נקמתו של יוזף, ד"ר אוסקר זהרוני חוקר

אבי גולדברג 

המטרונום הגדול בעולם בפארק לטנה בפראג,

צילם: אבי

הגשם ניתך כבר יומיים, הטיפות הכבדות הידקו שורות וירדו כמסך מים כמי  מפל התנור בסוף חורף. נראה שהיה זה צו שנתן החזאי  כמי שרצה להשלים באחת את  מכסת המשקעים שהחסיר עד לינואר.

כמו שתיין החוזר לסורו, ירד הגשם ללא הפסק.  אוסקר ישב זה היום השני על כורסא, מנגד  לתנור ספירלה חשמלית.

 " התנור ייכנס למוזיאון לארכיאולוגיה מודרנית ללא צורך בחפירות".

בימים הקרים הלחים הללו בהם התמקד מבטו בהשתקפות הכתומה של התיל הלוהט בפח המגולוון הקעור של התנור החשמלי, התרפק על הימים בהם היה סטודנט צעיר בפראג. הוא זכר את בתי הבירה המוסקים את שולחנות העץ הכהים ואת כוסות בירת הפילזנר החטובות.

צלצול הטלפון הנוקב עורר אותו משרעפיו. הוא שלף את רגליו משמיכת צמר גמלים משובצת שכסתה את ברכיו, הנמיך את צלילי הפואמה הסימפונית של סמטנה, את שבחי הוואלטבה, הנהר הרחב החוצה את הארץ הקטנה ואת בירתה פראג, שבקעו מפטיפון גרארד ישן.

הוא ניגש לטלפון ושמע קול לא מוכר שואל אותו האם הוא  מדבר עם הד"ר אוסקר זהרוני. השאלה הופנתה אליו בצ׳כיתבשפה רחוקה שפעם ידע לדבר בה.

 אוסקר אישר בקצרה ושאל לזהות המטלפן.

"מפקח המשטרה מחלקת רצח ופשעים חמורים בפראג , אדריאן בנש. אני זקוק לסיוע בפתרון פרשת רצח המסעירה את פראג, מזה יומיים  וכול יום שחולף רק מעצים אותה.  

 "לא זו אף זו," המשיך המפקח בנש לדבר במהירות: "כלי תקשורת מהעולם הרחב מסקרים את הרצח, בשל המקום בו אירע!"  

ד"ר אוסקר זהרוני ביקש מהמפקח הצ'כי ללגום כוס מים ולהירגע, כדי שהוא אוסקר, יבין במה דברים אמורים.

"אני צ'כי גאה אני משתמש במים רק כשאני מצחצח שיניים."

"אם כך, מי הפנה אותך אלי המפקח בנש?"

"הא זה מורכב, כלומר מלכתחילה איני רוצה להיעזר במומחים מקומיים כי אז ידלוף העניין לתקשורת. לכן פניתי לחברך באוניברסיטה של פראג ,פרופסור יוליאן נובוטני, ובקשתי את מספר הטלפון שלך.

"אם כך במה מדובר?"

"מדובר במעשה רצח אכזרי שהתגלה אתמול בבוקר, על ידי תיירים המפליגים על נהר הוואלטבה, בסירות המיועדות להם,מצלמים את גדות הנהר והגשרים הנפלאים של העיר . אחד מהם הרים ראשו ומצלמתו כדי לצלם את מיצב  המטרונום הענק הניצב בפארק לטנה, בגובה של מאה ועשרים מדרגות מעל גדת הוואלטבה. זוהי  יצירה משונה ממתכת הנמצאת בתנועה מתמדת כשמחוג המטרונום האימתני באורך של עשרים ושישה מטרים נע מצד לצד כמו עגורן אדום באתר בנייה ללא הפסק.

"תודה המפקח בנש, אולי תספר מה עולל  אותו מטרונום"

"ובכן בבוקר אתמול נצפה בקצה הזרוע הארוכה של המטרונום אדם כבול ברגליו כשראשו כלפי מטה. הוא  מת לאחר שמשעות הבוקר  המוקדמות כנראה, התייסר על המטרונום באופן המזכיר סיפורו של פרנץ קפקא מושבת העונשין "

באיזה מובן הוא מזכיר אותו?

"בסיפור הנורא של קפקא משתמש קצין במחנה אסירים על אי נידח  במתקן, מכונה החורצת בגב הנידון את גזר דינו, הליך הנמשך כשתיים עשרה שעות. מוות מעורר פלצות.

