חקירה בבית האבות

                                     אבי גולדברג

"היה ישר עם קוראיך"

ריימונד צ'נדלר, עשרה כללים לכתיבת סיפור בלשי

.

התחאטרון למחזות פשע ברלין צילם אבי

הנקישות על דלת הכניסה של דירתו של אוסקר זהרוני לא פסקו. המצילה החשמלית  יצאה מכלל שימוש לפני שנים, ועל כן צריך היה להקיש בעוז עד שבעל הבית יפתח את הדלת.

שביל מרוצף באבני חול לא מסותתות הוביל מחזית הבניין אל אחוריו., חתולי רחוב שמנים נמנמו על פחי אשפה בצל פיקוס שגדל פרא. השלט הקרמי הדהוי על דלת הכניסה של דירת הקרקע הכריז ד"ר אוסקר זהרוני, רטט כל אימת שהאורחת נקשה בדלת. האישה נראתה חסרת סבלנות, לבושה בהידור ספורטיבי, בשנות החמישים לחייה. מבטה עבר  לסירוגין ממחסה פחי האשפה לגדר ברזל חלודה הנוטה על צידה עמוסת פריחת דרדרים ועשבי בר.

כשד"ר זהרוני פתח בפניה את הדלת ,העלתה האישה חיוך מאולץ  "ד"ר אוסקר זהרוני? שאלה בפקפוק למראה הגבר הזקן שפתח את הדלת.

האיש שפתח את הדלת היה ד"ר אוסקר זהרוני בכבודו ובעצמו, האיש שגב' יונית חריש שעורך הדין ישי קרוכמל, המליץ שתשטח את עניינה בפניו. לבן שיער, ממושקף וכפוף במעט, משך בחגורת מכנסיו מעלה בתנועה מוכנית ובידו הנחה את הגברת "היכנסי בבקשה, האם אפשר לכבד אותך במשקה מרענן?"

יונית, הגברת חריש, כבר הצטערה על בואה לדירה הקטנה באחורי בניין המגורים הישן. משום מה ציירה לעצמה מפגש עם חוקר יפה תואר בעל דיבור שקט, בטוח בעצמו, גרסה ישראלית של  פיליפ מרלו.

הם נכנסו לחדר האורחים הקטן.

"כבר לא נשאר הרבה מהרחוב הזה" אמר המארח הקשיש בהתנצלות כאילו קרא את מחשבותיה של האורחת.

 "הימים היפים של רחוב הלסינקי חלפו עברו, אפרים קישון כבר אינו מגיע לביתו במורד הרחוב רכוב על "הדוקטור".

"מר מפקח לשעבר זהרוני, אולי בטובך נשוב למציאות? ", זהרוני הבחין  בקוצר רוחה.

"כן גבירתי, המציאות היא אך שבריר קטן חמקמק בתודעה היורדת במעלית הזמן, אך את הדיון הפילוסופי הזה בדילמת ההווה האבוד, נייתר. מה מביא אותך אלי ?"

הם התרווחו על הכורסאות, מזגן אויר ישן פלט אויר קר בגניחה מונוטונית .

"רק כדי לוודא מר אוסקר, אתה מפקח לשעבר?"

"כן גבירתי ודאי, עשרים וחמש שנה במשרד החינוך, מפקח בתחום ספרות העולם בכיתות י - יב' "

"כלומר " אמרה הגב' יונית חריש בהיסוס "אינך מפקח משטרה לשעבר?"

"לא בהחלט לא, השכלתי העיקרית היא מאוניברסיטאות וינה וברלין, התמחות בספרות גותית".

"ואתה באמת מפענח תיקים שהמשטרה אינה מוצאת בהם עניין לציבור?"

"רק באלה אני עוסק מאז פרישתי ממשרד החינוך ".

"אם כך אשמח לכוס קפה שחור "

כשהחלה לספר את סיפורה ישב אוסקר זהרוני מולה ורשם הערות בפנקסו הישן, ולא הפריע לרצף דבריה.

" אימי המנוחה הייתה אמריקאית, ושם, באמריקה  הכירה את אבי שירד מישראל.

אימי ואבי נישאו בפילדלפיה ושם נולדתי. כשבגרתי ועמדתי על דעתי, עליתי לישראל והשתלבתי בחיי הארץ. הורי הגיעו לביקורים בישראל  אחת לשנה עד לפטירת אבי. אז החליטה אימי לעת זקנתה לעלות לישראל ולחיות בקרבתי.

היא השתכנה במגדל הנוצץ, ב"מועדון הסניוריטי", בית הגיל השלישי בו היא מצאה את מקומה."

"סליחה שאני קוטע אותך, אני מבין שהיא אישה בעלת אמצעים  שאפשרו לה להשתכן ב"מועדון הסניוריטי".

