top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

האומנם מתילדה רוקדת ואלס?

הסיפור שמאחורי השיר הידוע


מקום ההתרחשות המשוער עליו מבוססת הבלדה צילום: Alun Hoggett commons.wikimedia.org


הבלדה Waltzing Matilda, שנעימתה מוכרת בעולם כולו, נחשבת להמנון הבלתי רשמי של אוסטרליה, ומי שלא זוכר את השיר יוכל למצוא ביו-טיוב ביצוע מעולה של הזמר האוסטרלי Slim Dusty.

במשך שנים סברתי כי מדובר בשיר עם המהלל את מתילדה, נערה צעירה שרוקדת ואלס להנאתה, ריקוד שהיה כה פופולרי במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים. אלא שבדיקה יסודית יותר העלתה סומק של בורות על פניי.

לא מתילדה הנערה ולא הריקוד הסלוני האלגנטי הינם נושא השיר, מדובר בסלנג אוסטרלי ששימש את המשורר והפזמונאי האוסטרלי אנדרו ברטון "בנג'ו" פטרסון. בשנת 1895 שהה פטרסון בתחנת דאגוורת, חוות גידול כבשים, שם שמע סיפורים על אודות שביתת העובדים היומיים העוסקים בגֵז הכבשים ועל האלימות שליוותה את השביתות הללו.

אחד מהסיפורים הללו, על אודות נווד שגנב כבשים ועל גורלו המר בטביעה בבריכת מים כשברח מבעל העדרים והשוטרים, הפך לסיפור עם. רוח הרפאים של הנווד מרחפת עד היום באזור, וסיפורו של הנווד מתואר בשיר האהוב והמוכר.

אוסטרליה היא ברובה הגדול ארץ לא נושבת או נושבת בדלילות על ידי חקלאים ורועים באזורים מבודדים, אזורים אלו שמחוץ לערים הגדולות נקראיםBush . כבר במאה התשע עשרה הגיעו לאוסטרליה אומנים נודדים גרמנים, נגרים, סנדלרים ובעלי מקצוע נוספים שמצאו את מחייתם במעבר בין בתי חווה מרוחקים וביצוע עבודות בתחום המומחיות שלהם. מדובר במסורת ימי ביניימית בת שמונה מאות שנה, שעל פיה שוליות שסיימו את התמחותם לא היו רשאים לעבוד מייד כאומנים, אלא תחילה היה עליהם לנדוד ממקום למקום במשך שלוש שנים ולעבוד במקצועם החדש ורק אז הורשו להתקבל כחברים בגילדה – האיגוד המקצועי של ימי הביניים.

הנדודים ממקום למקום והצורך להשתכר דמי מחיה ממקצועם החדש הניעו אותם, ובגרמנית זה נקרא "auf der Walz sein".

הוואלס או הוואלסר הוא, אם כן, האיש הנודד ממקום למקום, לעיתים לן במתבנים בחוות ולעיתים בטבע. ומי היא מתילדה? במקור מתילדה היא אלת מלחמה, גברת טבטונית בעלת נוכחות במיתולוגיה הגרמנית. ברבות השנים הפכה לכינוי שגור בפי חיילי גרמניה לשק השינה או לשמיכות המגולגלות – צרור חפציו של האומן הנווד או של החייל הצועד, והוא נושא אותם על גבו להיכן אשר יובילו אותו מגפיו, ומכאן: Waltzing Matilda.

הנווד האוסטרלי, שהוא בנו המטאפורי של הנווד הגרמני, מכונה בסלנג swagman. נוודים כאלו תרו אחר פרנסה בעיתות המשבר הכלכלי שפקד את אוסטרליה בשלהי המאה התשע עשרה, והיו חלק מהחברה הכפרית. הנוודים שמתילדה נישאת על גבם אינם עבריינים ואינם קבצנים, הם מחפשי עבודות יומיות. הנווד שבשיר חונה על גדת אגם או מקווה מים, הוא מבשל את מזונו בקופסת פח ולפתע מגיחה כבשה, מעדן מלכים, הנווד שוחט אותה ומכין לעצמו ארוחה דשנה. אולם אז מגיעים בעל הכבשה, החוואי, והשוטרים לעצור אותו, הנווד בוחר לא להיתפס אלא לטבוע במקווה המים billabong. האם מצפונו מעיק עליו או שהוא בוחר במוות ובלבד שלא יחזור לאזיקי הסוהרים שהביאו את אבותיו ליבשת?

ההיסטוריה האוסטרלית רוויה סיפורים ועלילות מסוג זה. הבלדה על אודות הנווד שהטביע עצמו ועל רוח הרפאים שלו המשוטטת באזור, הלהיבה את דמיונם של האנשים והפכה לשיר לאומי במלוא מובן המילה, חלק ממסורת של עם שרבים מאבותיו הובאו ליבשת האוסטרלית באוניות אסירים מאנגליה הרחוקה, ורוח החופש ופריעת החוק עדיין מפעמת בקרבו.

מילות השיר: Once a jolly swagman camped by a billabong Under the shade of a coolibah tree, And he sang as he watched and waited till his "Billy" boiled, "You'll come a-waltzing Matilda, with me." :Chorus Waltzing Matilda, waltzing Matilda, You'll come a-waltzing Matilda, with me, And he sang as he watched and waited till his "Billy" boiled, "You'll come a-waltzing Matilda, with me." Down came a jumbuck to drink at that billabong, Up jumped the swagman and grabbed him with glee, And he sang as he shoved that jumbuck in his tucker bag, "You'll come a-waltzing Matilda, with me." (Chorus) Up rode the squatter, mounted on his thoroughbred. Down came the troopers, one, two, and three. "Whose is that jumbuck you've got in your tucker bag? You'll come a-waltzing Matilda, with me." (Chorus) Up jumped the swagman and sprang into the billabong. "You'll never catch me alive!" said he And his ghost may be heard as you pass by that billabong: "You'll come a-waltzing Matilda, with me." (Chorus)


7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

כיצד להיעשות סופר מקורי בתוך שלושה ימים

על לודוויג ברנה “וְיֹתֵר מֵהֵמָּה, בְּנִי הִזָּהֵר: עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר”. אזהרה זו של קהלת, באה למי שמחפש את היושר והאמת בכתיבה. ועוד אמר “בִּקֵּשׁ קֹה

bottom of page