ויהי לאחר שבכירי המערכת הביטחונית המסוקסים הוציאו את האוויר מגלגלי מרכבות הקרב של ההנהגה הפוליטית כסופת השער והפחיתו את מפלס החרדה הלאומית מפני הנחתה אטומית מכיוונו של המן הרשע, החליטה הנהלת האומה היהודית למלא את החלל שנוצר ולקיים מערכת בחירות.
הציבור המהלך על אספלט הערים ראשו טרוד במחשבות ורגליו מפלסות נתיבן כאילו מעצמן וחוצות באלכסון קו לבן בין האאודי קווטרו השחורים לניסן ג'וק הצבעוניים ואינו מצלח לפענח את המציאות שהונחתה עליו לאלתר: לפני "חגי תשרי" [לשעבר הימים הנוראים ,ראש השנה וגו']
ועל כן המעשה הנכון לעת הזו הוא התבוננות אסקפיסטית מהורהרת בהודעות ממין זו התלויה על אחד מחלונות הראווה המלוכלכים ברחובה של העיר הגדולה המכריזה "כאן תפתח" וההמשך המהלל את מסעדת השף העתידה לקרום עור וגידים ושאר חלקים מהגוף החי לכלל מטעמים,שידשנו את חיכו של יושב הקרת המצוי .מעבר לחלון הראווה מתבצעות עבודות שיקום של החלל ששימש אי פעם בית מסחר לטקסטילים והודעה נוספת כקול קורא מבקשת "דרוש מלצר עם ניסיון".
המשכתי לפסוע ולהרהר באותה מודעה ובאותו מלצר עם ניסיון אותו מחפשים מקימי בית האוכל .
מלצר הוא אותו עובד בבית אוכל שתפקידו להציג בתמציתיות ובחן בפני הסועד הרעב את מעדני המטבח הנמצא בדרך כלל באחורי החלל הגדול בו יושבים לשולחנות הלקוחות.
כמו מקצועות רבים שנעלמו או השתנו כך תפקידו של המלצר שבעבר היה חלק מבית האוכל מהמסעדה מבית הקפה כמו האיש שמאחורי הסירים [לשון זכר או נקבה] או כמו הבעלים שעל הקופה.
בבניין המשופץ שבקרן הרחובות לילנבלום הרצל בתל אביב המשמש כמוזיאון לבנקאות , שכנה בעבר הרחוק מסעדת "אס" אותה חזית למפעל הנקניקים הוותיק, מסעדה ששרתה את סוחרי האזור שנים רבות.
אדון שמואל היה ה " מלצר עם הניסיון ", שהתייצב יום יום על משמרתו, סינור לבן ממותניו מטה . הוא הכיר את כל הלקוחות של בית האוכל ,ודי היה בביקור אחד במוסד עליו חלש, כדי שידע את שם הסועד ואת העדפותיו הקולינאריות. באותם ימים רחוקים דאג אדון שמואל להגשה מהירה של תבשילים טריים שהוכנו עם שחר ,ולא הרשה ששר הטבחים ימחזר את שיירי האתמול.
ו"איצחוק" מפינק בירושלים של מטה שהיה "מלצר עם ניסיון " בלשון המעטה, 47 שנים על משמרתו וכתל אביבי קטונתי מלהאדיר את שמו באשר היכרותי המועטה את אותו קטן קומה שהיה רב במלצרים. ואם בירושלים עסקינן מין הראוי אם נצטט על הנדרש ממלצר "עם ניסיון": "קשה למצוא מלצרים .על כורחך אתה משתמש במלצרות .אינני מכחיש שיש במלצרות מה שאין במלצרים, אבל מידת סבלנות אין בהן, אין בהן במלצרות מידת הסבלנות הראויה לגבי אורחים שאינם יודעים מה הם מבקשים וצריכים הם המלצרים לידע מה להציע להם ופעמים להשתמש בהיפנוזה ,כדי שיהיו סבורים שמעצמם ביקשו מה שביקשו ולא מכוח ההיפנוזה. ואילו המלצרות לא די שאינן מסייעות את האורח אלא שבעמידתן המחוצפת מבלבלות הן את דעתו"
ועוד מוסיף ומספר עגנון על גלינשטוק והמסעדה הלייפציגית "שערך לפנינו שולחן מלא מאכלים טובים. על כל מאכל ומאכל התפאר לפני מר לובלין"
ותמהתי אני ככל שהלכתי והתרחקתי מאותו אתר בניה המתעתד להיות בית אוכל של שופרא דשופרא מאין תמצא לו המצרית או המלצר בעל ניסיון.
אבי גולדברג ראשית מאי 2012