top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

האם אלזס היא צרפתית או גרמנית

תשובה לת. מומזן, פרופסור להיסטוריה בברלין

מאת נומה פוסטל דה קולאנג'

תרגם מצרפתית הקדים וערך אבי גולדברג


הטקסט של נומה פוסטל דה קולאנג' נכתב בנסיבות הכרוכות בתחילתה של מלחמת צרפת-גרמניה בקיץ 1870. ההיסטוריון הגרמני הדגול תאודור מומזן, התגייס אינטלקטואלית למערכה הפרוסית בראשותו של ביסמרק ופנה ב"מכתב לעם האיטלקי", שהודפס בעיתון איטלקי במילנו ובו פרט את השקפתו הנחרצת בדבר אופייה הגרמני של אלזס, בנימוקים הנעוצים בהיסטוריה, בשפה ובגזע של תושבי אלזס . באותם שלושה מכתבים לעם האיטלקי טען כי זהותה של שטרסבורג היא גרמנית כפי שזהותן של מילאנו וונציה היא איטלקית. יש להזכיר כי באותן שנים איטליה שהיתה עד אז מחולקת, בין פיימונט-סרדיניה, בשליטת בית המלוכה האיטלקי, מדינת האפיפיור ברומא, מספר דוכסויות בשליטת אוסטריה, וממלכת שתי הסיציליות בשליטה צרפתית- נתונה בתהליך של איחוד וייסוד מדינת לאום.


נומה פוסטל דה קולאנג', היסטוריון צרפתי, הגיב בסקירה שכתב לעיתון La Revue des Deux Mondes הפריזאי, בה הוא קובע כי יש להידרש למבחנים שונים מאשר מבחני ההשתייכות האתנית והשפה כדי לקבוע זהות לאומית של קבוצת אנשים .לרצון ולהסכמה של התושבים עצמם לקבוע השתייכות ללאום יש חשיבות ובכל מקרה הסמכות לקבוע את זהותם הלאומית נתונה אך ורק בידיהם. השימוש במבחנים אלו, יהיה בו כדי להתגבר על חילוקי הדעות שבין צרפת ופרוסיה בדבר הגדרת האומה, שהרי לא מדובר רק בדיון אקדמי, והמחלוקת אינה מתייחסת אך ורק לאלזס (והמוזל), אלא גם לשלזוויג, למבורג ולוקסמבורג, אזורים נוספים שפרוסיה טענה, בו זמנית, שהם גרמניים בהשתמשה באותם טיעונים המופיעים במכתביו של מומזן ,ואף הם הפכו עקב כ לאזורים של סכסוך בינלאומי.


כמה שנים מאוחר יותר, הוסיף ושכלל את טיעוניו של נומה פוסטל דה קולאנג' ,ארנסט רנאן, ההוגה הצרפתי בטקסט מפורסם שלו. אפשר לזהות את ההמשך הרעיוני לאמור בתשובה זו של פוסטל דה קולאנג' בתכנית ארבע עשרה הנקודות המפורסמות של וודרו ווילסון, ובמיוחד בדבר זכות להגדרה עצמית של העמים , אותה ניסה ליישם בתום מלחמת העולם הראשונה בוועידת פריז 1919 כשחלוקת אירופה למדינות לאום היה הנושא הדחוף ביותר על הפרק עם התפוררות האימפריה האוסטרו הונגרית האימפריה העותומנית ושחרור המושבות הגרמניות באפריקה ובאוקיינוס השקט.


גורלן של אלזס לורן הופיע כנקודה השמינית בתכוניתו של ווילסון והיה אמור להוות סוף פסוק לסכסוך הארוך על לאומיותם של שני חבלי ארץ אלו : " יש לשחרר את כל השטח הצרפתי ולהחזיר את החלקים שפלשו אליהם. יש לתקן את העוולות שנגרמו לצרפת על ידי פרוסיה במלחמת 1871 באלזס ולורין, ואשר ערערו את השלום העולמי לאורך כמעט חמישים שנה. זאת, מתוך שאיפה להבטיח בשנית את השלום לטובת הכלל".


