top of page

מרטין לותר, 500 שנה

תמונת הסופר/ת: אבי גולדברגאבי גולדברג

כיכר העיר וויטנברג, סקסוניה, גרמניה: צילם אבי גולדברג


בישראל חגגו השנה את מאת השנים שחלפו מאז הצהרת בלפור 1917 -2017. ביעף חלפו השנים . ההצהרה לא הייתה תעודת קלף כתובה בעט סופרים, ולא מוסגרה, אלא מכתב קצר, מודפס במכונת כתיבה של מזכירות שר החוץ הבריטי ,הלורד בלפור ,ממוען לבן משפחת רוטשילד.


המכתב, בן פחות ממאה מילים, שנסיבות כתיבתו נתונות עד היום לפרשנות פוליטית , ושעיקרו סולידריות עם השאיפות הציוניות של העם היהודי, תוך סיוגן באי פגיעה בזכויות אזרחיות והדתיות של ציבור שכבר יושב בארץ, הפך למסמך מכונן.


הצהרת בלפור הקצרה הייתה תשובה חיובית וזהירה של ממשלת בריטניה שאך גיבשה את מדיניות החוץ שלה לגבי הטריטוריות העומדות ליפול לידיה עם נפילת האימפריה העותומנית בסוף מלחמת העולם הראשונה.


די היה בהצהרה הלקונית, במענה מדיני רשמי לתביעות שהעלתה התנועה הציונית שהוקמה על ידי העיתונאי המחזאי והחולם המדיני תאודור זאב בנימין הרצל, כדי לפרוץ את המחסום הבינלאומי שעמד כנגד מימוש פרץ רעיונותיו הציוניים של החוזה.


השנה היא גם שנת המאה לפרוץ המהפכה הבולשביקית ,המהפכה שתוצאותיה טלטלו את העולם שנים רבות. סביר שבהלכי הרוח השוררים כיום בעולם תמוזער חשיבותה של מהפכה שאי אפשר להפריז בחשיבותה. המהפכה הקומוניסטית היא פרי הגות ,וגיבוש רעיונות על חברה צודקת יותר של קארל מרקס , שכתביו היו הדלק הרעיוני שסחף את מיליוני מדוכאים לשנות את המשטר הצארי הרוסי, ולביטול ההיררכיה החברתית, במהפכה שהרעידה את העולם כולו.


בעולם מציינים החודש את מלאת 500 שנה לרפורמציה בכנסיה הקתולית. 31 באוקטובר 1517 ,הוא התאריך בו נעץ מרטין לותר הנזיר והתאולוג הצעיר את תשעים וחמש התזות שלו על דלתות הכנסייה בוויטנברג, בהן התריס נגד הכס הקדוש ברומא , ומשם החל להתגלגל כדור השלג ששינה לחלוטין את האמונה ותפיסת הדת של מיליוני מאמינים נוצרים קתוליים, ופתח דרכים חדשות לעבוד את האל הנוצרי, לשינוי הפולחן הדתי ובשינוי מבנה הכנסייה לצנועה יותר ופחות סמכותנית, בכנסיה הלותרנית ,ואחיותיה הכנסיות הפרוטסטנטיות.


התגלמות הרעיון הציוני של הרצל ,והגשמתו במדינת ישראל, חלחול משנת קרל מרקס לכדי כוח חברתי מניע המונים לרסק את המונרכיה העתיקה לבית רומנוב וכינון צורת ממשל שטרם נראה כמוה מעולם, קרי ברית המועצות, התרסת מרטין לותר בכתביו כנגד רומא בדרישה לרפורמה בכנסיה הנוצרית, והקמת הכנסייה הפרוטסטנטית, מלמדת על עוצמת המילה הכתובה, הרעיון המנוסח.


שלושת זרמים חברתיים מדיניים המכוננים הללו, הרפורמציה, הקומוניזם והציונות ,משמעותם ההיסטורית היא כי מחשבות ורעיונות במוחות קודחים, וניסוחם בכתב למניפסטים חברתיים, כוחם ככוחות הטבע .