" הייתה. אישה אמידה מאוד, לא ידעתי עד כמה עשירה הייתה עד לפטירתה, וזה העניין שלשמו הגעתי אליך.

"המשיכי אם כן" ד"ר זהרוני הצית את הטבק הריחני במקטרתו ונשף את העשן לחלל החדר.

 "שלוש שנים התגוררה אימי בתיה, בטי, הוכפלד בבית הגיל השלישי המהודר, "מועדון הסניוריטי", ומביקורי  שם נראה היה כי חייה "נוטפים דבש ", היא שחתה מדי בוקר בבריכה מחוממת, סעדה במסעדות משובחות. ".

לפני כחודש קבלתי "out of the blue "  שיחת טלפון, ממנהלת בית האבות בה נאמר  לי כי אימי נפטרה יומיים קודם לכן כשהייתי בנסיעה בחו"ל וכי היא מצטערת על כך שרק באיחור נוצר קשר בינינו."

" המשיכי בבקשה, את שאלותיי אשאל בהמשך"

מצבה הבריאותי של  אימי היה מצוין, על כן נדהמתי ממותה החטוף . חשבתי כי מדובר בתאונה, אך הסתבר כי מתה בשנתה. בשיחה עם רופא בית האבות נודע לי כי נחנקה בשנתה ממה שהוא כינה "תסמונת דום נשימה חסימתי " .

לאחר מספר שבועות  בהם טיפלתי בענייניה, הסתבר לי כי בחודשיים שלפני פטירתה נמשכו מחשבון הבנק שלה סכומים משמעותיים המסתכמים בארבע מאות אלף שקלים.

העניין היה תמוה בעיני, אימי הייתה אישה מפוכחת וידעה לשמור על כספה. אני מודעת  למצב דברים בו אנשים בודדים בגיל מבוגר הולכים שולל אחר הונאות אינטרנט ומלכודות של נוכלים. מנהל סניף הבנק אישר כי כל הכספים הועברו מחשבונה לחשבון פלוני, ואף נתן  בידי פתק עם מספר חשבון הבנק אליו הועברו הכספים. היא הניחה את הפתק על השולחן.

היא השתנקה, והמפקח לשעבר חש למטבח ושב והגיש לה כוס מים.

"תודה, קשה לי לדבר על אימי המנוחה במונחים של כסף, של עזבון.

 "מהבנק המשכתי נסערת  ל"מועדון הסניוריטי"  ונפגשתי עם מנהלת המוסד וניסיתי לברר עם מי היו לאימי קשרים  בחודשים האחרונים. 

"גברת חריש" השיבה  מנהלת בית האבות, " אימך משתתפת בחוג חובבי מוצרט "חליל הקסם" .בין אימך ז"ל למר כהן מנחה החוג נוצרו קשרי חיבה וידידות, אך בשום אופן הוא לא בילה עימה בפרטיות בכול אופן לא בין כתלי המוסד."

 היא לגמה מכוס המים והמשיכה:

" מטרידה אותי  אותה העברת כספים אנונימית", היא השתתקה.

אוסקר זהרוני הביט בפנקס בו רשם מספר הערות ואמר "עכשיו ברשותך מספר שאלות"

כן בוודאי, אבל אחר הקפה והמים, אם אפשר, לשירותים, ברשותך?"

אוסקר הצביע אל המסדרון "הדלת האחרונה בקצה המסדרון"

"אני משאירה את חפצי על השולחן ומיד שבה" היא חייכה חיוך מתנצל .

אוסקר שמע את טריקת הדלת מרחוק, ומיד שלח ידו אל מכשיר האיפון השחור שלה שהבהב על השולחן, הוא גלגל במהירות את הודעות הווטסאפ והגיע להודעות ל"אמא" ועבר עליהן ביעף.

כששבה לחדר אמר "אם כן ברצונך שאברר מי  הוא זה שקיבל כספים מאימך? ואם כן באילו נסיבות? " בהחלט אדוני, לשם כך הגעתי לכן"

"אם כן גבירתי, אני מציע כי תצאי לדרכך והניחי את העניין בידי. נראה לי  כי בקרוב אצור עימך קשר .

לפני שנפרדו שאל זהרוני "אני מבין שאימך נפטרה בלילה בשעה מאוחרת "

"על פי הערכות בשעה 0:200 לפנות בוקר"

היא יצאה טופפת על עקביה ונעלמה בשביל המוליך מהדירה לרחוב.

הוא התרומם  מכורסתו וערך את השולחן לארוחת ערב.

                                          ב.

למחרת התעורר זהרוני בשעה שש בדיוק ולאחר שתרגל התעמלות בוקר התלבש בקפידה, שתה  קפה ויצא מדירתו. הוא היה בדרכו למפגש חוג "חליל הקסם" .