נוף באלזס





המכתב שהתפרסם ב la Revue des Deux Mondes

27 אוקטובר 1870


אדוני, לאחרונה שלחת שלושה מכתבים לעם האיטלקי. מכתבים אלה, שהופיעו לראשונה בעיתונים במילאנו ומאוחר יותר לוקטו יחדיו לכדי חוברת שהיא מניפסט אמיתי נגד האומה שלנו. נטשת את המחקרים ההיסטוריים שלך בכדי לתקוף את צרפת. לכן אף אני נוטש את מחקרי על מנת שאוכל להשיב לך.


בשני מכתביך הראשונים, שנכתבו בסוף יולי,[1870] השתדלת מעל הכל להראות שפרוסיה, למרבה הצער הותקפה, ורק הגנה על עצמה. זה נכון שבתקופה זו נראה היה שהצרפתים הם התוקפן ושהם טעו בכך.

לא היית עושה את אותה אבחנה מזלזלת חודשיים לאחר מכן ומעל לכל לא היית יכול לחזור עליה שוב באמירה ש "פרוסיה מעולם לא נלחמה ולעולם לא תילחם אלא מלחמות של הגנה עצמית ". מאחר שחילוף התפקידים ביו תוקפן למותקף השתקפו היטב במפגש שנערך ב Ferrières*, והרי ברור הוא שפרוסיה היא שהפכה מקורבן לתוקפן ושאת שאיפותיה הטריטוריאליות כלל לא טרחה להסתיר יותר... ובנוסף הרשה לי להביע את הערצתי לרגשותיך הנאצלים, כאשר אתה מביא לידי ביטוי את רצונך בכינון שלום על פי דין, כפי שכתבת במכתבך הראשון ביולי.


מכתבך השלישי , שנכתב בסוף אוגוסט, בעיצומם של הניצחונות הפרוסיים, כבר שונה באופן משמעותי משני המכתבים הראשונים. במכתב זה כבר אינך מעלה את הנימוק המרוחק בדבר מערכת הגנה על מולדתך המותקפת לכאורה, נטשת את הטעון בדבר הצורך בשלום וטענת לזכותה של פרוסיה לכיבושים. להתרחבות. המלחמה כבר אינה שאלה של ישועה עבור ארצך , אלא היא סוגיה של כיבוש. ללא הסבר והיסוס הקל ביותר, אתה כותב שפרוסיה חייבת לכבוש את אלזס ולשמור אותה לעצמה. לכן, כבר באוגוסט, ציינת בתובנה מושלמת את העילה האמתית למחלוקת שבין צרפת לפרוסיה, וזאת טרם שמר ביסמרק עצמו דיבר אודותיה. כשהוא עדיין לא הצהיר בקול רם שמטרת המלחמה נגדנו היא לכבוש את אלזס ולורן, אתה אדוני, היית נביא טוב לעמך והצהרת על הכוונה והמטרה של פרוסיה. אתה קבעת בבירור מה תהיה מטרת המלחמה החדשה הזאת נגד האומה שלנו. היום כבר איש אינו יכול להתעלם מכך שהסיבה הבלעדית שלשמה גייסה פרוסיה את מלוא עוצמתה וצרפת נאלצה לקרוא לנשק את כל בני הגיוס, היא רצונה של פרוסיה לפתור בכוח שאלה זו: "האם תהיה אלזס צרפתית או גרמנית? "


פרוסיה יכולה לפתור את השאלה הזו ללא ספק בכוח; אבל כוח אינו מספיק לה, היא רוצה לצרף נימוקים שבחוק לפעולותיה. אז בזמן שצבאות פרוסיה פלשו לאלזס והפציצו את שטרסבורג, ניסית אתה להוכיח שכל זה הוא במסגרת זכויותיה של פרוסיה ושאלזס ושטרסבורג שייכות לפרוסיה באופן חוקי. אלזס, אתה קובע , הייתה בעברה מדינה גרמנית, לכן היא חייבת לשוב ולהיות חלק מגרמניה. אלזס דוברת גרמנית, ומכך אתה מסיק שיש להחזיר אותה לחיקה של גרמניה. מסיבות אלו אתה טוען קמה לגרמניה הזכות להשיב את אלזס אליה להשיב אותה למקום אליו היא משתייכת. ואתה מוסיף, "אנחנו רוצים לקחת את כל מה ששייך לנו, לא יותר, לא פחות." אתה קורא לכך עקרון הלאומיות.


