top of page
תמונת הסופר/תאבי גולדברג

מוטקה' חב"ד

עודכן: 2 בנוב׳ 2023









יתוש באוזן עם מוטקה' חב"ד\ האיש שישן

סוף אוקטובר 2023


לגולת מזרח אירופה מאפיינים שעד עצם היום הזה מתקיימים אם בזיכרון הלאומי או בפועל בצורת חיינו כנושאי המורשת של מיליוני יהודים. בעת קודרת זו בחרתי להתמקד בחוש ההומור המכונה "הומור יהודי," זה ההומור האידי או ייִדיש- דײַטש, או טייטש, שפתם של יהודי מזרח אירופה. מאפייניו הם בעיקר הלעג העצמי, והביקורת החברתית על יחסים בין 'בעלי הבית' לפושטי היד, היחסים שבינו לבינה, ועל היהודי בשירות אדוני הארץ, 'הפריץ' הגוי . המרירות שעלתה מהמצוקות הכלכליות והחברתיות, מהיות נרדפים ומושפלים, לבשה צורה של הומור עוקצני עצמי, הומור ששפתו יידיש אך הוא שואב ממסורת ישראל העברית.

להומור היהודי הייתה גם "עיר בירה", עיר הטיפשים חלם שבפולין. וחכמי חלם הוא ביטוי להומור שנסב בזמנו על תושבי העיר היהודיים,- החֶלְמָאִים

ההומור היהודי התפשט גם בעולם החדש, משלהי המאה התשע עשרה, משהחלה הנדידה היהודית הגדולה אל חופי אמריקה, נישאה שפת היהודים אל חופי ניו יורק בה התיישבו מאות אלפי יהודים. התפשטות היידיש ברחבי אמריקה כחלק מהחיים והתרבות היהודית, כללה בחובה את ההומור היהודי, זה המרכיב הסוציולוגי שנצרב ביהודי הגולה כחיסון מתלאות היום יום, להקלת דלותם, והאכזריות שבה נהגו בהם השלטונות, מלכים, כמרים ובעיקר עמך שונא יהודים ולאחר מכן אנטישמים פר- סה.

שלום עליכם הוא גדול ההומוריסטים היהודיים שקמו לישראל בשפת היידיש והמשמר הגדול של הווי היהודי על צדדיו המגוחכים והנלעגים. אך להומור היהודי היו פנים נוספות מלבד ביטוי ספרותי. הידוע ביניהם הוא דמותו של הבדחן או הלץ שמטרתו הייתה לבדר ולשעשע בימים של שמחה וחג, אם בחצר הרבי, או בחתונות .

הבדחן, שהמפורסם בהם היה הרשל'ה מאוסטרופולי .הבדחן היה חלק מהמרקם החברתי בעיירות היהודים כמו השדכן או הגבאי, לרוב לא תועדו הלצותיו .

אחד מהבדחנים הידועים היה מוטקה' חב"ד שחי בווילנה וה'וויצן' שלו, הבדיחות וחידודי הלשון שלו יצאו לאור בהוצאת הספרים היהודית הידועה היברו פאבלישינג קומפני, בניו יורק , בתחילת המאה העשרים ועד כמה שידוע הודפסו אחת עשרה מהדורות לספר.




על חייו של מוטקה חב"ד:



תרגמתי מספר בדיחות של מוטקה' ,מובן כי עם חלוף השנים החלידו ה"וויצים" לא במעט.ובכלל ידוע הוא

כי תרגום הומור האידיש לשפות אחרות שלף את העוקץ מהן.


איזו מחלה היא זו ?

יהודייה, בת עיירה קטנה , יצאה לראשונה אל העיר הגדולה, טיילה להנאתה ברחובו של כרך. לפתע נתקלה רגלה במכשול כלשהו על המדרכה, נפלה אפיים ארצה ושברה את זרועה. קמה והחלה לחפש אחר רופא שייתן מזור לכאביה, על דלת כניסה מהודרת לבניין ראתה שלט ועליו משורבטת המילה "דוקטור". נכנסה האישה אל הבית ופנתה לאיש שבו פגשה ובקשה ממנו לקבע את זרועה.

"אינני דוקטור לרפואה, השיב לה האיש, "אני דוקטור לפילוסופיה"

"איזו מחלה היא זו?" תמהה היהודייה.




