מכות מצרים והראשונה שבהם דם, בגרסה עכשווית
גשמי קיץ במוסקבה
יוג'ין קודשב
תרגם אבי גולדברג
צילם אבי
יוג'ן [יבגני] קודשב : "יליד לנינגרד, מתגורר בברלין. סופר, אומן, ואינני מנהל דבר. אני מוקסם מהטריוויאלי ומהרציני בחיים באותה מידה, ולכן אני כאן רק כדי לספר לכם סיפורים פנטסטיים. הנה אחד מהם שמצאתי אותו מתאים לקריאה לקראת הפסח".
אף אחד לא ממש הבין היכן בדיוק נחתה הגופה הראשונה. רבים, מאיזמאילובו ועד פצ'טניקי, מזלנוגרד ועד יסנבו, טענו שהגופה הראשונה צנחה אצלם ברחוב . אבל דבר מהוויכוח הזה לא באמת היה חשוב, כאילו, בכלל – מה שהיה חשוב באמת היו הגופה השנייה, הגופה השלישית... גופות צונחות מהשמיים, בזו אחר זו, יום אחר יום.
בתחילה היו עשרות ביום, מהר מאוד הפכו העשרות למאות גוויות ביום , ובתוך שלושה שבועות אי אפשר היה לצעוד חמישים צעדים ברחובות מוסקבה בלי להבחין בגופה מוטלת.
אף אחד לא הזיז אותן או משהו. גופות היו מוטלות בכל רחבי הבירה. רק כלבי חוצות הפיגו בהן את רעבונם. בתחילה, תושבי העיר ה'מוסקוביטים' היו קצת סקרנים, מנסים להבין את התופעה, את ההסבר המדעי לכך שגוויות נושרות משמיים דווקא עליהם, אבל מכיוון ששידורי הטלוויזיה לא הזכירו כלל את הגופות לא ביום הראשון ולא ביום השני, ההפתעה, הסקרנות והעניין בתופעה כמעט התפוגגו. תחשבו על זה, מה בעצם כל כך מיוחד בכך שערמות של גופות מוטלות על מדרכות העיר? שיהיה..
ובכן, זה לפעמים ממש לא נוח, זה בטוח, תחשבו על גופה הנוחתת ממש על פתח ביתכם. אז עכשיו כבר אי אפשר לפתוח את דלת הכניסה לבית. אי אפשר לפתוח, לפחות לא מבפנים. כנראה שכתוצאה מכך תאחרו לעבודה. אבל חוץ מזה, זה לא עניין גדול. אכן. למה בעצם לא לגוון, למה לא נתיז שלל צבעים בהירים על התמונה המדכאת הזו? קטע מצחיק: חברה של ליודקה הייתה בדרך הביתה, לבושה בשמלה צחורה, כולה עטויה בלבן (זה היה ערב התיאטרון שלה), ופתאום כך משמיים נופלת גווייה, ממש ממש לידה, מתעוותת במין פיתול כזה של חוסר מזל כך שהשמלה הצחורה הוכתמה בתוך שנייה והפכה לשמלת ארגמן . הגופות לא זזו, נחו ללא תזוזה בדיוק במקום בו פגעו ברחוב, נותרו שם כאילו היו שם מאז ומתמיד .
די מהר כולם התרגלו אליהן ושכחו שעד לא מזמן הן בכלל לא היו שם. התרגלו גם לריח. רוסים, הם מתרגלים לכל דבר. ואחרי הכול, עד כמה צריך בכלל רוסי להתאמץ כדי "להתרגל" לחיות עם המתים?
צילומי התיירים בכיכר האדומה כשברקע \ מלפנים כמה גופות, רק הפיחו בהן רוח חיים . הן נעשו אפילו עליזות יותר כשצילמו אותן בעזרת יישומון אופטי משוכלל של "תראו, גופה על כף ידי ", כך שצילום בחברת גופות בכיכר האדומה הפך בון טון לתייר המצוי. ממש כמו צילומי חתן כלה, כאשר בני הזוג מתייחסים לעניין ברצינות..
סוף כל סוף הודיעה הקריינית בטלוויזיה: האויב מפיץ שמועות על כך שגופה מוטלת באחד מרחובות מוסקבה. ובהמשך הוסיפה קריינית הטלוויזיה: " אלה הם רק שקרים שמפיצים אויבנו המנסים לפלג אותנו. לא ייתכן שגופות מוטלות ברחובות מוסקבה. ולבסוף הצהירה : "הכול פייק ניוז." הודעות כזב. למוסקוביטים הוסבר על ידי הטלוויזיה שאין כלל גופות ברחובות מוסקבה. מעולם לא יכול היה להיווצר מצב כזה. לעולם גם לא תהיינה גופות ברחובות מוסקבה. זה מה שנאמר למוסקוביטים. זה מה שהודיעה הטלוויזיה. והמוסקוביטים שמעו את הדברים בטלוויזיה כפי שנאמרו והסכימו כי לעולם לא תהיינה גוויות מוטלות ברחובות מוסקבה, חד משמעית לא יכול להיות מצב כזה. אין בכלל גופות. אבל חכו רגע, אז איך זה שאני יכול לראות גופה עכשיו, בעודי מדבר, עומד ליד החלון? גופה ועוד אחת ועוד אחת. לא, לא, איני יכול לראות גופה אלא אם גם אני עצמי האויב. כך נאמר לנו בבירור בשידורי הטלוויזיה. אבל זה לא קשור לטלוויזיה בכלל, ראיתי אותן . אני רואה אותן במו עיניי עכשיו. לא, לא יכולתי לראות מה שאינו נמצא שם.
הכול שקרים, אלה הן שמועות שמפיץ האויב, אין גופות בשום מקום, מה זה, אתה בודה מליבך, באמת, מאיפה בכלל יכולות להגיע גופות לעיר? מי מספק גופות, מה הן מגיעות על גבי משאיות או מה? חה חה חה... אתה רוצה להגיד לנו שהן נופלות מהשמיים חה חה חה... מה יצאת לגמרי מדעתך, או מה? האמנת ברצינות שיש גופות ברחובות מוסקבה חה חה חה....וכך ישבנו במטבח וצפינו במסך הטלוויזיה שהראתה צילומי סטודנטים צעירים העומדים ליד המאוזוליאום וכל הכיכר שלפניהם ומאחוריהם מכוסה בערמות של גופות, מגובבות זו על גבי זו, בכל מקום שהעין נחה עליו, אי אפשר היה לראות דבר מלבד גופות. – הקריין הצהיר כי המחזה הזה הוא עבודה של המכונה האימפריאליסטית המערבית המבזבזת את כספו של האדם הפשוט לריק, שוכרים שחקנים ובונים תפאורות רחוב באולפנים ומה לא. קולו של הקריין הדיף ניחוח של הערצה, כאילו הוא... קצת מקנא.
לגמתי דם מהספל האהוב עלי. לפני שבועיים-שלושה בערך נותקה אספקת המים. שטפנו את עצמנו בדם, שתינו דם, בישלנו בדם. כשחושבים על זה, זה באמת עדיף כבר ככה. מעשי. נוח. זה רק נראה מוזר בהתחלה... ואז מתרגלים לזה.