על כך אני רוצה להשיב לך .באשר זה חייב להיות מובהר ומחוור כלפי כולי עלמא האם בדו קרב הנורא הזה, עומד גם החוק לצדו של הכוח התוקפן כטענתך.


אנחנו גם חייבים לדעת האם זה נכון שאלזס טעתה בכך שהגנה על עצמה ושפרוסיה צדקה בהפצצת שטרסבורג. אתה טוען מכוח עקרון הלאומיות ,אבל אתה מבין אותו בצורה שונה מאשר כל אירופה. לדבריך, עיקרון זה יאפשר למדינה חזקה להשתלט על חבל ארץ בכוח, בתנאי שהיא רק תטען שהמחוז הנכבש מאוכלס על ידי בני מוצא אתני זהה לזה של המדינה הכובשת . על דעת כל האירופאים וההיגיון הבריא, הרי לכל מחוז או אוכלוסייה בעלת מוצא אתני שונה מאשר למדינה בה הם שוכנים, קיימת זכות שלא לציית לשלטון ארצם. אני יכול להסביר את עצמי על ידי מתן דוגמה לעיקרון.


עקרון הלאומיות לא אפשר לפיימונטה לכבוש בכוח את מילאנו וונציה; אבל הוא אפשר למילאנו ולוונציה להשתחרר מאוסטריה ולהצטרף מרצונה לפיימונטה. אתה רואה את ההבדל. עיקרון זה חל גם על אלזס. גם לאלזס יש זכות , אבל זה לא נותן לפרוסיה את הזכות לכבוש אותה. שקול לאן היינו מגיעים אם עקרון הלאומיות היה מובן כפי שפרוסיה מפרשת אותו, ואם הוא היה הופך לכלל אותו היו מיישמים באירופה .


מעתה תהיה לכם הזכות להשתלט על הולנד. לאחר מכן תוכלו לפשוט על אוסטריה בטענה שאוסטריה היא ישות זרה למחוזותיה הגרמניים. ואז תבקשו משוויץ את כל הקנטונים דוברי הגרמנית.


לבסוף מכוח העיקרון הזה תפנו לרוסיה, ותטענו לזכותכם **על מחוז ליבוניה ועל העיר ריגה, המאוכלסים על ידי הגזע הגרמני; אתה אומר את זה בעמוד 16 של החוברת שלך. וזה לא יסתיים בכך , אירופה תהיה מעתה מעת לעת מוטרדת על ידי "זכות השיבה " של פרוסיה. אבל זה לא יכול להיות המצב . עיקרון זה, אשר אתם טוענים כלפי שלזוויג אשר אתם טוענים כלפי אלזס, אשר תטענו בעתיד כלפי הולנד, או כלפי אוסטריה, כלפי שווייץ או ליבוניה הוא מוטעה , את עיקרון הלאומיות אתם מפרשים במהופך . עקרון הלאומיות אינו כפי שאתם מפרשים אותו, הוא נועד להיות זכות ומגן עבור החלשים ולא תואנה ותירוץ לבעלי הכוח השאפתנים . עקרון הלאומיות תחת הכובע חדש שלכם , אינו אלא הזכות הישנה של בעלי הזרוע.


הבה נבין את זה כפי שהוא מובן על ידי השכל הישר בכל אירופה. מה אומר עקרון הלאומיות על אלזס? רק דבר אחד: שאלזס אינה חייבת לציית לכוח זר. האם אתה רוצה עכשיו שנחפש מיהו אותו הזר לאלזס? האם זוהי צרפת, או שזו גרמניה?


מהי לאומיותם של בני אלזס, מהי מולדתם האמתית? אתה אומר, אדוני, שאלזס היא בעלת לאומיות גרמנית. האם אתה בטוח בכך ? האם לא תהיה זו אחת מאותן הנחות המבוססות על מילים ועל תדמיות ולא על המציאות? אנא שקול את השאלה הזו, בהגינות, בנאמנות: כיצד אתה מאבחן לאום? על פי מה אתה קובע מה היא מולדת?


