Percy B. Shelley
"Ye are many – they are few"
על טבח בהפגנה הנשכחת במנצ'סטר וראשיתה של המחאה הלא אלימה
אלו הימים בהם אזרחי מדינת ישראל נדרשים להיאבק בעריצות התאוקרטיה, בממשלה חשוכה הרוצה במדינה בעלת מאפיינים לאומניים, ראקציונריים, לפגוע לא רק לנשים שמשום מה ממשיכים לכנותן מיעוט, ובלהטבי"ים אותם רואים כחיות שיש להכניס לכלוב או לפחות לארון, אך גם ברוב הישראלי , בחברה החילונית, יצרנית, שומרת החוק ,הנאורה, המצייתת הן לפסקי דין של בתי המשפט והן לצווי הקריאה של הרמטכ"ל.
ממשלת חושך הפועלת לפגוע בחוט השידרה הציוני שנבנה במשך שנים על ערכי ההומניות האוניברסלית כפי שביטאו לראשונה נביאי ישראל ונוסחו מחדש במגילת העצמאות על ידי מועצת העם.
ההפגנות ההמוניות הן תגובה חברתית מרוסנת, של חברה שהפנימה את ערכי המאבק הלא אלים, מורשת שהנחילו לעולם הנרי דיוויד תורו וגנדי, אך כפי שאמרו שניהם ,שלי המשורר הרומנטי הוא זה שהקדים אותנו .
"Rise like lions after slumber
In unvanquishable number
Shake your chains to earth like dew
Which in sleep has fallen on you
Ye are many – they are few"
אלו השורות האחרונות בפואמה המרגשת "מסכת האנרכיה" שכתב המשורר בן המאה התשע עשרה, פרסי ביש שלי, לאחר שהגיעו אליו הידיעות על דבר הטבח במפגינים שלווים שנערך בהוראת השלטונות באנגליה, ללא כל פרובוקציה. עשרות אלפים שהתכנסו במנצ'סטר, לדרוש את מימוש זכויות האזרח שלהם מהפרלמנט הבריטי. הדימויים העזים והשמות המפורשים של חברי הקבינט הבריטי, המופיעים בפואמה, גרמו לכך שלא נמצא מו"ל שיהיה מוכן להוציאה לאור. גניזת הפואמה הזו והמסר הפואטי של שלי, בדבר הצורך במחאה בלתי אלימה ,שתביא לתוצאה הנכספת, לשינוי במדיניות הפוגעת בזכויות פשוטי העם, פורסם רק לאחר מותו של המשורר ויצא לאור רק ב1832.
מסכת האנרכיה היא רק אחת מהמסכות בפואמה. המסכות שעוטים עריצי המשטר הבריטי, שנתנו את הפקודה לטבוח במפגיני פיטרלו, הן מסכות העריצות. טבח פיטרלו זכור כאירוע מכונן בהיסטוריה האנגלית המודרנית .ביום 6 באוגוסט 1819 בשדות סנט פיטר מנצ'סטר, נתנה פקודה להפעלת חיל הפרשים כנגד המפגינים השלווים, הדיכוי האכזרי של ההפגנה נבע מפחדים של המעמדות המבוססים באנגליה מהתפרצות יעקובינית דוגמת המהפכה הצרפתית, שזה לא מכבר דוכאה על ידי הקואליציה של מדינות אירופה בקרב ווטרלו. [מכאן הדימוי פיטרלו]
בטרם ייסחפו המוני המפגינים לאלימות, ויגיבו להסתערות הפרשים, כך בפואמה, אחר מסכת האנרכיה, קמה נערה וחולפת על פני המפגינים, זוהי נערה המסמלת את התקווה, וקוראת להם שלא להרים יד נגד המדכאים, לא להיסחף אחר מסכת האנרכיה, ולחסוך בחיי אדם. הפואמה הפוליטית רומנטית שחיבר שלי , מעבירה לראשונה מסר של סובלנות נוצרית ,אמונה כי אי הרמת יד כנגד הפרשים ששולחו לפגוע ולדכא את ההמון, היא שבסופו של דבר תעביר גם אותם, את עושי רצון השלטון האכזר, לצד המפגינים.
המשורר הרומנטי שלי זכור כיום לקהל הקוראים יותר "כבעלה של".
אשתו הצעירה של המשורר הייתה מרי שלי שכתבה את הספר וכוננה את דמות המפלצת יציר ידיו של ויקטור פרנקנשטיין. אם הייתה חיה כיום הייתה מתעשרת כמו ג'יי קי רולינג יוצרת הארי פוטר.
רומנטיקה אחרת מבטאת החזרה לרכבות לילה באירופה. בעוד שרת התחבורה הישראלית, במהדורה שנייה, חותמת על הסכמי שיתוף פעולה בתחום התחבורה עם מרוקו, מעצמת תחבורה ידועה, מעדיפים יותר אירופאים לחזור ולהשתמש ברכבות לילה במקום טיסות . חזרה רומנטית זו לרכבות נובעת גם מההבנה בצורך בהפחתת זיהום אוויר וגם מושפעת מהרצון בהאטת המרוץ הפתטי אחר "הזמן האבוד" בו נלכד האדם המודרני.
קו רכבת חדש בין ברלין לבריסל החולף בדרכו באמסטרדם חוסך את הטרחה הכרוכה בהתייצבות שעות לפני טיסה, ביקורות ביטחון ודרכונים, ומאפשר שינה בדרך רגועה. אולי שיתוף הפעולה התחבורתי עם מרוקו יביא לפתיחת קו שיירות גמלים מהסהרה לנמל יפו ויאפשר נמנום על גבי האוכפים .