מלקולם אקס

The Cambridge companion to Malcolm X Robert E. Terrill :אסופת מאמרים בעריכת

לרגעים במהלך עשרות השנים האחרונות היה נדמה כי גצי המחאות החברתיות יצליחו להצית את העם. ממחאת הפנתרים השחורים כנגד ממשלת גולדה מאיר ועד מחאת בלפור נגד נתניהו, חשבנו לרגע כי מחאה תהפוך את סדרי הארץ. לרגע היה נדמה כי מחאתו של מוטי אשכנזי לאחר מלחמת יום הכיפורים תצליח להחליף את צמרת צהל והשיטה הפוליטית. קיווינו לרגע פוליטי אחד כי המחאה הגדולה מכולן, מחאת האוהלים של קיץ 2011 , תדמה למאבקים הגדולים שהתחוללו בעולם במחצית המאה העשרים.

השיח הפורח בין שורות האוהלים הזכיר ולו לרגע ואולי מתוך אופוריה כי הנה קם לנו דניאל סתיו שפיר האדום, או מרטין לותר שמולי או רוזה פארקס ליף, וכי הקיץ שליד הבימה יהפוך לאביב של פראג ובכיכר מלכי טיננמאן יטפסו על ניידות משטרה.

לתנועות המחאה יש היסטוריה ושורשים. גיבורים ואירועים מכוננים את היסטוריית המחאה האזרחית והם בעלי השפעה עצומה על החברות בהן הןפועלות. מחאות והאנשים שמאחוריהן נשארים מחוץ לשיח הפוליטי החוזר ומתייצב ומותיר אותם מאחוריו. מחאות ומנהיגיהן אינם מורשת ואינם נלמדים בבתי הספר. לכן חשוב להוסיף למדף הספרים כל ספר נוסף שיתעד מחאה נוספת. כבכל היסטוריוגרפיה יש מי שזכרו מועצם ויש מי שזכרו מודר מהשיח ומכאן חשיבות אוסף המאמרים אודות מלקולם אקס.

מן הראוי להזכיר את המורד החברתי ומי שהיה "אויב הציבור" בארצות הברית במחצית המאה שעברה כיום מהדמויות המוערכות ביותר במורשת מאבק המיעוט השחור לשוויון זכויות ולקימום זהותו האפרו אמריקאית . האיש האמיץ שהטיף לחריגה מכניעה הפסיבית לרוב הלבן, האידיאולוג הרדיקלי של הכוח השחור שממשיכי דרכו היו הפנתרים השחורים ,הצעיר האינטלקטואל הרטוריקן המהפנט והשנוי במחלוקת מלקולם אקס.

השיח הישראלי אפילו האקדמי אינו בשל דיו לדיון בדמותו של מלקולם אקס. בספקטרום של השיח הישראלי נחשב מלקולם לאויב בעצם הצטרפותו לאומה האסלאמית. הוא ממשיך להיות מודר, לא רק בישראל אלא ברוב האקדמיות בעולם, והתעלמות ממשנתו ומחלקו במאבק החברתי הרדיקאלי בארצות הברית של מחצית השנייה של המאה העשרים בולטת אפילו ביחס למנהיגי מחאה שחורים אחרים.

התעלמות והכחשת השפעתו על הניצחון במאבק לשוויון זכויות והכרה במורשת האפרו אמריקאית ניכרים עד היום.

הילד השחור מלקולם ליטל שנולד ב 1925 ,ריצה בצעירותו עונש מאסר על עבירת שוד. בחיפוש דרך להיחלץ מדרך הפשע והידרדרות חברתית, שהייתה מנת חלקם של שחורים רבים באותן שנים, הצטרף לארגון הראדיקלי אומת האסלאם של אלייה מוחמד. בתוך זמן קצר הפך בזכות יכולותיו הרטורית והאינטלקטואלית לחבר משמעותי ובולט ולדובר התנועה במאבק הבוטה להשגת זכויות אדם ושוויון לאזרחי ארצות הברית השחורים.

הוא התנגד לקו הפסיבי של מחאת השחורים שהונהגה על ידי מרטין לותר קינג ובהמשך נאלץ לפרוש אף מאומת האסלאם שחששה מקולניותו ופומביות מעשיו. הוא הטיף לחזרה של צאצאי העבדים האמריקאים לשורשיהם האפריקאים והזדהה בה בעת עם מאבק עם תנועות שחרור אנטי קולוניאליות ומדינות אפריקה הצעירות שהשתחררו אז משלטון הקולוניאליזם האירופאי הלבן. הוא יצא בגלוי כנגד המשך ההשפעה האימפריאליסטית הכלכלית תרבותית של המעצמות הלבנות באפריקה לאחר השחרור המדיני.

הוא יצא בפומבי נגד מדיניות החוץ האמריקאית וראה בה אימפריאליזם המחליף את הקולוניאליזם האירופי שהיה בנסיגה, לכן עודד ושיתף פעולה עם מנהיגי אפריקה הצעירה של שנות השישים להשתחרר מהחסות החונקת של מעצמות המערב במונהגות על ידי ארצות הברית. מלקולם מצא בשותפות הגורל עם שחורי אפריקה תוכן תרבותי וחברתי למלא בו את החלל שנוצר במאתיים שנות עבדות דיכוי וניתוק של הקהילה השחורה בארה"ב משורשיה . מי שהעביר את המתאגרף האגדי קסיוס קליי לאמונת האסלאם וגרם לו להמיר את שמו למוחמד עלי, משך צעירים רבים אל המחאה האקטיבית ותרם להעצמת דמות השחור הזקוף במקום ה"בוי" הכנוע.

מלקולם אקס רצה למלא את החלל שהתהווה במורשת ובזהות האפריקאית של שחורי ארצות הברית להחזיר להם את ייחודם התרבותי שנגזל מהם כשנאנסו לעבדות ולא רק לממש להם שוויון זכויות.

מלקולם ליטל ויתר על השם שניתן לעבד השחור ,אבי אבותיו על ידי אדוניו במושבות אמריקה, הוא ויתר גם על האמונה הנוצרית, אותה דת אדונים של בעלי המטעים שהנחילו לעבדיהם ללא ששאלו לרצונם . המרת הדת היתה אקט של מחאה כנגד חברה נוצרית לבנה ששימרה את גזלת זהותם ואמונתם של השחורים ואפילו את שמותיהם והשאירה אותם ללא זהות חדשה.

שמם החדש שניתן על ידי בעלי אחוזות הסוכר והכותנה, היה סימון רכוש הנושא את שם בעל העבדים. משויתרו השחורים על זהות העבד מילאה האות X הוא החלל שנוצר לאחר שמלקולם ושחורים אחרים ויתרו גם על השם שנכפה על הורי הוריהם העבדים על ידי בעליהם.

מלקולם x נרצח בניו יורק בפברואר שנת 1965, מאה שנים לאחר שנרצח אברהם לינקולן בוושינגטון הבירה , הנשיא שהכריז על חירות השחורים מעול העבדות, טיפין טיפין ולאחר הטראומה של הירצחו ומרחק הזמן מהסלידה ודעת הקהל העוינת בעת שחי ופעל, נלמדים מורשתו ופועלו באוניברסיטאות ובמכוני מחקר בארה"ב.