top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

קטרים באים



סיפורי רכבות

Free Minds

מי ששינה את שם משחק הילדים 'קטרים באים' ל 'קדרים באים' היה ילד מצונן ששאג בקול מאנפף ונשמע לחבריו הזאטוטים כמי שצורח קדרים ולא קטרים.

אבל גם תושבי מדינת היהודים, כמו הזאטוטים שקבלו קדרים במקום קטרים , מקבלים כמובן מאליו את המנטרה בדבר המכשולים בדרך להקמת מערך רכבות יעיל שישרת אותם באַרְעָא קַדִּישָׁא .

מזה שנים מלעיטים את תושבי ישראל הנשרכים בכבישי הארץ העמוסים אודות הקשיים הטמונים בהקמת מערך רכבות שישרת אותם ויקל על חייהם .תושבי ישראל מבלים יותר מול רמזורים אדומים מאשר מול מסך הטלוויזיה או ארון הקודש בבית הכנסת השכונתי.

שר הרכבות גוזר סרטים ומבטיח גדולות ונצורות מזה שנים, מועצת חכמים, [נת"ע ] כבר קיימת עשרות שנים ומתפרנסת היטב מתכנונים ארוכי טווח של מערך רכבות עיליות ותחתיות, קלות וכבדות בגוש דן. בחיפה חצבו בהר מנהרה המכילה כלי תחבורה הקרוי כרמלית, ספק אטרקציית תיירות ספק מקלט המוני לעת חירום. ובירושלים הצליחו סופכלסוף להשיק טראם המעורר התפעלות, שכמוהו קיימים אלפים בכל רחבי העולם כבר כמאה חמישים שנה.

בעולם הגדול לא הפסיקו לטפח את כלי התחבורה האמין, רכבת ,כפתרון תחבורתי להמונים, לתיירים ולשינוע סחורות. הגרמנים השיקו לאחרונה קו רכבת המחבר את מינכן לברלין בה טסה הרכבת במהירות רבה. הצרפתים חיברו את מרסיי לפריז ואת פריז ללונדון ברכבת ה TGV העושה דרכה במהירות שיא.

האימפריה העות'מאנית החולה שהחזיקה בפלשתינה עד לפני מאה שנה הייתה מצוידת במערכת רכבות ,אם לא המשובחת ביותר והקדימה את רכבת ישראל שטרם הצליחה להגיע למחוזות אליה הגיעה אותה רכבת קדומה, ובין איסטנבול העות'מאנית ולונדון ,חלוף בפריז בירת העולם של המאה התשע עשרה שייטה האוריינט אקספרס המפוארת כמו הטיטאניק והקווין אליזבת באוקיאנוסים ועצרה בדרכה במינכן וינה בודפשט ובלגרד.




האוריינט אקספרס מסלול נסיעתה מלונדון ועד קונסטנטינופול ששמה כעת איסטנבול.



סין המתעוררת הולכת בדרכה של ארה"ב הצעירה שבמאה התשע עשרה אפשרה ליזמים להקים רשת מסילות ברזל ממזרח למערב מניו יורק עד לוס אנג'לס ומצפון לדרום משיקגו למרחבי המידווסט בעזרת עובדים סיניים, כיום מרושתת העיר שיקגו במאה שבעים ק"מ של רכבות עירוניות. סין מקימה כיום מערך מסילות ברזל שיחצה את יורו אסיה ממזרח למערב כשהיא מחברת מחוזות שפעם היו דרך המשי בה הלכו גמלים וחמורים עם מרכזי המסחר הגדולים באירופה,





סין רואה ברכבת כלי תחבורה מודרני ואמצעי פוליטי לקידום מטרותיה


יוזמה הנקראת "החגורה והדרכים" belt and roads . זמנה של הרכבת לא חלף ואולי הצורך בה, כשמיליארדי בני אדם מאכלסים את היקום, רק גבר.

תמונה של קרון שינה ברכבת מצפון וייטנאם הרחוקה שקבלתי בימים אלה הזכיר לי שוב את החסר ברכבות ובעיקר בסיפורי רכבות במחוזותינו.

העיתונאי דב גניחובסקי ריכז רשימות שכתב אודות ירושלים ובאחת מהן הוא מתעד תאונת דרכים שאירעה בין אוטובוס לבין הרכבת הישנה בירושלים בשנת 1925 ,אך לבד מכך יש לסרוק במסרק ברזל בכדי למצוא סיפורי רכבת עבריים. ואולי מכיוון שהמרחקים כה קטנים אין מקום להתפתחות הז'אנר בציון.

סיפורי רכבות הם סוגה ידועה ומוכרת בספרות . סיפורי רכבות מתחלקים לשני ענפים עיקריים ,סיפורים המסופרים תוך כדי נסיעה ברכבת בכדי להעביר את הזמן, וסיפורים המתרחשים בתוך הרכבת כזירה ,כמקום התרחשות .

