ז'ורז' סימנון [סדרת המפקח מגרה] - הוצאת עם עובד
חגיגה קטנה לחובבי המפקח מגרה: שוב עולה על המדפים תרגום חדש לספר ישן, שנכתב בצרפת בשנות השלושים של המאה שעברה על ידי יוצרו של המפקח מגרה – הסופר הבלגי ז'ורז' סימנון.
בקיץ הלוהט המפקח מגרה נוסע (בלית ברירה ובמקום לצאת לחופשת קיץ בכפר) ברכבת היוצאת מפריז, לפענח פשע בעיר הקטנה סנסר שעל גדות הלואר, במחוז המוכר כמחוז שלֵו של מגדלי גפנים. הרוצה להלך בעקבות המפקח מגרה, יכול עד היום לנסוע באותו קו הרכבת פריז–נבר ולרדת בעיר סנסר (או, פשוט יותר, לקנות יין מסנסר באחת מחנויות המשקאות).
הספר נכתב בתקופה של אי-שקט חברתי בצרפת. יותר משיש בספר הבלשים הזה פענוח מבריק של תעלומה מוזרה – מותו של סוכן נוסע, איש אפור, חסר תכונות מיוחדות או אויבים – יש בו סיפור חברתי מצוין על אודות התקופה שבה הוא מתרחש, תקופת תסיסה ברפובליקה השלישית. הדמויות המתוארות בספר מייצגות רבדים חברתיים שהיו קיימים באותה העת ברפובליקה, ואת האינטראקציה המעמדית בצרפת שבין שתי מלחמות עולם. מדובר בהוויה של חוסר נחת חברתי הדומה לזה שנחווה ברפובליקת ויימר בגרמניה השכנה.
הספר נכתב על סיפונה של ה"אוסתרוגות", ספינת נהרות שרכש סימנון משכר הסופרים שקיבל עבור ספרי הבלש (romans policiers) הראשונים בסדרה הארוכה של המפקח מגרה. עלילת הספר מתרחשת טרם התפוצצותה של פרשת סטביסקי, שערורייה כלכלית-פוליטית שבמרכזה עמד יהודי ממוצא אוקראיני, שהפיץ אג"ח חסרות ערך, כנראה בשיתוף פעולה עם ראשי הממשל, והתאבד או נרצח לאחר התפוצצות הבועה ולאחר שנחשף על ידי המשטרה. הפרשה הביאה לשיא את גל השטנה האנטישמי בצרפת, שהונהג על ידי חוגי הימין הפוליטי. בספר עולה שמו של סחטן מסתורי בשם ג'קוב, וכמובן התגובה למשמע שם זה על ידי הנוטריון בעיר הקטנה סנסר היא שאיש כזה לא יכול להיות בחוג מקבלי השירותים ממנו, משום שהשם הוא במובהק יהודי.
L'Ostrogoth
הספר רווי תיאורים של נופשי הקיץ בעיירת הנופש שעל גדות הנהר. זעיר בורגנים החוגגים ברעש ובוולגריות את חופשתם במלון נחות והמוני, מעין גרסה ל"הכול כלול" הישראלי. למרבה הפלא וכנגד כל הסיכויים, שנים מועטות לאחר פרסום הספר התמנה לראשות ממשלת צרפת היהודי לאון בלום. בהנהגתו הועבר חוק סוציאלי המאפשר למעמד העובדים, הפרולטריון, להצטרף וליהנות מחופשה שנתית שעד אז הייתה נחלת העשירים והבורגנים, בעלי החנויות, הסוכנים המסחריים. בני מעמד זה חסכו סו לפרנק כדי לצאת לחופשת הקיץ השנתית.
הוויה חברתית נוספת העולה מתוך העלילה היא החוג החברתי-מעמדי של האצולה הנמוכה בצרפת, או נכון יותר של שרידיה, ותמיכת חלק מהנושאים תוארי אצולה אלה בהשבתו של בית המלוכה משושלת בורבון לשלטון. כידוע חיסלה המהפכה הצרפתית את בית המלוכה המפואר הזה לאחר מאות שנות שלטון, ונפוליאון, אף שהחזיר את זכויות האצולה, השים עצמו כקיסר במקום מלך מהשושלת המלוכנית שהוכחדה. אבל ענפי משפחת המלוכה המשיכו להתקיים, ויורשי עצר פוטנציאליים זכו לתמיכה מתמדת מחוגי הימין השמרני בצרפת. בשנת 1886 נחקק חוק ההגליה, שאסר על נצרים למשפחת בורבון לחזור לצרפת. חוק זה בוטל רק בשנת 1950.
תומכי משפחת בורבון – אצילים קטנים או מרוששים, בורגנים חדשים, משרתי ציבור ממורמרים ורודפי בצע – עולים בספר כדמויות המציירות את הוויית הימים הסוערים של צרפת בקיץ לוהט אחד ביישוב קרתני להחריד.
התרגום הקולח של רמה איילון מאפשר קריאה מהנה של רומן מתח ישן. עיצוב הספר ומידותיו מזכירים לחובבי ספרי הבלש את עיצוב סדרת "ספרי מסתורין" של הוצאת מזרחי מתחילת שנות השישים של המאה שעברה.
ספר בהוצאת מזרחי שנת 1961