כשהאותיות מצטופפות לשורות ואלפי קלדנים [כולל בלשון נקבה] מסתערים מטיחים הגיגיהם עלי כל צג , קיצור הוא צו השעה. כשדעת הקורא פזורה, ואכן כזו היא, הסיכוי שנותר לחיי טקסט המהבהב לעיניו הוא לשניות מועטות. אשר על כן אביא את הקיצור למקומו הראוי, אל ימי הטלגרמה שכל מילה בה נשקלה בלירות עבריות .
ה 11 באוגוסט של ויימאר
ויימאר אינה עומדת כשלעצמה. הצימוד "רפובליקת ויימאר" טשטש את עברה של העיר העתיקה, שעל נהר האילם בתורינגיה הפסטורלית . ביום 11 באוגוסט 1919 נתנה חוקה לרפובליקה הגרמנית ששבקה חיים במרץ 1933. המועצה המכוננת שנבחרה בימים הסוערים של חורף 1919 נדדה מברלין הגועשת של מרד הספרטקיסטים הקומוניסטי והרצחנות של המליציות השחורות[ [השוורצה קורפ], לעיר הציורית, למשכן העבר של התרבות הגרמנית, כדי שלא תופרע מלאכת כינון החוקה החדשה לרפובליקה הראשונה בגרמניה.
עד לאותו קיץ של 1919 מזוהה הייתה ויימאר עם צמד אחר, גיתה – שילר, השייקספיר והוולטר של גרמניה בהשאלה. היא הייתה מרכז הנאורות הגרמנית במאה השמונה עשרה, מגדלור של תרבות אליה נקבצו ליסט, אלכסנדר פון הומבולדט, וילאנד ואלה שעלו אליה לרגל כדי לשאוף מרעיונות הקידמה ומהאומנות שפרחה בפרובינציה, בין שדות בר ליער התורינגי. אם לדבר על קלסיקה גרמנית הרי ויימאר נחשבה לבירתה.
אלא שעיר היא אבנים ואספלט, ואולי גם כנסיות ומגדל פעמונים, אתר שאת גדולתו הוא חייב לאנשים המאכלסים אותו. ירושלים של דוד המלך ושלמה אינה ירושלים של גמדי ממשלת ישראל.. את הנסיעה לויימאר דחיתי שנים רבות, אבי שוחרר מהמחנה הריכוז בוכנוולד שבפאתי העיר ב1945,והמפגש עם המקום עורר תמיד חששות. הפתעתי הייתה רבה מיד משירדנו מהרכבת המהירה ברלין - מינכן, בארפורט, בירת תורינגיה . תערוכת דיוקנאות קידמה את פנינו בתחנה. דיוקני ניצולי המחנה בוכנוולד בליווי שמותיהם וסיפור חייהם הוצבו שם, ואין דרך להימנע מהמפגש עם העבר המחריד של השואה ומוראותיה. רבע שעה לאחר מכן עצרה הרכבת האזורית הקטנה בויימאר עצמה. ברחובה הראשי הוצבו עוד דיוקנאות, חלק מתערוכה בשם עדות שצילם בכישרון רב לואיגי' טוסקנו.
בעיר נמצא מוזיאון הבאוהאוס, אסכולת האדריכלות המודרנית שנוסדה שם ב 1919 . אלא שלתושבי ויימאר השמרניים די היה בכך שעירם הקטנה הפכה לרגע היסטורי למרכז פוליטי רפובליקני באותה שנה, ולארכיטקטורה מודרנית על הטיפוסים משוחררי הדמיון שלה, לא נותר מקום וסבלנות בעירם של הקרתנים. בלית ברירה ארזו ולטר גרופיוס וחבריו את המחוגות והמכחולים ועברו לעיר קטנה יותר דסאו צפונה משם
תהילת העבר של עיר התרבות הפכה לרועץ עם עליית הנאצים לשלטון ב 1933 ורצונם לנכס לעצמם פרקים נבחרים בתרבות הגרמנית "ארית" כחוליות בבניית "תרבות הרייך". היטלר ביקר פעמים רבות בעיר הקטנה של גתה, כפי שאימץ את ביירות של ווגנר ואת אנדרטת ארמינוס [הרמן] שניצח את הלגיונות של וארוס, לא זו אף זו בפאתי העיר מעבר לנהר וליער הוקם ב1937 מחנה נוראי לאויבי המשטר החדש מחנה הריכוז בוכנוולד . מאז מוכרת ויימאר כצמד בוכנוולד -ויימאר.
צילומי ניצולים ממחנה בוכנוולד מתוך התערוכה עדות צילם אבי
הרחוב שליד המוזאון הגדול בו מתקיימת התערוכה נקרא של שמו של הסופר חורחה סימפרון הסופר והמחזאי הספרדי שחי בצרפת והיה פעיל מחתרת נתפס והיה לעוד עובד כפייה במחנה הריכוז בוכנוואלד ועל תקופה זו כתב בספרו הכתיבה או החיים
התרשמתי כי תושבי העיר שהכחישו במהלך המלחמה ואחריה את שהתרחש בסמוך ליד ביתם, מנכיחים את זוועות המלחמה והשואה והפכו אותם לחלק מפניה של העיר. פסל גדל מידות של מנהיג הסוציאליסטים ולאחר מכן הקומוניסטים הגרמנים ארנסט תלמאן מוצב במרכז העיר. גם הוא שהה במחנה הנורא בוכנוולד ושם נרצח על ידי אנשי האס-אס 1944.
בימים אלה של אוגוסט מתקיים בעיר פסטיבל מוזיקת כלי זמר בשפת היידיש הכולל מפגשים וסימפוזיונים, אולי סכר קטן בסחף בדעת הקהל בתורינגיה המדינה שבמזרח גרמניה שבה שתולה ויימאר כמימים ימימה בין שדות בר ליער התורינגי על גדות האילם, שהביע תמיכה במפלגת הימין הקיצוני AFD
העיר היא רק אבנים ואספלט רק רוחו הטובה של האדם מקנה לה חיים.
כיכר הדמוקרטיה [לא ברחוב קפלן] צילם אבי