top of page
תמונת הסופר/תאבי גולדברג

בשורות טובות

קריקטורות של יהודה כסיף.


אולי זה עניין של רגישות, אבל לאחרונה אני חש כי שסע ניבע בעמישראל .


או אולי זה רק שימורו של שסע הקיים כאן מימים רחוקים, מאז שקורח חלק על משה וירד למעמקי האדמה ללא מעלית עם הנבחרת שלו, מאז שישראל הלך אחרי ירבעם בן נבט והשאיר את יהודה לשכון בדד בהרי ירושלים הצחיחים. ואולי זה רק המשך לאי הבנות בין בן גוריון לבגין, בין הפועל לבית"ר בין אוהדי מסי לאוהדי רונלדו.


השסע בעמישראל לא הגליד, וכמו זיקית הוא מחליף את גווניו. כיום ברור הוא שהעם נחצה בין מינויי הוט לבין מנויי יס. ומכיוון ששני ענקי תקשורת אלה פולטים אל מסכי הטלוויזיה סדרות וסרטים שונים, שוב אי אפשר יהיה לאחד את העם סביב המדורה של שרהלה' שרון.


כדי לנחם את עצמם המירו בני ישראל את ברכת הפרידה הקלאסית "טוב ,ביי צ'או" לברכה שיש בה כמיהה לנחמה והיא "בשורות טובות". יותר ויותר בני שיח מאחלים "בשורות טובות".





ברור הוא שהבשורות הללו הן עניין משותף לציבור, אין מדובר בברכה אישית, כפי שהאיחול "שלום", או "חג שמח" הוא כללי, כך הן הבשורות הטובות להן מצפה העם מן הסתם בכיליון עיניים. שהרי הנוסח החדש הזה צץ לפתע מאדמת כנען חרוכת מערכות בחירות אין סוף, ממלנכוליה שהשתררה בציבור, על אף ניצחון בר כוזיבא - בן גביר.


מקור הבשורות הטובות הוא אצל הנביאים, אצל החוזים, מבשרי בואו של המשיח. ירמיהו מדקלם "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה.."


ונחום מחרה מחזיק אחריו "הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך...."

שירה נשגבת אך גם נשמעת קצת כפרסומת של מוכרי נעלים למשיח יחף .


והנה ארבעת היהודים הטובים, חברים של ישוע הגלילי, חיברו לאחר עלייתו לשמים,ארבעה סיפורים, אוונגליונים, המבשרים את בואו של המשיח מזרע דוד שהובטח לעמנו כי בוא יבוא, הוא ישוע הגלילי. כמובן שרוב עמישראל לא רצה להוסיף עוד ספרים לתנ"ך שלו, שגם כך נחשב לכבד מידי, והם דחו את הספרים של החברה' מהגליל ונערו חוצנם מהמשיח היחף מנצרת.


ובכן, בדת החדשה שצמחה לאחר שהיהדות שילחה מעל פניה את המשיח היהודי הצעיר ממכבי נצרת בבושת פנים ,נקראים האוונגליונים, ספרי הבשורה הטובה . הבשורה הטובה נתקבלה בעולם הפגאני בברכה ומיד סילקו שם הפסילים ובמקומם קשטו את מקדשיהם בפסלי הצלוב, באמו ובחבריו מהגליל. אפילו הגאלים שעל הסיין נתנו כבוד וקראו לבולוואר בפריז בשמה של הבשורה.



בשורות טובות נקשרות בהלך רוח ציבורי ירוד המחפש "רוחניות" מעבר למציאות הקיימת, דרך טובה יותר למוצא מקשיי היום יום הציבוריים. כשמברכים "בשורות טובות" אין הכוונה לא לבריאות אישית, לא לניצחון של ברזיל במונדיאל ולא למציאת חתן. בשורות טובות הן חלק מהכמיהה לאומית למשיח, למבשר יחף או נועל נעלים, לגואל. כאלו "בשורות טובות" בישרו משיחי השקר, שבתאי צבי, וממשיכו, יעקב פרנק כשברקע נטבחים עשרות אלפי יהודי אוקראינה ופודוליה במאה השבע עשרה.


ז'אק לקאן מסביר בסמינר ה 20* את הדברים הבאים [בניסוח שלי] האוונגליונים la bonne nouvelle , הבשורה הטובה, הם שיח המשקף את הלא מודע, אותו מקום בו שוכן הפחד הקמאי, הבשורה הטובה של הנצרות דוחה את המציאות כאמת ומביאה במקומה פנטזיה על קולב רוחני, גאולה לנוצרים בעולם האכזרי הנהנתני של האימפריה הרומית. חיים שיתקיימו לא פה על הארץ אלא אי שם במרומים לצדו של האל ובנו ישוע הגלילי.


אגב ישוע. השם ישוע שהס מלהזכיר את שמו המלא כפי שהס מלהזכיר את השם המפורש, להבדיל אלף אלפי הבדלות, מופיע באילנות היוחסין של עולי בבל, ששבו לארץ ומי שגואלם היה בכלל פרסי ששמו כורש ולא משיח בן ישי. "


וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל, לְבָבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ. ב אֲשֶׁר-בָּאוּ עִם-זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי--רְחוּם בַּעֲנָה: מִסְפַּר, אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל..".


את הבשורה הטובה לגולי בבל במאה העשרים שנגאלו מגלות עיראק הביא אחד דוד בן גוריון בשם ממשלת ישראל ולא בבשורת הלובביצ'ר מברוקלין.


ממכחולו של יהודה כסיף:




















*[בטקסט שהוכן על ידי ז'אק אלאן מילר] בהוצאת רסלינג



9 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page