 גם הקשיש  שמצאנו אתמול מת, התייסר על זרוע המטרונום אליה היה כבול ברגליו. זוהי מכונה מפלצתית במובן מסוים שאמנם אינה חורטת על גב הנידון את החוק, אבל הורגת אותו.  מצאנו בכיס מכנסיו של המנוח פתק מודפס במכונת כתיבה ישנה בן שתי מילים  "נקמת יוזף".

מיהו האיש שנרצח באכזריות כזו?" "

 "מסתבר כי מדובר באיש המשטרה החשאית הצ'כית, ס. טי .בי סטאליניסט אדוק שעסק בביצוע מדיניות אכזרית בשנות החמישים והשישים בפראג, ועזר בין היתר בדיכוי המרד "האביב של פראג" ב 1968.

"אז בעצם אנחנו מדברים על נקמה? על מישהו שיתכן שבא חשבון עם משתף פעולה בדיכוי הסובייטי של צ'כיה לפני יובל שנים? "

"כן אפשר לראות את זה כך, אם ניקח בחשבון את אישיותו של המנוח, על אף שגישה זו אינה רצויה לנו במשטרה, כי היא פותחת פצעים ישנים שאך בקושי הגלידו, תקופה של דיכוי והלשנות בת עשרות שנים.

"אין ברירה ידידי המפקח. על האמת לצאת לאור. מי היה לדעתך אותו יוזף שאת דמו נוקמים? "

המפקח בנש היסס לפני שהשיב, "יוזף הוא שם נפוץ. איני יודע אם היה קורבן או מישהו שנפגע מפעולותיו של המנוח. אין לנו כל יכולת לדעת מה קרה ".

"המפקח בנש האם יש לכם ממצאים, טביעות אצבעות, צילומי מצלמת אבטחה? בכול אופן להעלות אדם מבוגר אל מקום הגבוה המשקיף על העיר העתיקה מצריך כושר וארגון."

"לא ממש כלומר מדובר באתר שבשעות היום מבקרים בו רבים וכולם נוגעים ומצטלמים שם אז אין סיכוי שנזהה טביעות אצבעות. יתכן שהמנוח פותה להגיע לשם למפגש. אין זה מסובך לפעול בין עצי הפארק בחשכת הליל. לי זה לא נשמע כמו להחדיר צוללת למי הוואלטבה"

"אם כך תתקשר אלי בעוד מספר שעות. עלי לעיין במסמכים ישנים. מה שמו של קורבן הרצח?"

" איזידור שרנק? אני מציע שתבדקו בינתיים  את ביתו או חדרו בבית אבות ותחפשו אחר מסמכים מצהיבים, וטוב יותר תעשו אם תחפשו את חשבונות בנק שלו ."

בשעות הערב טלפן המפקח בנש שנית. הגשם פסק. אוסקר חזר מסיור רגלי שעשה לפנות ערב אל הגלריה הוותיקה של ידידו משה גלים ברחוב דיזינגוף. בגלריה נמצא אוסף אדיר של מסמכים ישנים עיתונים כתבי עת שהיה אוגר חברו ומתייק ללא לאות. משה גלים יוצא פראג, שהיה ידיד למקס ברוד וליוצאי פראג היהודים שהשתלבו בחיי הארץ,אגר כתבי יד, טיוטות ויומנים, ציורים שמקורם היה בעיר. מאז שחרור פראג ממוסקבה ב1989 הגיעו לידיו עוד  "אוצרות” מהעבר.

עתה עמד ד"ר זהרוני במטבח חגור סינר והיה הופך במיומנות ביצי עין על המחבת.

"כן המפקח בנש, אתה מתקשר אלי לספר לי על חשבונות הבנק הנסתרים של הנרצח?"

"ידעת?"

"זה לא היה מסובך כל כך. כל מה שאתם הסתרתם בעברכם, כל הזוועות של המשטר הסטליניסטי ואחריו היה ידוע במערב. פליטים שהגיעו  מפראג סיפרו מה שמסמכי המפלגה השלטת החביאו.

 ובכלל זה דו"חות על השחיתות ותאוות הבצע של פעילי המפלגה הצ'כית עצמה ששרתו את האדונים מברית המועצות "

אז מי רצח את איזידור שרנק?" שאל האינספקטור מפראג בקול עייף"

"רק רגע אינספקטור בנש, לפני שהביצים שלי נשרפות, יהיה עלי להסיר אותן מעל הכיריים, תתקשר בבקשה בשעה שמונה בדיוק, אהיה נינוח יותר ורעב פחות" 

בשעה שמונה התרווח אוסקר על הכורסא שבחדר המגורים והרים את השפופרת.

