המאמץ הסיזיפי של ראש הממשלה ליצור בעודו בחייו שלטון אוטוקרטי שיתבסס על מורשתו, שלטון שיועבר לבנו, יתנפץ על סלע המציאות, על שאיפות "שותפיו" לרשת אותו ועל ריסוק מנגנוני המדינה העומדים בדרכו.
דמדומי האלים : וגנר
אלים נעלמים, כי הם יצורים מיתולוגיים החיים רק בדמיוננו, וכוכבים דועכים אחרי מיליוני שנים, אך זה תהליך מאוד ארוך שרק אסטרופיזיקאים יכולים להעיד עליו, אבל ראשי ממשלות מאפירים ומלכות הולכות בדרך כל בשר, את זה אפשר לראות .
אודת הטיול השנתי בסוף השבוע החולף לגליל, נודע לציבור רק בשל מכת השמש שכבודו חטף כשיצא ללא מימייה וללא כובע, העלה בנוסף גם רגשות מעורבים על הזוג נ., מעין אקורדים ווגנריים של "דמדומי האלים", [מוזיקה גרנדיוזית אפילו פומפוזית של המלחין הגרמני] . שהרי הכנרת אינה לאגו מג'ורה, והמכבסה באור עקיבא אינה המכבסה של הריץ בפריז. כנף ציון עומד משמים בגרג', ובמצבו אפילו דיקטטורים מהקווקז לא יהיו מוכנים לקנות אותו. והנסיעה האחרונה לברייטון בעניין.. לא הייתה ממש גולת כותרת של תיירות שנגה ניר נאמן הייתה ממליצה עליה, מכמיר הלב לצפות בדמדומים.
כנף ציון
השליחים [משל] : פרנץ קפקא
" ניתנה להם הבחירה או להיות מלכים או שליחים של מלכים. כדרכם של ילדים, כולם רצו להיות שליחים. כתוצאה מכך, יש רק שליחים. הם דוהרים בעולם ומעבירים זה לזה מסרים שמכיוון שאין כבר מלכים, הפכו לנטולי משמעות. בשמחה הם היו שמים קץ לקיומם העלוב, אבל הם לא מעיזים, בגלל שבועת הנאמנות שלהם למלך. "
את הנמשל השאיר קפקא, כדרכו, סתום. כל שלטון אוטוריטרי או השואף להיות כזה יכול לתפור נמשל כרצונו . עתה, מאזינים השליחים בהנאה לצלילי דמדומי האלים, ובכל מקרה נראה שהם כבר משחררים עניבות. אין צורך להמתין למות המלך, אפשר להתרווח מכיוון שהוא הצהיר שמדינת ישראל אינה צריכה לטייסות קרב, ואולי מחר יצהיר שלא צריך גם שיהיה עם בישראל - חשוב מכול שתהיה ממשלה. ואת זה לא ייקחו מהם, מהשליחים - גם אם לממשלה לא תהייה מדינה.
הבחירה החופשית: קאנט
שמעתי על החלטה הזויה להעמיד לדין ח"כ שלחץ על כפתור ההצבעה פעמיים [בטעות, בתום לב או בכוונה, מי ידע] . מה שאני חושב הוא שהאיש רצה למלא את שליחותו כראוי ורק וידא כי דעתו בהצבעה תשמע. [שהרי צריך לצלצל פעמיים על פי הפזמון הידוע] . הוא הפעיל בחירה חופשית ולא נכנע להנחיות או תקנות גרידא. הוא פעל על פי צו מצפונו כפי שקאנט דרש מאיש הנאורות, ,כך מן הסתם הניח הח"כ , ודמיין כי קאנט הזקן היה טופח על שכמו.
"
ההודעה שהגיעה מגן החיות התנכ"י, בה טענו הזואולוגים העוסקים בחקר חיות שהיו קיימות בימים קדומים בכנען, כי הבחינו בהתנהגות מוזרה של החמור המקראי האפור, הוא מגלה מאפיינים מוזרים , כלומר מתחזה לנקבת החמור, לאתון!
מפרוטוקול השיחה בין פסיכולוג החיות הנודע ד"ר שמריה חורבניהו לחמור, מסתבר שלחמור נמאס מכך שכול העם רוכב עליו, ולא רק המשיח. הוא, כך אמר בנעירה קורעת לב, "אני מעדיף להיות אתון של נביא השקר בלעם ולומר במקומו לשוטים הישראלים את האמת, כי הם צועדים לאבדון, כי אין משיח ולא יהיה משיח. כי הכול הוא סיפורי אגדות, דמיון קודח של עם שירד מהפסים, של מוחות שהתרופפו בחום המזרח תיכוני."
מערת פינגל [ההיברידים] : פליקס ברתולומיי מנדלסון
גם לסקוטים יש מיתולוגיה, אגדות עם על עבר מפואר על גיבורים כשמשון הגיבור או הרקולס, אלא שחסר היה להם את הביסוס האפי הכתוב לאותה מיתולוגיה כתנ"ך או אגדות חז"ל לבני ישראל, השירה ההומרית להלניים, או אֵדוֹת וסאגות נורדיות לבני סקנדינביה, שירת רולאן לקרולינגים המאוחרים. וולטר סקוט עשה אמנם עבור הסקוטים עבודה ספרותית אדירה, אך כאשר המשורר-היסטוריון הסקוטי ג'יימס מקפירסון הכתיר את מערת פינגל, שהתגלתה ב1772 באי לחופי סקוטלנד, כמשכנו של גיבור מיתולוגי גאלי, מילא את הטופוס החסר במיתולוגיה הסקוטית. הוא נתן לה נ.צ. כמו בית המקדש של בני ישראל, או אבן הכעבה למוסלמים,או סלע הגולגותא לנוצרים. ג'יימס מקפירסון פרסם שירה אפית עתיקה, כביכול, קובץ שירים גאליים עתיקים אמיתיים שליקט מילידי הרמות והאיים הסקוטיים, שתורגמו כלשונם לאנגלית על ידו, שירה לאומית שורשית שנקראה אוסייאן
הציבור בסקוטלנד היה שרוי בהתלהבות מיסטית . עד אז, לא חשבו ששירה גאלית סקוטית עתיקה שרדה. לכן, קטעי שירה קדומה שקיבץ מקפירסון , התקבלו בהתלהבות גם באירופה שהייתה עסוקה בשחזור עברה המיתולוגי ובה כיכב ווגנר מ"דמדומי" שחיבר עבורה הטבטונים את "טבעת הניבלונגים" . פליקס ברתולדי מנדלסון, הנכד של משה מנדלסון, שנוא נפשו של ווגנר חיבר את המוזיקה הנפלאה שלו למערת פניגל הסקוטית, ונפוליון נשא את קובץ השירה הגאלי הקדום של מקפרסון לקרבות. גתה ראה בה שיא אומנותי שרק שייקספיר הגיע אליו. ואז הסתבר כי מקפרסון כתב בעצמו את השירה האפית העתיקה ולא תרגם אותה ממקורות גאלים קדומים .
"אוסייאן" הייתה לאחת מההונאות הספרותיות הגדולות, שחזור המיתולוגיה הסקוטית על ידי משורר מוכשר מאין כמוהו .
זכרו : אגדות חז"ל על בית המקדש והחורבן כבודן במקומן מונח. אך כשהן באות יחד רכובות על גבו של חמורו של משיח, מפיהם של גוטליב, סמוטריץ' ,ינון מגל ואטבריאן ,אזי אוי לעם בציון ואבוי למדינת ישראל ב2023