אבי גולדברג 2014
ז'אן ד'ארק
השבוע התקיימה "ועידת פסגה" בין הרמטכ"ל לרב הראשי האשכנזי והספרדי . כשרוחות רעות מנשבות על המזרח התיכון ומאיימות על ביטחוננו דנו המפקד העליון של הצבא והפקידים העליונים של אלוהים באמצעי מניעה שיחסכו מאברכים חמושים לחזות בבנות ישראל לבושות מדים או משהו בדומה . צבא וכנסייה סימלו תמיד כצמד ריאקציה במיטבה.
עד לקיץ 1789 הוחזקה החברה הצרפתית בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר באירופה בצבת המעמדות המיוחסים ,אצולת הדם שניכסה לעצמה את עושר הארץ אדמותיה וכוח האדם הווסלי שלה ,הכנסייה שנטלה מידה שווה של נכסים אדמות ו"תרומות" מהעם ,והצבא ששמר על מנעמי השלטון עבור השכבות המנצלות, מזעם ההמון. הבורגנות שחלקה בחברה ביצירת עושר ורווחה לחברה גדל דרשה ייצוג וניראות בהירארכיה השלטונית נענתה בפרורים ,עד להתפרצות של 1789.
השילוש הקדוש : כנסיה אצולה וצבא קרס בבת אחת ,את השלטון תפסו בלתי מיוחסים שדאגו ראשית לכול לרוקן את הכנסייה מנכסיה והעביר את סמכויותיה בענייני נישואין וגירושין לספר החוקים האזרחי , הבחירה בבן בת זוג הפכה להיות עניין אזרחי גרידא שאינו דורש שבירת כוס וקידושין. האצולה אבדה את נכסיה ובעיקר את ההטבות המיוחדות שצברה במהלך השנים והשוויון בין תושבי צרפת הפך לשוויון אזרחי בפני החוק . הצבא יצא מידי בעלי הכסף שקנו בו משרות קצונה לבניהם והפך לצבא עממי שחובת הגיוס אליו היא חובה אזרחית ונאמנותו היא לממשלת העם . נכון זהו תאור אידילי אך המודל הצרפתי ששבר את השילוש הקדוש התפשט לכל רחבי העולם ;רפובליקה דמוקרטית שאין בה מעמדות שהוציאה את אלוהים מענייני דיומא והכפיפה את הצבא לשלטון העם.
תיאודור הרצל שישב בפריז עשרות שנים לאחר המהפכה של 1789 ולאחר ההתקוממות שבאו אחריה ב 1830 1848 1870 ספג במידה רבה את ערכיהן וחזונו הציוני כבר נבנה על מודל מדיני חדש שרחש חיים באירופה :מדינת לאום דמוקרטית . מדינת ישראל חרגה מהחזון ההרצילאני האירופאי והקימה מחדש את הסמכות הדתית ונתנה פריבילגיות לסקטור שלם החוסה תחת מפלגות פוליטיות דתיות. הצבא שניסה לשמור על עצמו כצבא העם הולך ומתכסה בכיפות ,מעמדו של הרב צבאי התחזק והשפעתו היא כשל קומיסר בצבא האדום.
החברה הישראלית נתונה כיום בצבת של אצולת כסף המחזיקה בכלכלה ריכוזית ובעושי דבריה במסדרונות השלטון ,לבין הרבנות הראשית והממסד הדתי פוליטי ,המכבס באמצעות תקציב המדינה את מיסי העמלים להענקות לחרדים , ללא יכולת ממשית להשתחרר מהם.
הצלע השלישית שנותרה לפליטה : הצבא, נמצאת בדרך להיפרד מהתואר של "צבא העם". גו'רג' ברנארד שואו במחזהו ג'אן הקדושה היטיב להבין את הסכנה הטמונה בנאמנות החיילים שבעת המתוארת היו נתונים למרות האצולה והכנסייה :
"The Nobleman: men cannot serve two masters .If this cant of serving their country one takes hold of them, goodbye to the authority of their feudal lords, and goodbye to the authority of the church"
ובהיפוך אם נאמנות החיילים תהיה לרבנות כי אז שלום לרמטכ"ל .