   כשהסתיים המפגש פנה לבן כהן מנחה הקבוצה, החמיא לו על המפגש המהנה והזמין אותו לקפה.

   "מר כהן, נתבקשתי לערוך חקירה דיסקרטית ולברר נסיבות העברת כספים מחשבונה של הגברת בטי הוכפלד המנוחה לפני שבועות ספורים"

       פניו של בן כהן התכרכמו ונעצבו.

 "אנסה להיעזר בך ואקווה שלא תפגע. ."

      "וכי יש לי ברירה?" פלט בשקט בן כהן.

     "נכון, עדיף שאני ארד לשרשו של עניין  ללא התערבות רשויות החוק."

      "המשך בבקשה" לחש בן כהן

  "נתחיל בשאלה מתמטית מה אומר לך רצף המספרים הבא,

1, 1, 2, 3, 5, 8, 13, 21...  

"זו סדרת פיבונאצ'י כמובן, ויש הטוענים שמוצרט חובב המספרים, שרבב אותה  גם  לאופרה חליל הקסם, אך מדוע אתה שואל אותי ?"

" כי זה גם מספר חשבון הבנק שלך"

"אמת! זה מספר הבנק שלי בצ'ייס מנהטן!"

"אז תוכל לאשר בפני כי הגב' בטי הוכפלד העבירה לחשבון זה כספים?"

בן כהן השתתק.

"תקשיב, ביני לגב' הוכפלד היו יחסים מיוחדים והחלטנו לשמור על חשאיותם.

הבטחתי לה לנצור את סודנו.

  עם תום המפגש אמר זהרוני "תגיע מחר בארבע אחר הצהריים. הוא נטל נרתיק קטן שהשאיר בידיו בן כהן ויצא לדרכו.

 לאחר מכן התקשר לגברת חריש וביקש ממנה להגיע שוב לדירתו למחרת היום בשעה ארבע אחה"צ.

  הוא שב לביתו שוחח עם שלמה שני, קצין חקירות במרחב ירקון וביקש גם ממנו להגיע לדירתו.

     "אני מניח שגם הפעם תצא מהפגישה בלוויית  חשוד ברצח" השניים צחקו. הקצין שלמה שני ידע שד"ר זהרוני יכול היה להיות החוקר הטוב ביותר במשטרת ישראל, לו רק בחר בכך בצעירותו.

ג

      למחרת היום בשעת אחר הצהריים התקבצו בדירת קומת הקרקע  הקטנה ברחוב הלסינקי קומץ מוזמנים.

    "הכנסו רבותי, הכנסו"

  "רבותי ,ברוכים הבאים, הרשו לי להציג את הנוכחים, הגברת יונית חריש, בתה של הגברת בטי הוכפלד ז"ל, עורך הדין ישי קרוכמל, מר בן כהן ואחרון חביב ידידי הוותיק שלמה שני קצין חקירות במרחב ירקון."

החבורה הצפופה הקשיבה בדריכות לאיש הקשיש שעמד בפניהם מלא חיוניות כעלם עול ימים 

"סופר הבלש  ריימונד צ'נדלר כתב, כי פענוח פרשת פשע  חייב להיות פשוט וחיוני מספיק כך שניתן יהיה להסביר אותו בקלות , ואני תקווה כי כך יתקבלו דברי. "

לפני שהמשיך, סקר הבלש החובב, את המשתתפים במפגש

" הגברת חריש, בקשה ממני לברר מי קיבל כספים מאימה לפני פטירתה. כספים המסתכמים בארבעה מאות אלף ש"ח.

       מר בן כהן נמצא כאן והודה בפני בפגישה שקיימנו אתמול כי קיבל את הכספים.

     לכאורה הסתיים תפקידי. שאלתי אתמול את בן כהן האם גרם למותה של המנוחה, והוא נפגע מעצם השאלה והציג מיד אליבי!  

      קבלתי ממר כהן את מכשירי השמיעה שלו, ואת כתובת מעבדת השמיעה. המכשירים נתמכים  בטכנולוגית AI ואוגרים נתוני רעש ממכשירי העזר  למחשב החברה 24 שעות. שוכנעתי כי בליל פטירתה של המנוחה המכשירים דממו, כלומר בן כהן ישן שנת ישרים.

