top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

וויג'י כלב המחמד


 

לכלבים בתמונה אין קשר לסיפור




וויג'י כלב המחמד

אידיליה של הקיץ

סטפן ליקוק

תרגם אבי גולדברג


ישבנו על המרפסת של בית  הקיץ של משפחת סופלי. "כמה יפה פה", אמרתי למארח ולמארחת שלי, "וכמה שליו פה ". זה היה הרגע בו הופיע  וויג'י, כלב המחמד שלהם, נעץ בחדות את ניביו במכנסי הטניס הלבנים שלי.

"וויג'י!" קראה המארחת בהדגשה רבה, "כלב רע! איך אתה מעז, אדוני! כלב רע!"

"אני מקווה שהוא לא פגע בך," אמר המארח שלי.

"אה, זה כלום", עניתי בעליצות. "הוא בקושי שרט אותי".

"אתה יודע, אני לא חושבת שהוא התכוון למשהו בנשיכה"

אמרה גברת סופלי.

"אה, אני בטוח שלא", עניתי.

וויג'י התקרב אלי שוב כשהשבתי לה.

וויג'י!!" קראה המארחת בהרמת קול, "כלב שובב, רע!"

"מצחיק הכלב הזה," אמרה גברת  סופלי, "איך שהוא מכיר אנשים. זה סוג של אינסטינקט. הוא ידע מיד לזהות מישהו זר – למשל, אתמול, כשהקצב החדש הגיע, וויג'י ידע את זה מיד, – תפס את האיש ברגלו ,לא הרפה. קראתי לאיש, לקצב החדש  שזה בסדר שלא יזוז כדי לא לגרום לוויג'י נזק".

ברגע הזה וויג'י נשך את המכנס השני במכנסי הטניס שלי. הוא השמיע נהמה גור-ר-ר קצר ולעס את שללו..

 "וויג'י! וויג'י!" צעקה גברת סופלי. "איך אתה מעז, אדוני! אתה פשוט כלב רע!! לך ותשכב, אדוני. אני כל כך מצטער. אני חושבת, שאני יודעת את הסיבה להתנהגותו. אלה המכנסיים הלבנים שלך. משום מה וויג'י פשוט שונא מכנסיים לבנים. אני מקווה שהוא לא קרע אותם".

"אוי, לא," אמרתי; "זה רק קרע קטן".

"הנה, וויג, וויג," אמר סופלי, להוט להסיח את  דעת הכלב.  נטל מקל עץ קטן – "תפוס אותו  תוציא אותו!" והוא עשה בידו תנועות השלכה לעבר האגם.

"אל תזרוק את זה רחוק מדי, צ'רלס," אמרה אשתו. "הוא לא שוחה ממש טוב", היא המשיכה ופנתה אלי, "ואני תמיד חוששת שהוא לא ייצא מהעומק. בשבוע שעבר הוא כמעט טבע. זה היה כשמר ואן טוי שחה בבגד הים  הכחול כהה שלו ( מסתבר שכחול כהה פשוט מרתיח  את וויג'י) ,וויג'י פשוט רדף אחריו. הוא לא התכוון לשום דבר, אתם יודעים, רק בגד הים הכעיס אותו – הוא מאוד אוהב את מר ואן טוי – אבל לרגע די נבהלנו. אם מר ואן טוי לא היה מציל את וויג'י, אני בטוחה שהוא היה טובע.

"אלוהים אדירים" קראתי בהגזמה כדי לציין עד כמה אני מזועזע.

"תן לי לזרוק את המקל, צ'ארלס," המשיכה גברת סופלי. "עכשיו, וויג'י, תראה וויג'י – הנה, כלב טוב – תראה! תראו עכשיו (לפעמים וויג פשוט לא מציית), הנה, וויג'י, עכשיו, כלב טוב!"

 וויג'י קיפל את זנבו שהשתלשל בין רגליו והתקדם שוב לעברי.

 "רגע," אמר סופלי בטון תקיף, "תני לי לזרוק אותו פנימה."

"תיזהר, צ'רלס," אמרה אשתו. סופלי הרים את וויג'י בקולר ונשא אותו אל שפת המים – עומקם היה כעשרים  סנטימטרים – והשליך אותו פנימה – באותה עוצמה כמו,... עט לקסת דיו או כמי שטובל מברשת בשפופרת צבע.

"זה מספיק; זה די והותר, צ'רלס," קראה גברת סופלי. "אני חושבת שעדיף לו לא לשחות. המים בערב תמיד קצת קרים. כלב טוב, כלבלב טוב, וויג'י טוב!"

 בינתיים "גוד וויג'י" יצא מהמים והתקדם שוב לעברי.

 "הוא הולך ישר אליך," אמרה המארחת שלי. "אני חושבת שהוא בא להתחנף אליך". כדי להוכיח זאת, ביצע וויג'י סיבוב מלא של גופו  כמו מערבולת סיבובית כמו מגב לח מסתובב. והתנער בעוצמה מהמים.

 "הו, אני כל כך מצטערת," אמרה גברת סופלי.

"אני ממש. הוא הרטיב אותך. וואי, תשכב, תשכב, אדוני, כלב טוב, כלב רע, תשכב!"

"זה בסדר," אמרתי. "יש לי עוד חליפה לבנה במזוודה ."

"אבל אתה בטח ספוג במים ," אמרה גברת סופלי. "אולי כדאי שניכנס. בכל מקרה, כבר מאוחר, לא?"

 ואז היא הוסיפה לבעלה, "אני לא חושבת שוויג'י צריך לשבת כאן עכשיו כשהוא רטוב". אז נכנסנו.

" אני בטוחה שתמצא בחדר את כל מה שאתה צריך," אמרה סופי כשהראתה לי את החדר שלי,

"ודרך אגב, אני מקווה שלא אכפת לך אם וויג'י ייכנס לחדר שלך בלילה. אנחנו אוהבים לתת לו מרחב, לרוץ בכל הבית ולעתים קרובות הוא ישן על המיטה הזאת".

"זה בסדר", אמרתי בעליצות, "אני אשמור עליו".

באותו לילה הגיע וויג'י. וכשהשתררה אפלה באישון לילה – כך שאפילו האגם והעצים עצמם נמו, הוצאתי את וויג'י החוצה – אבל אין צורך לפרט את זה. והסופלי'ס עדיין תוהים לאן נעלם וויג'י, ומצפים לשיבתו, כי הוא היה בעל חוש התמצאות מצוין ולא אמור היה להתקשות במציאת דרכו חזרה. אבל מהמקום שבו וויג'י נמצא, אף אחד כבר לא מוצא את דרכו חזרה.

 

פוסטים אחרונים

הצג הכול

המדריך לשחיה

מתוך : סיפורים פשוטים של הצלחה, או איך להצליח בחיים מאת סטפן ליקוק תרגם אבי גולדברג נתחיל במעין משל. לפני שנים רבות, כשהייתי בצוות ההוראה של בית ספר ממלכתי גדול, שכרנו את שירותיו של מדריך שחיה חדש, וב

bottom of page