אתה מאמין שהוכחת שאלזס היא בת הלאום הגרמני באשר אוכלוסייתה היא בת הגזע הגרמאני ומכיוון ששפתה היא גרמנית. אבל אני מופתע שהיסטוריון כמוך לא מודע לכך שאין זה הגזע ואף לא השפה המכריעים בקביעת הלאום. זה לא הגזע: אכן, הסתכל על אירופה ותראה שעמים כמעט אף פעם אינם מורכבים ממוצאם הקדום. הנתונים הגיאוגרפים, האינטרסים הפוליטיים או המסחריים הם שהביאו אנשים, קיבצו אותם יחדיו להקים מדינות. כל אומה שאתה רואה מסביבך נוצרה בהדרגה, כל מולדת משרטטת את ייעודה ללא שימת דגש והתעסקות בשיקולים האתנוגרפיים האלה שבראש מעיינך ושאתה רוצה לשים במרכז הדיון. אם המדינות היו מתאימות את עצמן על פי שיקולים של גזע , על בלגיה היה להסתפח לצרפת, פורטוגל להיות לקניינה של ספרד, הולנד צריכה הייתה להיכבש על ידי פרוסיה; מצד שני, סקוטלנד הייתה צריכה לנתק את עצמה מאנגליה, אתה היא כבר מאוחדת מאה וחמישים שנה . רוסיה ואוסטריה יחולקו לשלושה או ארבעה חלקים, שווייץ תתפצל לשניים, ובוודאי שפוזן תיפרד מברלין. תיאוריית הגזע שלך מנוגדת לכל המצב הנוכחי של אירופה. אם הגדרתך הייתה מתקבלת , כל העולם המדיני היה צריך להתעצב מחדש.


השפה גם היא כבר אינה סימן ההיכר של הלאום. אנחנו בצרפת דוברים חמש שפות, אבל אף אחד לא מעז לפקפק באחדות הלאומית שלנו. שלוש שפות מדוברות בשווייץ; האם בשל כך שווייץ היא פחות מאומה? או שתטען שהיא חסרת פטריוטיות?


מצד שני, השפה המדוברת בארצות הברית היא אנגלית ; אתה סבור שארה"ב מתכוונת לחדש את הקשר הלאומי שפעם איחד אותה לאנגליה?


אתה מנופף בעובדה שבשטרסבורג מדברים גרמנית האם זה פחות נכון להודות שהיה זה בשטרסבורג שהצרפתים שרו את המרסלייז שלנו בפעם הראשונה? מה שמייחד לאומים הוא לא גזע ולא שפה. אנשים מרגישים בליבם זהות עם שכניהם כשהם שותפים לאותה קהילה של רעיונות, שתחומי העניין, חיבה למולדתם מאחדים אותם ושהם חולקים בזיכרונות ותקוות . זה מה שעושה את הלאום . זו הסיבה שאנשים רוצים ללכת יחד, לעבוד יחד, להילחם, לחיות ולמות האחד עבור רעהו. המולדת היא זו שאנחנו אוהבים . אלזס יכולה להיחשב גרמנית לפי גזע ושפת תושביה ; אבל על פי רגשות תושביה ,תחושת הלאום ותחושת המולדת היא צרפתית . ואתה יודע מה הפך אותה לצרפתית? זה לא היה כיבושי לואי הארבעה-עשרה, זו הייתה המהפכה שלנו ב 1789. מאז, אלזס לקחה חלק בגורלנו; היא חיה את חיינו.


כל מה שחשבנו הצרפתים, גם היא חשבה ; כל מה שהרגשנו כאומה גם היא הרגישה. היא חלקה עמנו בניצחונות ובחלומות ,לקחה חלק בתהילה שלנו ובכישלונות, חלקה בכל ההנאות וחשה בכל הכאבים שלנו. לא היה לה שום דבר במשותף אתכם הפרוסים . המולדת, עבור אלזס היא צרפת, הזרה, בשבילה - היא גרמניה. כל היגיון שבעולם לא ישנה את זה. עוררת בכישרון כתיבתך טיעוני אתנוגרפיה ופילולוגיה, אך אנחנו לא נמצאים בקורס אקדמי . אנחנו בלב ההתרחשויות האמתיות של החיים ומתייחסים ללב האנושי של תושבי אלזס. אם ההיגיון שלך אומר לך שאלזס חייבת להיות בעלת לב גרמני, עיניי ואוזניי שלי מאשרות לי שיש לה לב צרפתי. אתה טוען מרחוק, "שאלזס שומרת על רוח התנגדות אזורית כנגד כצרפת"