        הנוכחים הקשיבו להרצאת הדברים בקשב רב,

       "גב' חריש הצצתי בנייד  שלך שהותרת גלוי על שולחן הקפה שלי כשיצאת לשירותים. לפני פטירתה של אימך שיגרת הודעת ווטסאפ  בה כתבת "בסדר אמא תעבירי". ,

      יונית חריש החרישה. הוא לא המתין לתשובתה. "גב' חריש ספרת כי היית בחו"ל כשאימך נפטרה ונודע לך על מותה רק כששבת לארץ?" הוא משך מכיסו דף מודפס ובראשו כותרת "כניסות ויציאות מישראל " תדפיס זה שהמציא לי קצין החקירות שלמה שני מלמד כי כלל לא יצאת מהארץ בחדשים האחרונים, תרצי להסביר?"

      שתיקה השתררה בחדר. רק רעש המזגן הישן נשמע. הנוכחים כבשו מבטם ברצפה, כשהאליבי של גב' חריש התרסק.

      אוסקר פנה לעורך הדין של המנוחה ושאל : "האם תוכל לאשר בפנינו את קיום השיחה בינך לגב' הוכפלד סמוך למותה?"

      " אכן, המנוחה בקשה לשנות את צוואתה, יום לפני שמתה".

      "מר בן כהן אולי תוכל להסביר את הסיבה להעברת הכספים לחשבונך?"

      האיש הביט לצדדים ומבטו נתקל במבטו הקר של קצין החקירות המשטרתי.

         "ובכן זה סיפור ארוך אך אקצר. אני בנה מחוץ לנישואין של בטי הוכפלד. נמסרתי לאימוץ כשהייתי בן יומי ומאז לא נפגשנו וכשבגרתי ועליתי לישראל לא ניסיתי כלל לגלות מי אימי הביולוגית, למרות שידעתי את שמה. אלא שהגורל הפגיש בינינו ובשיחת אקראי  סיפרתי לה על חיי לאחר אחד ממפגשי מוצרט. היא  החלה לבכות והתוודתה כי היא אימי וכי עשתה טעות נוראה כשמסרה אותי לאימוץ. היא בקשה שנשמור על קשר המשפחה  בחשאי בינתיים, עד שתתקן את המעט שהיא יכולה לתקן בזקנתה ולפני מותה. היא עמדה על כך שאקבל ממנה תמיכה כספית, וכי אהיה מוטב בצוואתה."

      אימי חשה חייבת לספר רק לבתה על הנס שאירע שיאפשר לה לתקן את העוול שגרמה לבנה ".

הוא השתתק וכבש את פנין בידיו.

אוסקר פנה לגב' חריש  " האם שמעת מפי אימך את העובדות הללו  ואישרת לה להעביר כספים? ודאי  לא אהבת יונית את הרעיון לקבל אח לחיק המשפחה ולחלוק עימו את  נכסי העזבון.?"

   חריש הנהנה.   

     " ידעת שאימך פנתה לעורך דין קרוכמל בבקשה לשנות את צוואתה, היא לא הסתירה ממך דבר."

       "אם כן לפנינו רגע מכריע בחיי משפחת הוכפלד הקטנה. אם מאושרת שבנה האבוד חזר לחייה. אלא עבור בתה יונית חריש, לא היו האירועים שבעטיים עמדה לאבד מחצית מירושתה, בשורה משמחת. העתיד נשמט מתחת לרגליה. גבר זר עומד לקבל חצי מהרכוש הרב אותו חלמה לרשת. סיפור קלאסי!

        לפתע מתערב הגורל בתחפושת  מלאך המוות. כמי שברק בליל קיץ הכה בו, מתה האם! רופא "מועדון הסניוריטי" שנקרא למיטתה בבוקר בודק וחותם על תעודת הפטירה של גב' הוכפלד.

      ארתור זהרוני עצר את שטף דבריו והפנה מבטו אל הנוכחים, הגב' יונית חריש תרצי להוסיף  משהו לדברי?"   

      "אין לי מה לומר מעבר למה שחשפת. סיפרת את הסיפור מתחילתו עד סופו בדרמטיות של שחקן שייקספירי וגרמת לי להראות כליידי מקבת.

       מבטי הנוכחים  שבו אל פניו השלווים של אוסקר:

      " רבותי קיימת סבירות גבוהה כי גב' הוכפלד סיימה חייה  בנסיבות לא טבעיות. מותה  הוא כנראה תוצאה למה שחוקרי מקרי מוות מכנים בהומור שחור "תסמונת הכרית הגואלת".

       אני משאיר למשטרה לבדוק מחדש את מותה של הגב' הוכפלד ולברר היכן הייתה בתה יונית חריש באותו לילה גורלי.

      רק כשהגברת חריש עזבה את דירתו בלוויית קצין החקירות שלמה שני, חייך זהרוני, הוא התבונן בגבם בעת שהתרחקו בשביל הצר בין חתולי הרחוב שרבצו על פחי האשפה ושורשי עץ הפיקוס על שביל אבן החול הלא מסותתת אל מכוניתו הלבנה  החונה ברחוב הלוהט בחום היום.