כדרכם של מקומות לידה ופעילות של הוגים ומהפכנים סוללי נתיבות ,הפכה העיירה וויטנברג שבסקסוניה אנהלט, שבמזרח גרמניה ,מרכז פעילותו של הרפורמטור וחבריו למרכז "עלייה לרגל" .הדרך הכפרית המובילה לעיירה הרדומה, חולפת על פני שדות ומטעי פרי מוריקים. העיירה הוסיפה לשמה את השם "עירו של לותר" והיא נקראת באופן רשמי מאז 2012 Wittenberg Lutherstadt והוכרזה כאתר מורשת בינלאומי.


שתי כנסיות ימי בינמיות המרוחקות אחת מרעותה אך מאות מטרים ,הם הציר בו פועל הזיכרון של עריסת הרפורמציה. כנסיית הטירה ודלתות העץ המסיביות שלה בהן נעץ לותר את תשעים וחמש התזות המתריסות שלו כנגד הכס הקדוש ,עומדת על מכונה מצד אחד של העיר העתיקה. דלתות העץ המקוריות עלו בעבר באש ובמקומן הוצבו שערי מתכת מקובעים, המקום פועל כמגנט המושך אליו מאמינים ותיירים ככל אתר היסטורי, אך הוא נטול סימני קדושה מיותרים.


כנסיית סנט מרי ,המכונה כנסיית האם של הרפורמציה, בה הטיף לותר כל חייו ,נצבת בקצה השני על ציר הזיכרון ,שבו אתרים נוספים ,כמו ביתו של לותר, ביתו של לוקס קרנך ושל פיליפ מלאנכתון ,פתוחה אף היא לקהל המגיע להתרשם מפשטות המבנה גדל הממדים ,שכבר היה קיים שנים רבות לפני שלותר החל להטיף בו את משנתו.


לוקס קרנך, הארוחה האחרונה של ישו


בן זמנו ,וידידו הצייר וחרט העץ לוקס קרנך האב, הציב על מזבח הכנסייה טרפטיך, ובו מוטיבים מרכזיים לנצרות ובמרכזו סצנת הסעודה האחרונה של ישו ,אלא שהפעם בניגוד לארוחה האחרונה בציורו של לאונרדו דה וינצ'י ,שצוירה עשרות שנים קודם לכן ,השולחן עליו סועד ישו ותלמידיו ,עגול. הפורטרטים של קרנך הם המקור הבלעדי לידע שלנו לדמותו של לותר ,בני משפחתו וחוג החברים שפעל עמו.


מחוץ למבנה על קירות המבנה המסיבי של הכנסייה ,כדרכן של כנסיות חרוטים באבן או מפוסלים בשקעים דמויות וסצנות הקשורות לנצרות. במרומי הכנסייה אפשר לזהות בתבליט ,את אחד המוטיבים הקלאסיים של האנטישמיות, חזירה מניקה מעטיניה יהודים ורב מרים מאחור את זנבה ונובר באחוריה.


תבליט אנטישמי כנסיית האם בוויטנברג


Judensau יהודי חזיר, היה מוטיב אנטישמי שרווח בין המאות ה 13 עד ה 18 בגרמניה ושמעטים כמותו טרם סולקו, הכיתוב "שם המפורש" מעל הסצנה נועד לפגוע ולהכפיש את האל היהודי. הדרישה של תנועה המבקשת לסלק גם שריד זה מכותלי הכנסייה טרם נענתה למרגלות הכותל בו חקוק המוטיב האנטישמי הונחה אנדרטת זיכרון .המעלה את זכר ששת המיליונים שנרצחו בגין שנאת יהודים


לוח זיכרון לנספי השואה כנסיית האם בוויטנברג


השנה לבשה העיירה חג עם מלאת חמש מאות שנה לרפורמציה, בכיכר העיר הוצב שולחן ענק ולאורכו תשעים וחמישה מושבים כבדים ובגב כל אחד מהם רשומה אחת מהתזות.


שולחן 95 כסאות בכיכר העיר


וויטנברג השוכנת על גדות האלבה, בסקסוניה ,נמצאת בלב אזור שתושביו בחרו בבחירות האחרונות לבעוט בממשל הגרמני ולבחור במפלגת האלטרנטיבה הקיצונית ימנית, וזאת למרות מיליארדי היורו שהשקיעה ממשלת גרמניה בשיקום וסיוע לחבל הארץ שהיה במשך עשרות שנים תחת הממשל הדכאני של מזרח גרמניה הקומוניסטית.


אבי גולדברג, סתיו 2017

bottom of page