אבי גולדברג
הבחירות בארצות הברית הסתיימו. שוב לא הצליחה אישה מועמדת לנשיאות להבקיע את חומת המיזוגיניה השמרנית, אבל זה יגיע. התוצאות מלמדות על שיא של זלזול גברי בנשים, על ניסיון להחזיר את גלגל ההיסטוריה אחורה, כמדיניות הממשל השמרני החדש. החקיקה הדוחקת נשים לאחור בארה"ב, רק מבשרת את היום שיבוא אחריו. על יום בו תדענה הנשים להתאגד בכדי לשמר את מקומן בחברה האמריקאית לא רק כעקרות בית מתוסכלות, אלא כאזרחים שווי מעמד וזכויות לגברים.
לא, לא כל הנשים כשרות לנהל ולהוות דוגמא ולייצג את הבוחרים. ראו את המבחר הלא מחמיא בכנסת ישראל, בה לצד נשים ישרות ופעלתניות מכהנות נשים שחולשותיהן, טיפשותן ורוע ליבן אינו נופל מזה של חבריהם הגברים .
העולם הגברי עדיין אוחז בכוח בשאריות ההתנשאות הזכרית על המחצית הנשית של האנושות.
כריכת הספר האוטוביוגרפי נובמבר 2024
אתר חנות הספרים דוסמן ברלין
בחברה האסלאמית המהפכה טרם החלה בכלל .שיירי הדעה הקדומה וזיכרונות מתוקים של עליונות גברית ממשיכים לשמש בשיח הגברי, גם בעולם המתקדם. גם נשים עדיין משתפות פעולה בתמונת עולם דועכת בה הן משמשות כאובייקט מיני גרידא במוכרן את תכונותיהן האנטומיות לכל מצלמה. האוטוביוגרפיה של אנג'לה מרקל שיצאה לאור בימים אלה תחת הכותר "חופש' 'היא תזכורת מתוקה ל ניצחונה של הגב' מרקל בבחירות הכלליות הדמוקרטיות בגרמניה השמרנית, שוב ושוב בעשור הקודם, המעיד על כך שמאחורי פרגוד הקלפי כשהליך הבחירה הוא ענייני והוגן ,זוכה האישה להכרה והוקרה ראויה על הישגי מנהיגותה ויכולתה לשמר יציבות כלכלית לבוחריה בים המשברים הרוגש מסביב.
באנגליה של שלהי המאה שעברה הצליחה " גברת הברזל " מרגרט תאצ'ר לשבור תדמיות ולרתק ולהחזיר את הצבע לרגע ללחיי האימפריה ששקעה ,בפלישה לאיי פוקלנד ,שהייתה משום שחזור אחרון ומחווה נשית לצי הבריטי הגברי המפואר ששקע . שתי המנהיגות הללו ורבות אחרות התופסות נתח הולך וגדל בחיים הפוליטיים הכלכליים והתרבותיים ,מסייעות לשנות את התדמית הנשית שנבנתה במשך אלפי שנים על בסיס מאפיינים פיזיונומיים של האישה. לעומת המלכה האנגלית שמעמדה הבכיר בחברה הוא שריד לזכות אבות ומסורת, נשים כמו מרקל, גולדה מאיר ותאצ'ר ,"עשו זאת" כמו שצריך ובמסלול הקשה חוצה מגדר, דמויות מרתקות של נשים שכיום מסוגלות לתפוס מקומן במרומי הסולם החברתי כנשיאת בית המשפט העליון או היועצת המשפטית לממשלה ,שמשו עד לא מזמן כקוריוז, כשביל אופניים לצד דרך המלך הגברית . מאה שנים של שינוי ומהפכה הביאו את הנשים למקום הראוי להן כבני אנוש שוות בין שווים רוזה לוקסנבורג זכורה כיום כמהפכנית ולא כאישה יוצאת דופן בחברה גברית. רוזה פארקס, הייתה מנהיגה אמיצה, נשים שהתעלמו מקשיי המגדר, והיום זכורות ומוערכות בשל יכולותיהן וכישוריהם ומורשתן.
לחשוב על כך שמעמד נשים גם בחברה הגבוהה והבורגנית האירופאית עד לפני עשרות שנים היה נחות , נתפס כהיסטוריה רחוקה. נשים מוכשרות 'כלו סלומה ,אלמה מאהלר, וקוזימה ווגנר ,מרי קירי, יכולות להיזכר בהיסטוריה רק בזכות הגברים שלצדן ,מן גרסאות מאוחרות של אסתר המלכה ,מאדאם פומפדור ,שהאפשרות שלהן להשפיע תמיד הייתה תלויה בצורך נוסף של כוח פיתוי ויכולת להפנט במיניותן או ביכולות עודפות על הגברים .
בעולם החדש המתעצב יש ניצנים ברוכים של היפוך תודעתי בו שחקני כדורגל כמו בקהאם ומסי הופכים בגלל תכונות פיזינומיות לאובייקט מהסוג שבו שמשו נשים בעבר ,ונשים חזקות ורציניות כמו הילארי קלינטון מאריסה מאייר אורסולה פון דר ליין מנהלות את העכשיו הכלכלי פוליטי פוליטיקאים מסוגו של ברלוסקוני שנפרד מאתנו, פוטין, אורבן וסרקוזי נראים מגוחכים משהו ליד נשים כקריסטין לגארד יו"ר קרן המטבע העולמית.
אבי גולדברג