אך אני ראיתי אותה מקרוב. הכרתי אנשים מכל שדרות העם , מכל התרבויות , מכל המפלגות הפוליטיות, ולא מצאתי את רוח האופוזיציה הזו נגד צרפת בשום מקום. אתה רומז לכך שיש באלזס רגש של דחייה כלפי הפריזאים ,ואני מתגאה מתוך היכרות על כך שרגשות של סימפטיה מקבלות את פנינו באלזס, היא מקבלת אותנו בברכה בלב ונפש, אלזס היא אחד המחוזות היותר צרפתיים שלנו. לבני שטרסבורג יש, כמו לכולנו, שתי ארצות מולדת, עיר הולדת קדומה ואז, מעליה, צרפת. באשר לגרמניה, אין לתושביה של אלזס קמצוץ של הרהור שהיא יכולה להיות בכל דרך מולדתה. ראית את זה לפני כחודשיים. בשישי באוגוסט הובסה צרפת; אלזס, ריקה מחיילי צרפת , הייתה פתוחה בפני הצבאות הגרמנים.


כיצד קבלה אותם אלזס בברכה? האיכרים האלזסים לקחו את רובי האבן העתיקים שלהם ואת המעדרים שלהם כדי להילחם בזר הפולש. רבים מהם, שאינם מסוגלים לסבול את נוכחות האויב בכפריהם, מצאו מחסה בהרים, ונכון לעכשיו הם עדיין מגנים על כל שעל על כל נקיק ובכל גיא. ביקשנו משטרסבורג להיכנע, ואתה יודע כיצד הם הגיבו.


אבל שים ליבך לנקודה זו: בשטרסבורג היו רק אלפיים חמש מאות חיילים צרפתים כחיל המצב שלה וגדוד הארטילריה ה-6, המורכב מבני אלזס. אנשי שטרסבורג היו אלה שהתנגדו לגרמנים. זה היה גנרל אלזסי שפיקד על העיר. הבישוף, שדחקו בו כה קשה וסולק מהמחנה הגרמני, היה אלזסי. אלה שלחמו באומץ רב כל כך, אלה שהפגיזו ופגעו באויב פגיעות כה קשות היו אלזסים. כל האנשים האלה ללא ספק דיברו בשפה שלך; אבל הם בהחלט לא הרגישו כבני ארצך.


ואותם חיילים גרמנים שהפגיזו את שטרסבורג, שטווחו את הקתדרלה בפגזי הארטילריה, ששרפו את הטמפל נף [הכנסייה הפרוטסטנטית] את הספרייה, את הבתים, את בית החולים, הפרוסים חסו על הסוללות והמבצר, אך הפגינו אכזריות כלפי התושבים, כך, הפגינו את חיבתם לבני עמם! "עם יד על הלב" אתם עדיין יכולים לטעון ללאומיות משותפת? ומעל לכל היזהרו כשאתם אומרים לאיטלקים: שטרסבורג היא שלנו באותה מידה שמילאנו וונציה הן שלכם, כי האיטלקים ישיבו לך שהם לא הפציצו את מילנו או ונציה. אם היה ספק בדבר לאומיותן האמיתית של שטרסבורג ואלזס, כבר אי אפשר להטיל ספק היום. האכזריות בה הותקפו על ידכם והעוצמה בה התגוננו תושביהן חשפה את האמת בפני העולם. אילו הוכחות נחרצות יותר היית רוצה? כפי שהנוצרים הראשונים הודו על דבר האמונה שלהם, כך שטרסבורג, במות קדושים של בניה , הודתה שהיא צרפתית. אתה, אדוני, היסטוריון מפורסם. אבל כשאנחנו מדברים על ענייני ההווה, בוא לא נסתמך יותר מדי על ההיסטוריה. גזע הוא היסטוריה, זה דבר של העבר. והשפה היא היסטוריה כבר מזמן . מה שנחשב פועם וחי הם הרצון, הרעיונות, האינטרסים, והחיבה.