קיבולת מצומצמת


על דלת ביתו של יהודי, גביר קמצן, הקיש יהודי אביון וביקש כי הגביר יארח אותו לסעודת שבת.

"אני אוכל במשורה לא יותר מקיבולת ילד בן שמונה"

ניחא, אמר הקמצן והזמין אותו לארוחת השבת. ישב האביון ואכל ללא הפסק כמות שהייתה מפרנסת קיבתם של שלושה אורחים.

שאל אותו הקמצן "איך זה שאדם הטוען כי קיבולתו היא של ילד בן שמונה זולל כמויות ששלושה אנשים גם יחד מכלים?"

השיב לו הקבצן " מן הסתם לא הבנת את דברי כראוי , כוונתי הייתה שאני יכול להכיל לתוכי אוכל בגודל של ילד שלם בן שמונה" ,




אחד לעצמך ואחד לאורח


פלוני היה נשוי לאשה רעת מזג ,שלא חבבה אביונים. יום אחד הביא עימו בעלה ששב הביתה מהדרך אורח, איש אביון, להתארח על שולחנו.

"מה הכנת עבורנו היום?" שאל הבעל את האישה"

"מחלות וייסורים הכנתי עבורכם" השיבה הרתחנית לבעלה, והוסיפה "לך את הראשונה ולאורח שלך את השנייה"

"אם כך השיב הבעל ,אדלג על המנה הראשונה ואחפש בתפריט משהו אחר"



הכל תלוי במי מתייעצים


רב חכם נשאל פעם מדוע הוא מנהל שיחות עם אשתו?

הרי מופיע במקורות כי "לא תרבה שיחה עם אישה",

השיב הרב לשואל

"עדיף לדבר עם האישה אך להתייעץ באלוהים מאשר לשוחח עם האלוהים ולהתייעץ באישה"



מזל של גוי

ביום אביבי של חג פסח צעדה יהודייה אדוקה מבית המדרש, ראשה נעוץ בסידור תפילה "קרבן מנחה", כה מרוכזת הייתה בכתוב עד שנתקלה לפתע בתהלוכת הלוויה של גויים. משהתעשתה נזכרה כי התאריך הוא ראש חודש ניסן ואמרה;

"ראו גם ראו מזלו של גוי, להתכבד ולמות בראש חודש ניסן, מה היה נגרע מכבודך השם יתברך אם היית מזכה יהודי אביון למות בראש חודש ניסן במקומו ?"


מעכב מזונות

חמו של אברך צעיר שנשא את בתו לאשה, התחייב בפניו כי יזון אותו עד שיצמח זקנו.

יום אחד תפס החותן את חתנו בקלקלתו בעת שהוא מגלח את זקנו.

אחז החותן את האברך הסורר והביא אותו בפני הרב

"גוואלט רבי," זעק זעקת שבר החותן, וסיפר לרב על כך שתפס את הצעיר מגלח את זקנו.

"מה קרה לך?" שאל הרב את הצעיר "מי מעולל דבר שכזה?"

השיב לו האברך כהאי לישנא :

" זו זכותי על פי דין ,שהרי ידוע לכול כי מותר לקצץ בשפם אם הוא מפריע לאכילה, קל וחומר זקן שאם ייצמח יעכב לחלוטין את מזונותיי כפי שהתחייב בפני חותני".


איש אחד התעורר


באישון לילה, בעוד הקרבות בגבולות ישראל נמשכים, התעורר איש אחד שישן כבר שנים רבות.



r


ריפ ואן וינקל, האיש שישן שנים רבות והשכים למציאות שונה


אלא שלמרבית הפלא, האיש התעורר לפתע משנתו בשעה אחת אחר חצות, לרעם טילים שהתפוצצו , התעורר לאחר שישן שנים רבות, כמו ריפ ואן וינקל, וצייץ מיד כי הוא לא אחראי לדבר. הגנרלים שלו אחראיים.

פרידריך וויליאם ה-1 הידוע גם בכינויו פרידריך החייל, הביא את פרוסיה למעמד של מעצמה אזורית, בעלת צבא מפואר. מספרים כי כל חייו ישן בארמונו על מיטת שדה.

קשה היה לאיש שלנו להתעורר למציאות הג'ונגל, למלחמת תופת, כי הוא נרדם על מצעים רכים בוולדורף אסטוריה או בקמפינסקי או במלון פאר אחר.


זו לא בדיחה מתורגמת מאידיש.

15 צפיות0 תגובות
bottom of page