top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

פסח, פרויד ומגיפה

זיגמונד פרויד: משה והדת המונותאיסטית


פסח ומגיפה: את הפסח הזה נחגוג בעצם המגיפה. אין דבר סמלי יותר מאשר להתחפר בבתים בעת הסדר, כפי שציווה משה לבני ישראל ,להתחבא בביתם מפני מלאך המוות ,הנושא בכנפיו מגפה, ולעשות את סדר הפסח לא בבתי מלון לא בארץ ולא בחו"ל. זוהי הפרשנות ההגיונית למה שהתרחש במצרים בה השתוללה מגפה נוראית ,וירוס קטלני שהסימפטומים שלו היו מגוונים ונראו היטב על גוף הנדבקים. לאחר מכן ניתן לתסמיני המגפה השם הקולקטיבי "מכות מצריים" .


משה, כיוסף בדורו, ושלא כליצמן בדורנו הבין את המתרחש מיד. הוא פנה לפרעה וביקש ממנו רשות לחלץ את עמו ממצרים כדי שלא ינגפו במגפה . כשסרב פרעה לדרישה, הורה משה לעמו להיכנס לסגר עד יעבור זעם ולהישאר בבידוד , הוא המתין להזדמנות הראשונה, ואז הודיע להם להצטייד בסנדויצ'ים צידה לדרך. עוד הם עסוקים באריזתם, זרז אותם " וְיִשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמַץ " לברוח מהטריטוריה מוכת המגפה בחשכת הליל ,לחצות את הים בעת שפל אל המדבר בו נצלו חייהם.


היהודים בסגר פסח


פרויד: ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ועם כניסתם לאוסטריה, הצליח זיגמונד פרויד הפסיכואנליטיקן היהודי למלט את עצמו מוינה בעור שיניו. אלו היו שנות חייו האחרונות ושמעו כבר יצא בעולם כגאון יהודי ,מייסד תורת הפסיכואנליזה.



היה זה רגע היסטורי נורא, העם היהודי ניצב בפני אחד מרגעיו הקשים, כמו שהיה ערב מנוסתו ממצרים, אלפי שנים קודם לכן .פרויד לא היה משה וכול שהיה יכול להציע היה את ספרו הסנסציוני "משה האיש והדת המונותיאיסטית ".


פרויד לא קיבל את הסיפור התנכ"י ו'הסנסציה' בספרו הייתה טמונה בהסבר ההיסטורי -פסיכולוגי שהציע, פרשנות חדשה ליצירת הדת המונותאיסטית, היהדות. משה, על פי פרויד, היה נסיך מצרי מורד במלכות והעם היהודי היה עוד אחד משבטי "הערב רב" שאכלסו את הממלכה המצרית. משה הנסיך המצרי אימץ את האידאה המונותאיסטית מתוך ארסנל האמונות המצריות והנחיל אותה לשבט שישב במצרים. לאחר מכן חילץ את השבט מגלותו. בסופו של דבר בני השבט [בני ישראל] גמלו לו רעה תחת טובה ורצחו אותו בערוב ימיו באקט אדיפלי, בו נרצח האב על ידי בניו. זהו נרטיב מבית מדרשו של פרויד שכבר ניצל אותו בספרו "טאבו וטוטם" . באותו ספר הפיל את אשמת רצח האב המייסד על שבט קדמון והפעם על בני ישראל .. היה זה ספרו האחרון של פרויד והוא נדחה מכול וכול. לא היה מי שיתמוך ברעיונות ובהנחות העבודה שפרויד הביא לתמיכה במסקנתו כי מקור היהדות הוא רעיון שנמסר על ידי נסיך מצרי. לא היה כול בסיס להשערה כי השבט העברי אותו הנהיג ,גמל לו רעה תחת טובה ברציחתו, כמו העקרב על גבו של הצפרדע. התעוררה רק השאלה מה מצא האיש הדגול לכתוב את הספר באחרית ימיו ולפרסמו ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה?. לפסיכואנליטיקאים פתרונים.


העקרב והצב, צייר מירזה רחים 1847


מחירות לעבדות : לאחר שבועות ספורים של סגר אנושי, כלי התקשורת כבר שופעים תמונות וכתבות אודות בעלי חיים שיצאו ממסתורם לחירות, אל מרחבי ארץ המנגלים השוממה, לפתע נשמע בה קול התור והדוכיפת מעופף בה במקום שקיות ניילון ברוח.! גם בביתי החלו בעלי כנף הידועים בשם המדעי Columba , שהוא בעברית יומיומית- "היונה המחרבנת המצויה" לקנן תחת כול קמרון ,משקוף, ורעף. 'זה חופש זה? זו חירות זו' כפי ששאל ספרטקוס? ,הן מלשלשות צואתן ללא שנזקקות הן לנייר טואלט מיתולוגי, בכל רחבי החצר ומזהמות את סביבות הבית ועכשיו אני שהייתי אזרח בסגר אך חופשי מכול מטלה, נתון בְּעַבְדוּת קרצוף .... של יונים.


חג שמח

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

כיצד להיעשות סופר מקורי בתוך שלושה ימים

על לודוויג ברנה “וְיֹתֵר מֵהֵמָּה, בְּנִי הִזָּהֵר: עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר”. אזהרה זו של קהלת, באה למי שמחפש את היושר והאמת בכתיבה. ועוד אמר “בִּקֵּשׁ קֹה

bottom of page