דיומא
מיומנו של החילוני המשוטט
הימים שחלפו לא זו בלבד שהיו גשומים ומלאו שוב את הגיגית הלאומית, הם היו רוויי אירועים, הצהרות, דיבורי סרק וחדשות רעות ממדינות הים.
גם למי שמשתדל לנתק עצמו מהמטריקס המטריד של החדשות, עדיין מסתנן לעולמו הצר מעט מתוך ההוויה האלימה ודוחקת בו להכיר בקיום מצוות פדיון שבויים, גם אם השבוי\ה שנפלה בידי הקוזקים הייתה משתמשת קלה, שאם הייתה נעצרת בישראל הייתה מובאת לבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים. בסלטה מורטלה היסטורי נפדתה מהכלא הרוסי השבויה, על פי הפרסומים, תמורת ויתור של ישראל על זכויות בעלות במגרש הרוסים, בעיר אבותינו לנצח נצחים [מלבד חלקיה הפרבוסלביים].
דאגלאס הופשטטר, יהודי טוב, חכם, זוכה פרס נובל בפיזיקה וחוקר התודעה האנושית הוא גם מחבר הספר המרשים " גַּדֵל אֵשֵר ובאך, גביש בן אלמוות" [בשמו העברי] זוכה פרס פוליצר. ספר מורכב זה פותח את האפשרות לעבור ולשוטט לא רק במרחב הפיזי אלא בממד הזמן, ומוצא הקשרים נפלאים בין המתמטיקאי גַּדֵל ,הצייר אֵשֵר והמלחין באך, ובעיקר הולך בדרכיו של לואיס קרול בשיח האיגיון [אי-הגיון].
ואכן בימים אלה חשתי כי אני משוטט בגביש אל-זמני ולאו דווקא בכבישיו של שר התחבורה לשעבר כץ ששמו בתרגום אפשרי לעברית: חתול.
במפגש שקיימנו במוצ"ש ב"נסיך הקטן" חנות הספרים ברחוב המלך ג'ורג' במלאת 50 שנה למלחמת ההתשה, בהשתתפות יוסי עוזרד שכתב את הרומן "ירח מעל סואץ" סופר על החתולים [נטולי תואר מיניסטריאלי] שהביא צה"ל למוצבים בתעלה על מנת למגר את מכת העכברושים מהם סבלו החיילים בקו. בעוד אנו יושבים ומשוחחים על החיילים הנתונים תחת הפגזות המצרים, מנותקים מהעולם החיצון בעידן טרום סלולארי, חלפו ברחוב מפגינים שקראו קריאות נגד הסיפוח. חלקם ערביי ישראל החוששים חשש אמת מהתכנית של הנשיא האמריקאי להעביר את הכפרים בהם הם גרים למדינה פלסטינאית דמיונית.
לפני המפגש בנסיך הקטן בקרתי את אימי המאושפזת בבית החולים איכילוב במסדרון מחלקה פנימית ג' .ניצולת שואה בת 96 ומטופלת במסירות על ידי רופאה צעירה ,נאוה ,ערבייה. בשל הנסיבות החמיצה מן הסתם הרופאה את ההזדמנות לצעוד בסך ולמחות נגד הסיפוח כפי שאמי אכלה אוכל מרוסק והחמיצה את המשתה שערכה מדינת ישראל תחת שם הקוד " 75 שנה לשחרורו אושוויץ" לסלבריטאים שבאו לירושלים ובלבד שהמזון שיקבלו יהיה טוב יותר ממה שהוגש באושוויץ.