הומור יהודי התפתח ברכבות שחלפו על פני רוסיה ופולין .

שני יהודים, נוסעים ברכבת לוורשה. שואל הנוסע עול הימים את המבוגר: "מה השעה?"

המבוגר מביט בו, אבל לא עונה ונרדם.

בבוקר, בדיוק כשהרכבת עמדה להגיע לוורשה אמר המבוגר: "שאלת אותי מה השעה. עכשיו שמונה ועשרים. הגענו."

הצעיר שאל: "אבל למה לא ענית לי אמש?"

ענה המבוגר: "כי הדרך ארוכה, אם הייתי עונה לך, היית פותח איתי בשיחה, אחר כך היית מברר אם אני גר בוורשה ובאיזה רחוב. אחר כך מעניין לעניין בין השאר, האם יש לי בת. כך, באחד הימים היית בא להתארח אצלי ולבסוף מבקש את ידה של בתי. ואני ממש לא מתכוון לחתן את בתי לאיש שאפילו שעון אין לו!"


בדיחה זו היא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, כלומר על כך שברכבת נוטים בני אדם להתרועע לשפוך את ליבם ,אולי מתוך כך שהם יודעים שבתום הנסיעה בן שיחם ייעלם וגילוי הלב שלהם יתפוגג כזיכרון רחוק עם בן שיחם האלמוני .

שלום עליכם ,מארק טווין היהודי ובן זמנו, שוטט באירופה ובעולם ברכבות וכתב מונולוגים שיצאו לאור לאחר מותו ,אלו הם מונולוגים שנכתבו בשנים 1910-1909, כלומר בשלהי ימיו, ורוכזו בספר "סיפורי רכבות "

המונולוגים תורגמו מיידיש בידי דן מירון. אלא שיצירתו של הסופר האידשאי הייתה רצופה בסיפורי רכבת עוד קודם לכן. בספר "עירם של אנשים קטנים" אפשר למצוא את הסיפור "שני אנטישמים" מ1905 המתחיל כך " מקס ברליאנט כמוהו כמקטרת מעושנת היטב . הוא נוסע מלודג' למוסקבה וממוסקבה ללודג' כמה פעמים בשנה"

או בסיפור הידוע נשרפיה של כתריאלבקה[מעשה באנשים קטנים] כשתושבי העירה שעלתה באש מחליטים לשגר משלחת לעיר הגדולה לגייס תרומות לשיקום עירם. בפרק שקט! כתריאלבקה נוסעת ,מתואר מסע הרכבת הראשון של 'נבחרי העיירה',שחלקם כבר מפנטז על טיסה בכדור פורח וחלקם מתגעגעים לקרון רתום לסוס.







שלום עליכם בתרגום לעברית


ההומור המושחז וראייה אנושית חודרת מאפיינים גם את סיפורי הרכבת של מרק טווין לא פחות מאשר תיאוריו של שלום עליכם . אזכיר רק שניים מהם . בסיפור "הפספורט הרוסי שהתעכב " סיפור זה שתחילתו בברלין וסופו בסנקט פטרבורג ,עובר ברכבת בה יושבים סטודנט אמריקאי צעיר וידידו לרגע ,פנטזיונר שפיתה את הצעיר לצאת לדרך ללא שפספורט בר תוקף בידו על אף הידיעה שכניסה לרוסיה הצארית ללא פספורט מאושר על ידי הרשויות דינה הגליה לעשר שנים לסיביר.

הסיפור הנוסף והידוע יותר, סיפור מקברי " קניבליזם בקרון הרכבת" מתאר את שהתרחש ברכבת שיצאה בדצמבר 1853 מסנט לואיס בדרכה לשיקגו ונקלעה לסופת שלגים שגרמה לעצירתה המוחלטת לימים, ועל שהתרחש ברכבת מבחינת התזונה של נוסעיה באותם ימים של עיכוב גורלי...

סיפור הרכבת הרוסי המפורסם ביותר אפילו יותר מסצנת ההתאבדות המלודרמטית של אנה קרנינה על פסי הרכבת הוא "סונטת קרויצר" של אותו יוצר, לב טולסטוי. במונולוג ארוך של נוסע לנוסע זר הוא מגולל את סיפור טירופו כבעל נבגד המוביל לרצח אשתו. הפופולריות הרבה של הספר מעלה את החשד שגברים רבים הזדהו עם המסופר.

בחירת ספרים או סיפורים שעלילתם מתרחשת ברכבות היא כמו בחירת דג הקרפיון הגדול מבריכה שורצת אלפי קרפיונים שגודלו לקראת חגי תשרי ,אבל נביא עוד כמה מהם.

