על היין והיאנג
- אבי גולדברג
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 5 דקות
יתוש באוזן
היין והיאנג
אבי גולדברג
ראשית דצמבר 2025
בשישי עם שחר פגשתי את החבר לטקס בורקס - ביצה קשה תקופתי המתקיים בדרך כלל ביום ובשעה שרוב כלי הרכב באזור המרכז עדיין נמים את שנתם כולל קורקינטים דורסניים.
הגענו למסקנה שבעת צוקה זו שנפלה על עם ישראל ששונאיו עטים עליו כענן ארבה –שבא לכלות את תנובת הארץ ולהשאירה שוממה, מוטב שנמצא מזור בבורקס הנ"ל כל עוד כוחנו במותנינו – ונפגשנו .
עד שהגיעו השבלולים האפויים מדי ובהם גבינה ותרד שאלתי:
"איך עברו עליך השבועות האחרונים". וכבר השיחה קולחת מתגלגלת בין לסתות עמוסות בבצק שומני, ידיים טרודות בסילוק פירורים דביקים, ושיעולי חורף .
"בסדר", המהם בין הלעיסות והמשיך ללא שהוא מותיר כזית
"ראית את ההסתערות על בית המשפט העליון? ממש ניסיון לכבוש אותו בכוח כמו ההסתערות על בית הנבחרים האמריקאי". קולו רעד בכעס והערכתי שלחץ הדם שלו נמצא כבר בנקודת רתיחה על אף השעה המוקדמת."
" אל תייחס לכך משמעות מוגזמת . בעצם מדובר בניסיון של חברת כנסת ששערה חלק להרגיז, לשלול מנשיא בית המשפט העליון את תלתליו, כדלילה בדורה , ובכך לגרום לכוחו להתדלדל ובסופו של דבר תביא חולשתו לקריסת בית המשפט העליון .
כבר היו דברים מעולם, " שלפתי מדמיוני הפורה את הסצנה בין שמשון לדלילה
"וזה אמור להרגיע אותי ?"
יין יאנג
"תראה, אתה מגיע לכול מפגש בורקס שאמור ליישב את דעתו של קשיש ממוצע, להזכיר לו שהנאות החיים טרם חלפו, הנאות שאינן נמצאות בקריאת חדשות בעתון או בשיטוט ביישוב ערבי אחר חומוס בין מטחי קלצ'ניקוב. אלא שדי בלעיסה מתונה של מאפה בולגרי חם במרחק סביר משוק התקווה ההומה בכדי להזכיר שלא הכול אבד, שהטוב עדיין כאן, ואילו אתה, בוחר להתלונן.."
"איני מתלונן" הוא מתנצל. "בסך הכול יש אינדיקציות שיהיה טוב"
כאן הגיע תורי להתפלא מהו חזון הימים הטובים שיבואו אלינו
"תקשיב, לכל עם יש תקופת חושך ויש תקופת אור. כך פועל הגיון היין - יאנג. בזמן שלשכן שלך טוב, לך רע ולהפך. שנאמר במקורותינו צדיק ורע לו וכו'.
כשבן גוריון השתכשך בחמי טבריה ישבו בחורינו מהמחתרות במחנות שבויים בקניה ובאריתריאה ... וסבלו סבל רב, אז עכשיו התהפך הגלגל ואנחנו טסים במטוסים צפופים כמו פלחי אשכוליות במנת קרב, וצאצאי הכלואים במחנות אפריקה טסים במיטת כלולות בכנף ציון! "
"לא חשבתי על כך" אמרתי.
"כלומר לא ידעתי שאבא של שרה-ביבי היה במחנות לוחמי אצל-לחי. סיפרו שעזב את הארץ המובטחת לאמריקה כדי לקבל פרספקטיבה ממערב על גירוש ספרד וחזר כשתקופת הצנע נגמרה".
"זה מה שנקרא להוציא את דיבתו רעה. האיש היה היסטוריון ובנו לא נופל ממנו ואביה היה מלמד ששמו הונצח בבית ספר בטבריה"
"אז למה העמידו אותו למשפט? "
"תגיד לי לא שמעת על רצח ארלוזורוב?, על רצח רבין,? , על רבי עקיבא, זה שעלה השמימה לקידוש השם! האנשים הגדולים נופלים קורבן לקנאת ההמונים, לצרות העין החברתית. אם לא לרצוח את המנהיג אז לפחות להעלותו על המוקד, או לפחות לייסרו בייסורי דין. להחזיקו שנים על גבי שנים באולמות ממוזגים יתר על המידה, למרר את חייו בעזרת לגיונות הצללים של הדיפ סטייט ועיתונאים צמאי דם. לא שמעת כמה פעמים הוא נפל למשכב במהלך המשפט?"
כאן התערב אזרח צעיר ושרירי שזה מקרוב בא בידיו צלחת קרטון גדושה במאפי בורק לוהט, ביצים אליפטיות צחות ומהבילות וביקש במפגיע שנפנה את השולחן הקטן ונמשיך לבלבל את המוח על המדרכה ממול.
