וולטר בנימין על ההיסטוריה
פול קליי אנגלוס נובוס 1920
מוזיאון ישראל ירושלים
פול קליי הצייר השוויצרי צייר במהלך שנות חייו עשרות דמויות שמימיות וזאת במסגרת תפיסתו את הציור כביטוי לראיה פנימית ,מטאפיזית של היוצר ולא כתיאור המציאות . להשקפתו זו אודות הציור ניתן ביטוי ב-Creative Credo -אני מאמין אודות יצירת האומנות. קליי ששימש בין היתר בצוות המורים של הבאהוס סבר גם כי השם שניתן לציור הוא משמעותי והנו חלק מהליך היצירה. את הציור קטן הממדים שצייר ב1920 הנמצא עתה במוזיאון ישראל כינה "המלאך החדש".
ייתכן שהמלאך החדש ,המוזר משהו היה נשאר באלמוניות יחסית אלמלי נרכש על ידי וולטר בנימין,מבקר התרבות הוגה הדעות ופרשן המודרנה.לוולטר בנימין שמשה היצירה הקטנה השראה ומוטיב ביצירתו .דמות המלאך המבועת התאימה להשקפתו הפסימית של בנימין,שהושפעה על ידי המחשבה של פראנץ רוזנצוייג [כוכב הגאולה] , בדבר מהלך ההיסטוריה המודרנית ובמיוחד לנוכח המלחמה הממוכנת הגדולה שכתשה מיליוני אזרחים באירופה בין 1914 -1918 .בדבריו אודות המלאך החדש שינה בנימין את ההיסטוריה של היצירה והפך אותה לאיקון תרבותי שאינו מרפה מתרבות המערב מזה עשרות שנים.
"יש תמונה של קליי הנקראת אנגלוס נובוס. מתואר בה מלאך, הנראה כאילו הוא עומד להתרחק ממשהו, שהוא נועץ בו את עיניו. עיניו קרועות לרווחה, פיו פעור וכנפיו פרושות. כך נראה בהכרח מלאך ההיסטוריה. הוא מפנה את פניו אל העבר. במקום שם מופיעה לפנינו שרשרת של אירועים, רואה הוא שואה אחת ויחידה, העורמת בלי הרף גלי חורבות אלו על אלו ומטילה אותן לרגליו. בלי ספק היה רוצה היה להשתאות, לעורר את המתים ולאחות את השברים, אבל רוח סערה הנושבת מגן-העדן נסתבכה בכנפיו, והיא עזה כל-כך, שהמלאך שוב אינו יכול לסגרן. סערה זו הודפת אותו אל העתיד, שהוא מפנה אליו את גבו, ובאותה שעה מתגבהת ערימת ההריסות לפניו עד השמים. מה שאנו מכנים קידמה הוא הסערה הזאת"
מתוך וולטר בנימין; 'הרהורים' כרך ב', הקיבוץ המאוחד, עמ' 313:
וולטר בנימין שהחזיק בציור כמעט עד מותו ,הכתיר מחדש את הציור וקרא לו מעת שהיה ברשותו "מלאך ההיסטוריה". הוא הפך אותה לאיקונין ,מקדש מעט שהציב בכל נדודיו כיהודי המקפיד לקחת עימו את שקית התפילין או כמאמינה פרבוסלאבית נאמנה המציבה את דמויות הקדושים בפינת חדר השינה שלה. יחסו של בנימין לציור היה רגשי מיסטי וחצה את הגבולות של המשכיל הרואה בציור ייצוג בלבד למושא מחקרו. התהודה והפרסום שקבלה תפיסת ההיסטוריה הפסימית שלו בשילוב הציור המשמש לה מלאך נותן השראה,חרגה מהדיון האקדמי היבש בתיאורית ההיסטוריה שלו.
