אתאיסט יהודי במלכודת

הארץ שדרוג מינוישדרוג מינוימעבר לרשימת הקריאהתפריט נגישות

דעות | מכתבים למערכת אבי גולדברג בתגובה על “מכתב פתוח לשלמה זנד” מאת קרלו שטרנגר (“הארץ”, 24.5) בתגובתו של קרלו שטרנגר על עמדתו הנחרצת של שלמה זנד “הפסקתי להיות יהודי”, הוא מסכים עם ראיית ההוויה הישראלית כאתנוצנטרית וגזענית (כדבריו), אך מתנגד למסקנה שהובילה את זנד להפנות עורף ליהדותו. המלכודת שאליה נקלע שטרנגר בטיעוניו נובעת ממה שהוא מזהה כזהותו: אתיאיסט מושבע המזדהה עם היותו יהודי, דהיינו אתאיסט בהכרה ויהודי מכורח הנסיבות (מוצא) ולכן הוא מתקשה ליישב את הפרדוקס כפי שעשה זאת זנד - באבחת חרב ובבחירה רציונלית להתנתק מההגדרה היהודית, או בעצם ממה שהיא מייצגת. אם נדייק, כפי שעולה מתגובתו של שטרנגר, כל מה שהוא וזנד מתנגדים לו ורוצים בהתנתקות ממנו הנו הפראקסיס של היהדות במדינת היהודים. במקום ההוויה המתקיימת בישראל הוא היה רוצה לראות את היהדות כחלק מהאנושות הכללית והוא מביא לעזרתו את “היהדות החילונית” וגיבוריה. שטרנגר מצטט את חנה ארנדט, שהתנגדה להוויה הציונית־יהודית כפי שהתגלמה בעיניה בארץ ישראל וכתבה על הצורך “להיות אדם בעל זכויות” ללא קשר ללאום היהודי, אלא כפתרון למצב של מיליוני פליטים חסרי לאום בכלל. אלברט איינשטיין דחה את ההצעה לכהן כנשיא מדינת ישראל ולא ראה עצמו מתאים לסמל את תחיית העם היהודי במתכונת שהתוו מקימי המדינה. זיגמונד פרויד מעולם לא הזדהה עם הציונות. ולטר בנימין ופרנץ קפקא ויתרו במודע על האפשרות להצטרף ליישוב היהודי בארץ ישראל. עושים לך סדר בכל בוקר: כל הכותרות, הכתבות והפרשנויות ישירות למייל דוא"ל * אנא הזינו כתובת אימייל להרשמה שטרנגר אינו מוכן לקרוע את חבל הטבור שאותו קרעו כל אותם גדולי רוח ממוצא יהודי ולהיפרד מהיהדות בפועל, כפי שעושה שלמה זנד בפרובוקטיביות אך באומץ. אינך יכול ללכת בלי טלית ולטעון שאתה יהודי. היהדות הינה מה שהיא ולא מה ששטרנגר רוצה שתהיה. אבי גולדברג, רמת השרון