קול המון כקול שדי ?

Vox populi vox Dei?

קול המון כקול שדי?

כריכת הספר בגידת האינטלקטואלים, צילם אבי

לשאלה זו יש שתי תשובות ,האחת שניתנה בשנת 2013 על ידי האינטלקטואל ,סופר ועורך מדור ספרות בעיתון הארץ בני ציפר, ואחת עמדתו המושמעת בכלי התקשורת בשנת 2023. דעתו של בני ציפר היא אך פרדיגמה לרוח העכורה המנשבת בארץ וסוחפת עימה גם אנשי רוח אחרים, תופעה שב1927 כינה אותה הוגה דעות יהודי צרפתי ז'ילין בנדה שראה בהיסחפות אנשי רוח אחר דעות פוליטיות קיצוניות, בנות זמנו, בגידה במהות הבסיסית שלהם כאנשי רוח. ספרו בגידת האינטלקטואלים תורגם לעברית וזכה גם למבוא מרחיב דעת של פרופ' אבי שגיא.

בשנת 2013 במאמרו של בני ציפר "תינוק נולד" בעיתון הארץ הוא מתמקד ברתיעתו ותיעובו את ההמון, או האספסוף כדבריו, באשר הוא, ההמון, ניתן למניפולציה לכל נושא והפעם הלהיטות ופסטיבל הקיטש סביב הולדת הנסיך הקטן לבית המלוכה הבריטי.

ב2023 הוא קורא לקבל בהכנעה את כל מהלכי השלטון הנבחר על פי "רצון העם"

וכך הגבתי על דבריו ב2013:

"ציפר אינו מבין איך יכול להיות ציבור כה גדול עיוור לאיוולת של קיום משפחה עשירה בעלת פריווילגיות ,החיה על חשבון העם האנגלי ,כל זאת אחר כל החינוך והתרבות וההיסטוריה של המאה העשרים ,ולהיסחף "לטקסי קיטש".

אכן נהיית המוני אדם אחר ההתרחשויות בבית המלוכה הבריטי ספוגה בטעם צמר גפן מתוק ,קיטש ורוד ונוסטלגיה, אבל האם אפשר לכנות את אותם מיליוני אדם אספסוף ,המון? במובן שניתן למשל להמון העירוני הרומי? ההבחנה והתיוג של ציבור גדול ,על בסיס אהדתו לטקסים קיטשיים של בית המלוכה אינם הופכים אותו בהכרח לקבוצה וולגרית ,להמון הפריזאי העושה שפטים באצולה או להמון חובב הגלדיאטורים ברומא. גם מיליוני חובבי כדורגל באנגליה, ישראל או ברזיל המריעים לכל גול ונושאים על כפיים את גיבורי המונדיאל אינם המון או אספסוף במובן ההיסטורי של המילה אלא מיליוני אנשים המוצאים פורקן והנאה מצפייה בספורט עממי.

החברה האנגלית עברה בהדרגה תהליך חברתי ,מחברת מעמדות לחברה רפובליקאית דמוקרטית . מערכות החינוך ,הבריאות ומתן האפשרויות לקידום בכל המקצועות יחד עם ירידת קרנה של האצולה הבריטית ועליית המעמד הבינוני ריבדו את המארג הבריטי עד שקשה לזהות בו את ה"אספסוף" אותו ציבור אומלל שחי במשכנות עוני של החברה התעשייתית ,של אוכלוסייה ענייה נגועה במחלות ובסבל והנכונה לצאת לרחובות להתנקם במעמד העשיר המחזיק בכל הטוב שבעולם.

יחסי "המון- שלטון" של האנגלים נושאים אופי שונה . העם האנגלי חובב תיאטרון מקדמת דנא וההצגה הטובה ביותר בממלכת האי היא בית המלוכה, הסצנות של דיאנה הרומנים של הנסיך צ'ארלס וחשיפת הישבן של הנסיך בווגאס, רכילויות וקנוניות משפחתיות משמשים כחומר בידורי ,הצגת ריאליטי הטובה בעולם.

בית המלוכה האנגלי הוא התיאטרון היקר בעולם המופיע בפני ההמון שמוכן לשלם כל סכום שנדרש ובלבד שההצגה תמשך. העם האנגלי אינו אספסוף ,וגורלה של המשפחה המלכותית נתון בידי הפרלמנט נציג העם שבוחר במודע להיטיב עימה על מנת שתשחק בפניו לאחר שנשללו ממנה כל הסמכויות השלטוניות כפי שנאמר "טוב הצחוק לבריאות העם".

*********

העם בישראל כמו העם באנגליה אינו אספסוף וגם אינו שותף למהפכות המתרחשות במהומת חיינו הנוכחיים. את השיטה הפוליטית הקיימת בישראל יש לתקן אם בכלל, בדרך של חקיקה המתאימה לדמוקרטיות, במשאל עם, או בחירות המעלות את הסוגיות המשנות פני חברה, באופן המקובל על מרבית העם ותוך שמירה על זכויות מיעוטים.