אוטו פון ביסמרק


ההיסטוריה עשויה ללמד שאלזס היא מדינה גרמנית; אבל ההווה מוכיח לך שהיא חלק ממדינה צרפתית. זה יהיה ילדותי לטעון שהיא צריכה לחזור לגרמניה כי היא הייתה חלק ממנה לפני כמה מאות שנים. האם אנחנו הולכים לשחזר את כל מה שהיה פעם? ואז, בבקשה, מה תהיה אירופה? זו שהייתה במאה ה-17, או זו של המאה ה-15, או זו שבה אנו הגאלים החזקנו בכל שטחי הריין שהיו גאליה העתיקה, ובאותה עת היו שטרסבורג, סברן וקולמר ערים רומיות? בוא נחלוק את ההווה, נהיה בני זמננו. היום יש בידינו כלי טוב יותר מאשר ההיסטוריה כדי להדריך אותנו. במאה ה-19, יש לנו כללי המשפט הציבורי [המשפט הבינלאומי] שהוא ברור לאין שיעור ובלתי ניתן למחלוקת יותר מאשר מה שנקרא עקרון הלאומיות בו בחרת.


הפרשנות שלנו ללאומיות היא שאוכלוסייה יכולה להיות נשלטת רק על ידי המוסדות שהיא מקבלת מרצונה החופשי, ושהיא חייבת להיות גם חלק ממדינה רק על פי רצונה ובהסכמתה החופשית. זה הוא העיקרון המודרני. כיום, הוא הבסיס היחיד של הסדר הבינלאומי, ורק עליו יש להסתמך ורק אליו צריך להצטרף כל מי שוחר שלום וגם תומך בהתקדמות האנושות. בין אם פרוסיה תאהב את זה או לא, העיקרון הזה בסופו של דבר ינצח. אם אלזס הייתה ותישאר צרפתית, זה רק בגלל שהיא רוצה להיות כזו. אתה תהפוך אותה לגרמנית רק אם אי פעם יהיו לה כמה סיבות לרצות להיות גרמנית. על גורלה היא חייבת להחליט.


כרגע צרפת ופרוסיה נלחמות זו בזו אבל אלזס היא זו שחייבת לבטא את רצונה . אתה אומר שאתה תובע את שטרסבורג ושחייבים להחזיר אותה לגרמניה . על מה אתה מדבר, על אילו תביעות? שטרסבורג אינה שייכת לאף אחד היא אינה חפץ. שטרסבורג היא איננה חפץ שאפשר או צריך להשיב. שטרסבורג אינה שייכת לנו, היא אתנו. אנחנו רוצים שאלזס תישאר בין המחוזות הצרפתיים, ואנו יודעים מהו הטעם לכך.


האם אנחנו טוענים שזה בגלל שלואי הארבע עשרה כבש אותה? לא! האם אנחנו טוענים לכך שהיא נחוצה להגנת גבולותינו? לא . לסיבות של כוח או של אינטרסים, של אסטרטגיה אין תוקף במקרה זה. זה רק עניין שיוכרע על פי כללי המשפט הציבורי, ועלינו לפתור את הנושא הזה על פי עקרונות מודרניים. לצרפת יש רק סיבה אחת לרצות להשאיר את אלזס, והיא שאלזס הראתה באומץ שהיא רוצה להישאר בצרפת. לכן אנחנו תומכים במלחמה נגד פרוסיה. הברטונים ובני בורגונדי הפריזאים ובני מרסיי, כולנו נלחמים נגדכם עבור אלזס; אבל שאף אחד לא יטעה לגבי זה; אנחנו לא נלחמים כדי לכפות עצמנו עליה, אנחנו נלחמים כדי למנוע ממך לכפות עליה את גרמניה.


*היה זה באחוזת פרירס, במהלך המצור על פריז במהלך מלחמת צרפת-גרמניה של 1870, בו נערכה הפגישה הסודית המפורסמת בין אוטו פון ביסמרק, לבין ז'ול פאברה, שר החוץ של הרפובליקה השלישית הצעירה. המפגש התקיים ב-19 וב-20 בספטמבר 1870. תוכן ההסכמות במפגש זה נשארו חסויות. אך ידוע כי ביסמרק דרש את כניעתם של אלזס ולורין כתנאי לשלום. **אזור אשר היה בעבר מחוז באימפריה הצארית הרוסית ליבוניה מחולקת בין אסטוניה ולטביה .




7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

כיצד להיעשות סופר מקורי בתוך שלושה ימים

על לודוויג ברנה “וְיֹתֵר מֵהֵמָּה, בְּנִי הִזָּהֵר: עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר”. אזהרה זו של קהלת, באה למי שמחפש את היושר והאמת בכתיבה. ועוד אמר “בִּקֵּשׁ קֹה

bottom of page