בריונות ,פשע ,אוזלת היד והנורמה החברתית

Free Minds 111

אבי גולדברג

"ערן נרצח כי היה במקום הלא נכון, בזמן לא נכון"

אלמונים רכובים על אופנוע ירו למוות לאור יום בקבלן ערן פרטוש ובאלי עורקבי שהרג לפני 13 שנים אדם במהלך ויכוח על כיסא נוח בחוף הים. בני משפחתו של פרטוש אמרו כי הוא לא היה היעד לחיסול. "ערן אזרח תמים שנקלע לזירת פשע

כותרת ynet 28 יוני 13

אחד הנושאים המרכזיים שירד מסדר היום הציבורי הוא הבריונות ,הפשע והנורמה החברתית שהתפתחה בעקבות כך.

לפני שנים זעקו העיתונים ורעדו אמות הסיפים כשבוצע רצח על מדרכות תל אביב או בחצרות אום אל פחם. אירועים אלימים היו חריגים ויוצאי דופן בחברה שהייתה נקייה כמעט מנשק חם ,סכינים ,רימוני יד ומטעני נפץ. "הפשע הרגיל" היה גניבה, שוד בנק לא אלים מידי פעם ,גניבת רכב ,כייסות ובריונות באצטדיוני הספורט כשהתלהטו הרוחות. מאז כידוע השתנו הזמנים ואיתם חלקו של הפשע והבריונות בחיי החברה הישראלית שהקצינה מאוד והאלימות הפכה חלק מכלי הביטוי שלה. החברה הישראלית שקעה למודוס אדיש וקיבלה כחלק מקיומה כגזירה לא כתובה,גניבות מהמגזר החקלאי ,תשלום דמי חסות לכנופיות בדואיות בדרום הארץ, סחר נשים ורצח נשים. חברה שבה קיימות התארגנויות פשע [ "משפחות פשע" נשמע סקסי יותר אחרי הצלחת סדרת סרטי הסנדק] . הפשע הגדול המאורגן והאלים אינו חושש לא מהמשטרה לא מפקידי הרשות ולא מרשויות המס שאינן מעיזות להתעסק עימם.

גניבת רכב פריצות לאור יום לבתי מגורים ,עבירות אונס ,רצח נשים ורצח תמימים תגרות סכינים ,החזקת עסקי זנות והימורים בחוצות העיר ללא מורא הם חלק מהקיום העכשווי של ישראל.

הדיון בפשע כחלק סרטני במרקם החיים הישראלי אינו מעסיק את ממשלות ישראל וגם לא את משטרת ישראל ובוודאי לא את רשויות המס ובתי המשפט .החברה ומוסדותיה מגיבות לאירועים בצקצוקי לשון,בהטיית מבט ובהטלת אחריות לביטחון האישי ולרכוש על חברות הביטוח חברות האבטחה ואמצעי אבטחה פרטיים. המדינה רחצה ידיה ממתן ביטחון האישי לאזרחיה ומתמקדת בהגנה מרחבית מפני האיום מאיראן, ארגוני טרור ומהגרים .הטיית המבט מהתגברות האלימות בין של כנופיות פשע מאורגנות מרמלה או מנתניה מיפו או אלה מדרום הארץ ,אדישות לאלימות המתגברת אצל גזענים יהודיים כלפי אוכלוסייה מוסלמית חוסר מיקוד בהדברת האלימות, הבריונות והפשע, מאותת ברורות כאור ירוק לעוד ועוד צעירים לחצות את הקווים מבריונות גרידא ולהסתפח למרחב העברייני. הרשויות אינן מנסות לרסן את העבריינות כמטרה ממוקדת אלא רק בתגובה לאירועים המושכים תשומת לב כמו הטבח בבר נוער,אין הרתעה או ניסיון רציני לדוג את ראשי הפשע המחזיקים ברכוש מכובס בבניינים ,עסקים וחברות שמקורם ברווחים מפעילות עבריינית.

הנורמה החברתית המשלימה עם הרע, הסטת עין מהפשע ותוצאותיו, מהתגברות האלימות בין בני נוער ,בבתי ספר ,ברחובות ,מעבר מבריונות רחוב לסחיטה ורצח,תביא רק להחרפה נוספת.במדינה שבה שימוש בכוח ונשק היא נורמה המוקנית לכל צעיר המתגייס לצה"ל ,בחברה צבאית , בה הכוח מופנה כבר עשרות שנים לא רק נגד צבאות אויב אלא כלפי אוכלוסיות במצור,הופך שימוש בכוח לעיתים לאלימות ,לשפת הרחוב.

הפקרת המרחב הציבורי אינה מחויבת המציאות,לישראל ארגונים מהטובים בעולם היכולים למגר את הפשע בתוך תקופה קצרה.מאגרי הידע והיכולות של השב"כ המוסד היחידות המיוחדות ארגוני המודיעין ,ויוצאי אותם ארגונים יכולים לסייע למשטרת ישראל במתן מכת מוות על בתי ההימורים הפרטיים על הזנות המאורגנת על תופעת דמי החסות על שוד משקים חקלאיים ועל האלימות עירונית.אין די בהצבת מצלמות אבטחה ,יש להציב מטרות להדברה!