מיסטיציזם "חילוני" דהיינו חזרה מחשיבה רציונאלית ועיסוק במיסטיקה ,לוותה כזרם רוחני את המשבר הגדול אותו חוותה אירופה ברבע הראשון של המאה העשרים .ניתן לה ביטוי בתנועות אומנות שונות כדאדא אבל קסמה גם להוגים יהודיים אחרים כמתואר היטב אצל זוהר מאור ב "תורת סוד החדשה :רוחניות יצירה ולאומיות ב"חוג פראג", שכלל את קפקא וולטר וולטש מקס ברוד ,שמואל הוגו ברגמן הנס קוהן [בהוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]
כנפי המלאך הקטן של קליי עומסות כיום פרשנויות וציטוטים כה רבים עד שנראה שלא יוכל לעשות שוב שימוש רענן בהן כפי שנעשה לו עם בנימין.
רוב הציטוטים או ההתייחסויות למלאך החדש רואות בו את מלאך ההיסטוריה של בנימין ואינן חוזרות למקור ה"קליי " של הציור. חנן חבר במאמרו אודות ספר שיריו האחרון של חיים גורי קורא בשירו מפולת את הייאוש והשבר ממהלך ההיסטוריה הישראלית וכדבריו " שוב ושוב ,בשונה למלאך ההיסטוריה הבנימיני המביט אל גלי החורבות הנערמים מולו ,נאחז גורי בגרגיר קטן של תקווה" [הארץ 11 ספטמבר 2015] חבר מאמץ את המלאך הבנימיני כמסמן לקטסטרופה,פסימיזם מוחלט בראייתו של חיים גורי את המציאות בישראל.
מלאך ההיסטוריה", סרטה של אריאלה.
אזולאי מתעד את הנוכחות של העבר ההיסטורי והמציאות הפוליטית בעבודותיהם של שמונה אמנים ישראלים: גדעון גכטמן, מיכל היימן, סיגלית לנדאו, חיים דעואל לוסקי, ז'וסטין פראנק, מיקי קרצמן, בועז ארד ודורון סולומונס. הסרט הוצג במסגרת התערוכה הקבוצתית "מלאך ההיסטוריה", שהתקיימה בשנה שעברה במוזיאון הרצליה והוצגה גם במשכן לאמנות בעין חרוד.
בראיון אודות הסרט "מלאכים בשמי ברלין" [בעברית] מ-1986 ,מספר וים ונדרס היוצר, על מקורות השראתו לסרט: "תחילה זה בא מאלגיות דואניס של רילקה, מהציורים של פול קליי וממלאך ההיסטוריה של וולטר בנימין" כלומר היוצר מבדל בין ציורי קליי הרבים הכוללים כאמור דמויות שמימיות לבין ה"מלאך החדש" בגלגולו ל"מלאך ההיסטוריה" של בנימין. וים ונדרס רואה בציור 'המלאך החדש' יצירה אחרת, נפרדת מיצירותיו של קליי, מרגע שבנימין טען אותה במשמעות ספציפית ובסימול של "מלאך ההיסטוריה" במקום "המלאך החדש".
התרבות המערבית עמוסה מלאכים בכתבי דנטה מילטון וגתה, מלאכים במסורת הנוצרית. אבל תחיית המלאכים טעוני משמעויות נוספות ושונות לא פסח של התקופה המודרנית.
ה"גל החדש" של מלאכים בתקופה המודרנית והפוסט מודרנית אינו נחלתם של פול קליי וולטר בנימין בלבד.מוטיב המלאך נמצא גם ביצירתו של בן תקופתם המשורר רילקה. עקבותיו הברורים של "מלאך ההיסטוריה" ,מלאך הרואה הרס וחורבות מלווה את יצירתו הפוסט מודרנית העמוסה של תומאס פינצ'ון 1973 Gravity Rainbow. מלאכים נמצאים אצל גרסייה מרקס ובשירת דור הביט אצל אלן גינסבורג "סופרמרקט בקליפורניה" 1955 . מחווה למלאך לתומאס פינצ'ון נמצא גם במוזיקה של להקת Gravity Angel's . המלאכים טעוני המשמעות נמצאים באמנות החזותית אצל רוברט ירבר, שלא לדבר על תחיית המלאכים בתרבות הפופולארית.