הצטיידנו בקפה והמשכנו בגלגול הגיגינו בין היין ליאנג על האפשרות להמשיך לחיות בארץ הטובה - רעה הזו, עד שהגיעו עוברי אורח בדרכם לשוק ואמרו לנו: "רבותינו הגיע זמן קניית כוסברה ריחנית בשוק "
רחוב י. ל. פרץ תל אביב צילם אבי
ברחבת בית העירייה הרצליה
המתנתי. כולם ממתינים למשהו. לידי ישבו שניים מבוגרים ואישה צעירה בכיסא גלגלים. אולי שברה את רגלה, אולי לאחר ניתוח גב.
הם שוחחו ללא להט ,לא התווכחו ,הסכימו במנוד ראש. היא הקשיבה והם דברו עוד ועוד.
פירורי השיחה הגיעו לאוזני הכבדות:
"אין למה לחכות, מה שהיה היסטוריה. לא יחזור."
אמר בעל השיער הכסוף ומשך בסיגריה משיכה עמוקה ופלט את העשן לאט. חנות הכריכים שלו הייתה ריקה והוא נהנה מחברתו של חבר משופם ובעל זקן קצר עשוי . צמידי מתכת על ימינו שקשקו כל עת שהדגיש את דבריו בתנועת ימין נמרצת.
"נכון המים נשפכו ונספגו אז איך תחזיר אותם? כמו מים בספונג'ה ,שפכת ,נגמר ."
הם המשיכו ולא שמעתי את כל שאמרו עד שבעל הסנדויצ'ים אמר
"הם נותנים כבוד, האתיופים. הם יודעים מה זה זקן."
"אבל כשהם עצבנים אל תתעסק איתם"
" ככה גם המרוקאים, כשמתעצבנים שמור מרחק"
"לי אתה מספר" צחק ענוד האצעדות "אני מרוקאי"
"טוב תשכח מזה מה שעשו כבר נגמר, אי אפשר להחזיר את הגלגל ".
"אני יודע כבר יש לי משהו אחר"
"בצביעה?"
"לא, אני עם הצַבָּעוּת גמרתי. עכשיו בחומרי בניין . הלכתי מקום חדש אצל אחד חמוד כזה. בחודשית כאילו. "
"מה קרה השמנת פתאום? תמיד היית כזה רזה, גבוה"
האישה הצעירה בכיסא הגלגלים צחקה.
"נכון נטליה? הוא השמין?"
"היית יפה, איפה החברה שלך מהסלון של מכונות הכביסה, אתם עוד מחזיקים ?"
"אל תבלבל את המוח"
הם קמים נפרדים בחיבוק. גם נטליה מתרוממת בקלילות מעגלת הנכים בה ישבה. איש הצמידים הצטרף אליה, היא נופפה לאיש הסנדויצ'ים המעשן לפרידה . הם מתרחקים יד ביד אל עבר החניון ודנדון האצעדות נמוג איתם .
ווטסאפ
[ בית משותף תל אביבי ]
- הייתה אזעקה?
- מישהו יכול לעזור להורים שלי אני בדרך חזרה
- באיזה דירה הם?
- קומה שלישית דלת ירוקה, תגיד להם שאני ביקשתי
- טוב, בינתיים כאן שקט הם צריכים משהו?
- לא, רק שתגמר המלחמה, אבל מי שמחליט עליה לא בווטסאפ של הבית.
- מישהו שינה את קוד הכניסה למקלט?
- מי עובד על הגג יש רעש משעה מוקדמת?
- מכינים את הגג לאיטום, מזיזים מזגנים
- אפשר שמחר שישי לא יעבדו, רוצה לישון.
- אדבר איתם.
- ערב טוב יש למישהו מקדחה או דבק דו צדדי?
- לנו יש ,דירה 4, תבוא.
- למישהו יש כדור לכאב ראש?
- כן, לסופרפארם
- לא מצחיק, לנו יש, תרד אלינו עם הראש תקבל אקמול ראש.
- מה קרה למים ,נגמרו?
- גם לנו אין אני באמצע המקלחת.
- מתקנים צינור בבניין אז סגרו את השיבר
- למה לא התריעו מראש?
- למה המים פוצצו צינור בלי התרעה מה לעשות? זה לא טיל ולא כטב"ם סתם מים.
- היי יש ורד בבניין? קבלתי משלוח וולט ,תבואי מהר זה חם.
- יורדת, לאן להגיע?
- דירה 5 קומה שנייה המשלוח מחוץ לדלת
- למישהו יש מיונז?
- לוולט
- מצחיק, הם שלחו בלי מיונז
- נוגע ללב, איך תתגברי?
- יש לנו מיונז אבל תאריך התפוגה שלו מהמלחה הקודמת אז אולי כדאי שלא תיקחי אותו?
- מישהו מכיר מישהו שרוצה להסתבלט בדירה שלנו?
- לכמה זמן?
- עד שיפרוץ שלום, אנחנו נוסעים בינתיים כרטיס לכיוון אחד.
- ככה עוזבים אותנו בתל אביב?
- נשלח לכם מיונז.
- מתי עוזבים ?
- ברגע שיהיו טיסות, המפתחות אצל ההורים של עזרא.
- כמה לחודש?
- כמה נראה לכם פייר
- נראה לנו פייר שתיקחו אותנו.
תגובות