יתוש באוזן
אבי גולדברג
קונספציה. שמשון הגיבור. האנטיסמיטיסמוס.
נובמבר 2023
חשבתי לתומי שמאיר ויזלטיר היה האחרון שהשתמש במילה ההיא, כששורר "יש לי סימפטיה לאמנות קונספטואלית בתל אביב עיר בלי קונספציה טיח נופל תריס מתייפח אוטובוס מת "
קונספציה, מאחרונות דור ה- ק' האבוד: הדור של הקונפקציה, והקליינטורה, הדור של הקולטורה והקרקטר, דור הקטסטרופה הקלימט, הקטלוג, הקריקטורה והקונדומים. כולם הוחלפו למילים עבריות.[הקונדום הוחלף בכלל בגלולה נגד הריון] למעט חביבתנו הישנה. הקונספציה שמשה מסכה, מגן, צידוק, לאיש הזחוח, למר ביטחון ישראל.
כמו מי שהוכה בזן נדיר של נגיף והוטל למשכב, כמו מי שנדרס על ידי טנק מרכבה. האיש, העמוד התיכון של ביתנו השלישי, היכין ובועז של תחייתנו הלאומית, הלאומנית, הוכה כשמשון בעזה, הוכה שוק על ירך בשמחת תורה.
נשדד מכל נכסי הרהב שניכס לעצמו, "מנהיג" ,"מגן ישראל," "מומחה עולמי מספר 1 למלחמה בטרור".
זו הייתה הגברת מדור ה ק' 'הקונספציה. היא, חברתו הנאמנה שהכתה בו. גם את שמשון הגיבור שהיה שם בעזה הכתה הקונספציה. שמה באותם ימים היה דלילה. הקונספציה טמטמה את מוחו של נ. כפי שדלילה הזונה הפלשתינאית התישה את אונו של שמשון.
אמור מעתה: קונספציה בעברית, היא כישלון קולוסאלי [לזכר דור ה ק']
אירוע היא כבר מילה ותיקה. כל החתונות ובריתות ודומי הלב הוכנסו כבר תחת שמלתה. אירוע; "הייתי באירוע בגני אחיתופל בצומת הכפר ההזוי " " אחרי זה היה לי אירוע לבבי וגם הרעלת סלמונלה ושכבתי באיכילוב שבוע, חתיכת אירוע"
" אני נכנס לאירוע" זה כבר חידוש. אך מאז הונהג ,הפך מטבע עובר לסוחר, ואני נכנס ויוצא לאירוע כמעט כל יום כשנשמעת צפירת אזעקה בגלל הקונספציה שטרם התמוטטה. למזלי יש לי בבית ממד להתגונן מהאירוע שנמשך כבר חודש וחצי.
לאנטישמיות יש רק זמן מתמשך, אין עבר ואין עתיד. האנטישמיות קיימת, אורבת בכל הזדמנות. המציאות האנטישמית מיטשטשת, לפעמים עוצמים אנו עינינו מראותה, עייפים מהדריכות ומהכורח להיות שנוא, להיות יוצא דופן, להיות ה "אחר", בלשון הפסיכולוגית. ולפעמים האנטישמים הם שמתנמנמים כחיות טרף המעכלות את צידן ,עד תתעורר בהם תשוקת הדם מחדש ויצאו לטרף שוב.
היהודי קיווה כי הנאורות תרפא גם את הנגע האנטישמי ותוביל אותנו לעתיד טוב יותר... אשליות.
אחד העם, המסאי הציוני הדגול עמד על האשליה היהודית באשר לעתיד במאמרו "עבדות בתוך חירות" משנת 1891 וכך הוא כותב באשר לאמונת הסרק של האינטליגנציה היהודית בצרפת בדבר מות האנטישמיות עקב קבלת זכויות אדם לאחר המהפכה הצרפתית,מאה שנים קודם לכן .
"עוד לפני ארבע שנים, באספת החברה לחקרי היהדות בפריז, העיר ה' תאודור ריינר מזכיר החברה, את אוזן הנאספים על הסכנה הנשקפת ליהודים בצרפת מתגבורת האנטיסמיטיסמוס, אשר בארצנו צרפת היפה כבר במתים נחשב.."
באה פרשת דרייפוס, עלילת השווא האנטישמית , והוציאה את האנטישמים הצרפתיים מהצללים אל האור המלא. לא היו אלה אריסים חסרי תרבות אוחזים בקלשונים רעבים ללחם, ולא sans culottes , היו אלה אנשי "תרבות", עיתונאים, היסטוריונים, סופרים שביססו את שנאת היהודים על מוסדות ההיגיון, על תורת גזע ביולוגית , על מדע ההיסטוריה ואף טבעו שם מדעי לשנאה :antisimitismus .
האנטישמיות אינה נישאת ברוח כאבקנים ואינה מחלה מדבקת, את האנטישמיות החדירו ושיננו יודעי כתוב וקרוא למי שהיה מוכן לשמוע את תורתם, החל מכמרים ונזירים שונאי יהודה איש קריות ועד לאינטלקטואלים כלכלנים שונאי הבנקאים היהודיים רוטשילד ופולד, כבספרו של אלפונס טוסנל הזואולוג הצרפתי על הפאודליזם המודרני של היהודים :
Les Juifs, rois de
l'époque : histoire de la féodalité financière
אנדרטה בצרפת לזכרו של אלפונס טוסנל מדען ואנטישמי