 "אז כך אדוני המפקח, כידוע לך בין 1955- 1962 נצבה ברום פארק לטנה אנדרטה ענקית של המנהיג יוזף  סטאלין. זו האנדרטה הגדולה בעולם  שנבנתה לכבודו. תחילת בנייתה ב 1952 כשסטלין היה בשיא כוחו הפוליטי, והיא הושלמה זמן קצר לאחר מותו.

Necyklopedie: אנדרטת יוזף סטלין בלטנה פראג צולמה בין 1955-1962 ברשות הציבור מאתר יוניקלופדיה

מלאכת ההקמה נעשתה בידי מאות עובדים, סתתים, הנדסאים ואומני אבן, פסלים. היצירה המגלומנית  עוצבה על ידי האדריכלים אוסקר שווץ ואשתו. היא נפטרה שנה לפני השלמת האנדרטה ובעלה אוסקר התאבד בנסיבות מוזרות לפני טכס בו נחנכה . יש הרואים  את מותם כעונש  העם הצ'כי על שסייעו בהצבת הפסל הענק, או כחלק ממזימה סטליניסטית לסלקם כדי שלא יחלקו סודות בעתיד.

בסמוך לאתר הבנייה הוקם  מחנה עבודה ובו מאות עובדי כפיה שהיו בעיקרם מתנגדי השלטון והועסקו בעבודות חציבה קשות במטרה לזרז ולהוזיל את הבנייה.  האחראי על המחנה  מטעם שרות הביטחון הצ'כי, היה איזידור שרנק, קרבן הרצח הקשיש . עם סיום הקמת האנדרטה המפלצתית של יוזף סטלין ב1955  פורק מחנה העבודה, וכל התיקים האישיים של  עובדי הכפייה הושמדו.

אחד מהם היה נער בן שבע עשרה, הרמן זילבר, שהצליח להימלט מפראג בעור שיניו ועבר לגור בלונדון. את נקמתו בקשיש בן התשעים וחמש באיזידור שרנק הנורא, השהה.  

שרנק היה סטליניסט אדוק, שלא השלים  עם ההחלטה על פיצוץ האנדרטה הגדולה בעולם של סטאלין ב 1962  על פי החלטת ועד המפלגה, על פי צו של  חרושצ'וב.

במקום בו עמדה האנדרטה שפוצצה  נבנה במהלך היריד העולמי שהתקיים בפראג ב 1991 המטרונום, הרמן זילבר, המתין  בסבלנות לנקמה שרחשה בליבו עשרות שנים. הוא חזר לפראג והצליח להונות את הקשיש שעינה אותו בצעירותו והזמין אותו למפגש למרגלות המטרונום, כדי  לנקום את נקמתו."

"איך אתה מסיק מסקנות פזיזות כשאתה יושב על כורסא בתל אביב או הופך ביצי עין על מחבת " שאל האינספקטור בקול לגלגני, שבא לפסול את פענוח הפשע

"תבדוק את מסקנותיי אינספקטור בנש היקר ,סביר שהחשוד לא יתוודה בביצוע רצח, אך ללא ספק הוא השאיר, כמו כול רוצח, עקבות המובילים אליו.

 אם תבדוק את גיליונות הטיימס של לונדון לפני חמש עשרה שנים תמצא ראיון עם הסופר שכתב את הספר "נקמת יוזף - סיפורו של פליט מפראג - הרמן זילבר", המתאר את עבודות הכפייה בבניית אנדרטת סטלין ואת סבלו שלו, את האכזריות של מנהל מחנה העבודה שרנק, ואת הימלטותו המרתקת באישון ליל מפארק לטנה המגודר, מאימי המשטר הקומוניסטי עד שהגיע ללונדון .

את שם הספר שבחר "נקמת יוזף"  הוא מסביר למראיין ,עיתונאי הטיימס, כנקמה הפואטית בהריסת האנדרטה של יוזף סטלין שנבנתה בדם יזע ואכזריות עם חילופי השלטון במוסקבה.

אם תבדוק את כתב היד של הספר שנשלח להוצאת הספרים בולדווין ושות' בלונדון, תגלה שהמחבר הדפיס אותו באותה מכונת כתיבה בה הודפס הפתק שנמצא בכיס הקרבן. במכונת כתיבה אולימפיה .

אם ישחק לך מזלך אינספקטור בנש, אולי תוכל ללכוד עדיין את החשוד ברצח  הקשיש באחד מבתי המלון היפים של פראג, אלא אם כן אתה מעדיף שלא לפתוח פצעים ישנים, כפי שאמרת לי"