"מנהטן טרנספר" הוא שמו של רומן של דוס פאסוס מגדולי סופריה של אמריקה. מנהטן טרנספר הייתה תחנת רכבת בניוארק, ניו ג'רזי, בטרם הושלמה המנהרה שמתחת להדסון שחיברה את הקו הראשי למנהטן. ברגע שהגעת לשם, התחנה הבאה הייתה ניו יורק. Dos Passos מתחיל ומסיים הרומן שלו במקום זה, שהיה האליס איילנד של המהגרים שהגיעו מתוך היבשת אל ניו יורק . מנהטן טרנספר הייתה שער הכניסה של תושבי אמריקה שבליבם חלום התפוח הגדול ונפלאותיו ,זו הייתה הכניסה לאלה שכבר נמצאים באמריקה, ושעדייו חלמו על הזהב המתגולל ברחובות.

מוויס גלנט הקנדית היא מבכירי סופרי הסיפור הקצר במאה העשרים. היא בלתה את מרבית שנותיה כעיתונאית וכסופרת בפריז. הנובלה שלה מ1973 "צומת פנגוויץ " היא סיפור על נסיעת רכבת מפריז צרפת לבוואריה גרמניה ,ובה מגוללת הסופרת את סיפור הנוסעת הגרמנייה ,מאהבה וילדו ושל נוסעת קשישה היושבת בקרון לידה באמצעות תיאור המתרחש בזמן הנסיעה ובמחשבות המספרת אודות מצבה והבחירה שעליה לעשות בין מאהבה לבין מחזרה הצעיר הממתין לה בשובה מחופשה בפריז ובעת ובעונה אחת מסופר סיפורה של הקשישה הנוסעת לצדם החוזרת מגלות ארוכה בארצות הברית לכפר הולדתה בגרמניה.





תאונה נוראה במפגש הרכבת דב גניחובסקי





אנתולוגיה קטנה של ארבעה סיפורי רכבות מתורגמים




ולדימיר נאבוקוב הסופר הרוסי הגולה הידוע, שימש כפרופסור באוניברסיטאות אמריקאיות וב- 1942 יצא למסע הרצאות מהמזרח אל המרכז החקלאי של ארצות הברית ,את חוויותיו ממסע רכבת ממושך זה הוא מעביר לאשתו וורה במכתב ארוך המתחיל כך [בתרגומי] "

"כאשר עליתי לקרון השינה בניו-יורק, התברר לי מיד כי דרגש השינה שלי נכבש על ידי נוסע שבחר לנסוע באופן אופקי. מסתבר שגם לו נמכר כרטיס לאותו קרון כמוני. הוא, לעומת זאת, לקח את הסיטואציה בקלות , נהלנו לנו שיחה ידידותית בפרוזדור ליד השירותים בזמן שהאחראי על הקרון פתר את הבעיה הקטנה שלנו. סוף סוף נשלח הנוסע לקרון אחר ואני הצטנפתי ונדחקתי למקומי ,זה היה כבר סמוך לחצות"

גם סיפורה של המספרת האמריקאית פלאנרי אוקונור(1925-1964 )"הרכבת " מתחיל בבלבול הקשור להקצאת דרגש שינה ברכבת.



קובץ ספורים, פלאנרי אוקונור


מהמוזרים בסיפורי הרכבת הוא הסיפור על נסיעת הרכבת בין גנואה איטליה למרסיי צרפת שכתב גי דה מופסן הסופר הצרפתי משנת 1884 [שאת תרגומו אפרסם בהמשך לרשימה זו] .שמו של הסיפור "אידיליה" אך אין בינו לבין האידיליות של שאול טשרניחובסקי למשל ,דבר וחצי דבר. ההתרחשות בין הצעיר והצעירה הנוסעים באותו קרון מביאה אותם לסיטואציה מוזרה, לא מדובר במין פרוע בשירותים.

ולסיום סיפורי רכבות מומלצים שדגתי :

"הכלה באה לילוסקאי " סטיפן קריין

"האיש המשתעל" מרי לואיזה מריסוורת

"סיכוי" בתוך הקובץ בריחה ,אליס מונרו

"מסתורי הרכבת הכחולה " אגתה כריסטי

"רצח באוריינט אקספרס " אגתה כריסטי

אבי גולדברג, תשרי שנת 2018




15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מגילת סן-מיקלה מאת אקסל מונתה

על מגילת סן-מיקלה מאת אקסל מונתה, לפני שנה נפטר בשיבה טובה ברוך תירוש ז"ל 1929-2023 . איש הפלמ"ח ומפעילי הפלי"ם [פלוגות הים] שעסק בהעלאת עולים ניצולי השואה לארץ ישראל והמשיך בפעילות ביטחונית למען מד

bottom of page