הרהורים על האדרת העצמי ועל תרבות הקניות
נחל צלמון צילום: אבי גולדברג
הגשם הוא אותו גשם אמרה האדמה והביטה מלמטה בסירות המחלצות את תושבי נס ציונה ואשקלון משיטפונות עונתיים. וגם הפוליטיקה היא אותה פוליטיקה. אין חדש תחת הביבי. גנץ בא וגנץ ילך. השבוע החלו לזרום שוב המים בנחלים, ובקַנְיוֹנִים התגודדו אלפי ישראלים, מצטופפים בתורים ארוכים, נאבקים על הזכות להעמיק את האוברדרפט.
לאחרונה חלחלה בהכרתו של שר האוצר המחשבה כי תוארו המיניסטריאלי צר מכדי להכיל את חשיבות מפעלותיו, ועל כן מצא לנכון להשוות עצמו לאורדוס (המלך הורדוס בהיגוי ישראלי).
"אני קלאודיוס" ו"אני, הורדוס המלך" הם ספרים שספק אם שר האוצר קרא, אבל השימוש ב"אני" רק הולך וגובר בקרב נבחרי הציבור בישראל – מ"אני אנווט" של רבין ז"ל, דרך שר האוצר, ועד "אני הנחיתי לייצר חיסון" של ביבי. נעלם ה"אנחנו", נעלמו הצניעות והסולידריות, נותרו רק הסלפיש והאינסטגרם המעצימים את האגו בגרסה מודרנית לדברי המלכה מאגדת האחים גרים "מראה, מראה".
ובאמריקה הודו האמריקאים כולם לאל הטוב שהביא אותם לארץ הטובה. גם היהודים שם מודים בחג ההודיה, החג הלאומי, על כך שהוריהם והורי הוריהם היגרו לאמריקה ממזרח אירופה, מהעיירות שהפכו למלכודות מוות לאלה שנותרו בהן. השבוע הודה הנשיא האמריקאי בחצי פה בהפסד בבחירות, חלק מהאמריקאים יודו על כך שאמריקה נחלצה מהניסיון להפכה לאימפריית טראמפ. לאיש יהיה עכשיו די זמן לנפח את תסרוקתו מדי בוקר לפני שיצא לשחק גולף.
"חג" נוסף שחגגו באמריקה ובשאר העולם החומרני הוא ה-Black Friday. אני משוכנע שתוך עשר שנים יהפוך היום הזה לחג מן המניין, ולאחר ההסתערות על החנויות והאתרים, ישבו הצרכנים שהגיעו לסיפוק זמני לשולחן המשפחה אל מול מסך טלוויזיה מפלצתי, יפתחו מתנות ויאכלו מטעמי take away.
המשמעות הפוליטית-חברתית של "חג" זה היא הכישלון המעשי המוכח של התיאוריה המרכסיסטית על ענפיה הטרוצקיסטיים והמאואיסטיים. העולם מעדיף סמארטפונים, חופשות סקי, קרוזים, פיצות ומכוניות חדשות, על פני שוויון, אחווה וחלוקה צודקת של העושר.
בפרפרזה על הפסוק הידוע מתוך הברית החדשה "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים", אומרים המוני העמלים: "תנו לעשירים את אשר לעשירים ותנו גם לעם לחיות טוב".