לא ידוע לי היכן בארץ מתגוררת הרופאה מאיכילוב האם היא מה "משולש הקטן" או ה"משולש הגדול" או מ"המשולש העגול", שעל אחד מהם גזר טראמפ שיתנתקו מהריבונות הישראלית, אך אני מקווה שהיא תישאר ולא תעבור לבית חולים בג'נין. ובכלל מהי גאומטרית המשולשים הזו שבה משתמשים כולם ואני לא רואה אותה ,אולי צריך להסתכל על המשולשים כמו בתמונה מתעתעת של אשר[מצורפת]
מקור: ויקיפדיה
כשחנינו באחד מימי הפוגת "ממטרים לפרקים" ליד מסעדה בכפר בשם זֶמֶּר הייתי משוכנע שזמר היא מילה עברית שמובנה הוא שיר, מזמור ולא ידעתי כי היא שם קיבוצי שניתן למספר כפרים ערביים שאוחדו לכדי ישוב אחד בשרון בזמר עליז . איני יודע אם זֶמֶּר נכללת בתכנית ותעבור לשליטת מדינה דמיונית ולכן אכלנו מהר את הפרגיות והחומוס שהוגשו לנו ונמלטנו משם מהר כדי לא להילכד בתכנית המשולשים המתרגשת ובאה.
דיומא
דף מיומנו החילוני של משוטט
פברואר בברלין, שיטוט למיטיבי קרוא
טיסה לברלין באחד מהמעופפים המוזלים היא אתגר לא קטן למי שגובהו למעלה מ 160 ס"מ ועוביו כשל אגודל + . המושב צר ושני מרפקים מתגוששים בקרב על מסעד משותף, הברכיים ננעצות בגב המושב שלפנים ומרגע זה ,אם לא הכנת את מעט מטלטליך כראוי, תצטרך להמתין עד לנחיתה ולהיפגש עימם שוב.
הוא אשר אירע לי. אותיות הספר האנגלי שאמור היה להביא מזור למצוקת תא העינויים המעופף הזה, היטשטשו לחלוטין הואיל ושכחתי לשלוף את העדשות הקוראות והן נותרו סרוחות בתיק שנדחק מתחת למושב עד לנחיתה. [אל הספר עצמו אשוב מיד]
ברלין גשומה בבוקר שאחרי המרפקים. נסוגותי אל מתחת משקוף המבואה של בניין ,להימנע מזרזיפי גשם המוצאים דרכם מבעד לצווארון המעיל אל גבי. שלט זיכרון צנוע שהיה צמוד לקיר משך עיני ,שומר את זכרו של אריך נלהאנס. צילום של האיש במעיל עבה נושא דברים בפני קהל בחלקו העליון של השלט. נלהאנס היהודי הצליח להישאר בברלין ושרד את תלאות המשטר הנאצי במחבוא. מיד עם נפילת המשטר נבחר ושימש כראש הקהילה היהודית החדשה בעיר. בשנת 1948 הועמד לדין והפך לעוד קרבן של המשטר הסובייטי שניהל את מדינת הבובות הדכאנית המזרח גרמנית. הוא נשלח לגלות אלי גולאג בסיביר ושם נפטר. יהא זכרו ברוך.
שלט זיכרון Prenzlauer Allee 35 Berlin
מכיוון שאיש לא בא לאסוף אותי ,אזרתי מנעלי ופצחתי תחת שמיים שפסקו להמטיר. לאחר כשעה חלפתי על פני המלון המפורסם אדלון ונזכרתי בסופר פי.ג'י. וודהאוז, זה שאמור היה לשעשע אותי במהלך הטיסה באמש המעופף . בעשורים שלפני מלחמת העולם השנייה היה הוא אחד הסופרים "הכי בריטיים" שהנציחו את חברת המעמדות של הקיסרות הבריטית בהומור משובב לב. כמו אפרים קישון אחריו, בחר וודהאוז שתגמולי ספריו הדשנים לא יפלו לידיו הגסות של גזבר הכתר האנגלי. הוא העתיק מגוריו אל עיר קייט שעל החוף שמנגד לצוקי דובר. אך מה גדולה הייתה אכזבתו ומר היה גורלו משפלשו הנאצים גם למקלט המס הצרפתי שלו, וכאזרח מדינת אויב [אנגליה], נכלא.
בנסיבות לא ברורות הועבר מבור שביו אל ברלין העליזה ושוכן במלון אדלון. משם שידר על גלי האתר ,לדרישת פקידיו של יוזף גבלס ,כשישה שידורים בעלי אופי הומוריסטי בשפה האנגלית על תנאי כליאתו תחת שפמו של אדולף. השידורים אומנם נועדו לקהל האמריקאי שטרם הצטרף למלחמה , אך הם התקבלו ברוגז רב בלונדון שמטריות תושביה היו חסרות תועלת תחת מטר פצצות הבליץ ששלחה אליהן ברלין באותה עת יחד עם שידורי הרדיו המצחיקים . כוכבו של וודהאוז כבר לא זהר בתום המלחמה ובדוחק נמנע מלעמוד לדין על שיתוף פעולה עם הנאצים. הוא כבר לא העז לדרוך על אדמת האי שכה אהב וסיים חייו בגלות יונייטד סטייטס אוף דולר.
ספר טיסה
את המשך השיטוט מערבה עשו סוליותי בדרך החולפת על פני כנסיית ציון .כנסייה זו בעלת אופי מרדני נבנתה על התרוממות קרקע ,אולי כדי להמחיש את מקומה של ציון ההררית שלנו. פעל בה הכומר דיטריך בונהופר (Bonhoeffer), מראשית תקופת המשטר הנאצי ,בתנועת התנגדות שנודעה בכינוי ״כנסיית הוידוי״. גורלו של בונהופר לא שפר עליו כגורלו של וודהאוז, הוא לא שיתף פעולה ונעצר באפריל 1943 בחשד שהיה קשור לניסיון ההתנקשות בפירר ונתלה באפריל 1945, כחודש לפני כניעת גרמניה. במרתפי כנסיית ציון זו ,הסמוכה לחומה , פעלו צעירים במחתרת ברוח בונהופר להפלת החומה ב 9 לנובמבר 1989 .
נאלהנס היהודי , וודהאוז האנגלי ובונהופר הברלינאי ,שלושה גורלות בסיוט הנאצי של ברלין.
כנסיית ציון ברלין
****
ב 24 לפברואר 1848 התרחשה המרידה בשלטון המלוכני בצרפת שהתפשטה לכול אירופה כאש ביערות אוסטרליה וידועה כ"אביב העמים" [אולי מכיוון שמזג האוויר היה נעים אותו חורף] . אולי זה ארכאי להזכיר התקוממויות נגד שלטון שאירעו לפני 172 שנים ,אלמלי אירוע שיחול באותו יום ,24 פברואר 2020 באותו יום יחל המאבק האחרון של המהפכן האנרכיסט מודרני ,מאחרוני נושאי דגל חופש העיתונות, ג'וליאן אסאנג, מייסד וויקיליקס, כנגד הסגרתו מלונדון לארצות הברית של אמריקה המחכה לו בניבים מושחזים כדי לטמון אותו ל-175 שנות מאסר בתא אטום ליד אל צ'אפו ברון הסמים.
השאלה הנשאלת כעת היא, האם תכרע ,תיכנע מערכת הצדק הבריטית תחת הברית של דונלד - בוריס צהובי הכרבולת, בה מושך כבחוטי תיאטרון בובות, הבמאי סטיב בנון מאחורי הקלעים. האם תפעל מערכת הצדק האנגלי הידועה כמו שפעלה מערכת הצדק הצרפתית בזמנו כשהשיטה וטמנה את הסרן אלפרד באי השדים בעוון בגידה שלא היתה . הרבה דיווחים על המשפט החשוב הזה לחופש הפרט והעיתונות שנותרו בעולם המערבי, לא נקבל מין הסתם משיירי מערכת העיתונות הישראלית, המעדיפה לדווח אודות ספינת השוטים מוכת נגיף הכתר, ואודות שוטים בכלל.
אבי גולדברג פברואר 2020