שיחה איתו נשמטה מזכרוני

בלפור חקק על  דוד שחר

שיחה אתו נשמטה מזיכרוני: בין דוד שחר ( 1997-1926), למשורר בלפור חקק

המשורר בלפור חקק כיהן כיו"ר אגודת הסופרים בישראל כשהסופר דוד שחר זכה בפרס ברנר. בלפור חקק בא לבשר לסופר על זכייתו בפרס החשוב . ישבו שני הירושלמים בבית קפה בירושלים והמשורר הצעיר הוקסם מדבריו של הסופר המבוגר.

 בלפור חקק רואה בדוד שחר ובמסכת בת שבעת הספרים שכתב הנקראת היכל הכלים השבורים או הלוריאן את אחת מפסגות יצירת הפרוזה של סופר ישראלי.

את רשמיו מאותה פגישה בה גם כתב דוד שחר הקדשה עבורו על עותק ספרו האחרון במסכת היכל הכלים השבורים - "על הנר ועל הרוח", העלה בדרכו המיוחדת על הכתב :

שיחה אתו נשמטה מזיכרוני/ בלפור חקק

אֲנִי זוֹכֵר בְּוַדָּאוּת שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתּוֹ

מִלִּים מִלִּים מִלִּים

יָשַׁבְנוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד גּוֹחֲנִים לְשׁוֹן קִרְבָה

אֲנִי זוֹכֵר בְּוַדָּאוּת בְּאַהֲבָה

בָּאתִי לְבַשֵּׂר לוֹ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה

וְהוּא דִּבֵּר אִתִּי שִׂיחָה אֲרֻכָּה כְּאִלּוּ

הָיָה מִן הַנְּפִילִים

אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיִיתִי מֻקְסָם מִן הַדְּבָרִים

שֶׁאָנוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד בַּאֲרוּחָה

וְאָמַרְתִּי  לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לִרְשֹׁם

כָּל הַשִּׂיחָה

כָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁאָמַר בִּמְאוֹר פָּנִים

אֲבָל הָיִיתִי מֻקְסָם כָּל כָּךְ  מִן הָעִנְיָן

כְּאִלּוּ הוּא מַכְתִּיב  לִי  פֶּרֶק בַּלּוּרְיַאן

אֲנִי זוֹכֵר שֶׁאָמַרְתִּי לְעַצְמִי כָּל הַזְּמָן

לִרְשֹׁם כָּל מִלָּה לַגַּנְזַךְ

לִזְכֹּר כָּל פְּרָט וּפְרָט

כִּי אָסוּר שֶׁהַמַשָּׂא שֶׁהוּא נוֹשֵׂא עַכְשָׁו יִשָּׁכַח

רָצִיתִי מַמָּשׁ לָצֵאת לְרֶגַע לְמָקוֹם אַחֵר

לִרְשֹׁם מַמָּשׁ תֵּכֶף וּמִיָּד

כָּל מַה שֶׁהוּא אָמַר וְאוֹמֵר

יָשַׁבְתִּי מוּלוֹ  בְּתוֹךְ הֵיכַל הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים

בְּבֵית קָפֶה קָרוֹב לִרְחוֹב הַנְּבִיאִים

שָׁם עֲדַיִן מְחַכִּים לוֹ הַבַּיִת, בּוֹר הַמַּיִם וְהַסִּפּוּרִים

אָמַרְתִּי לְעַצְמִי בְּתוֹכִי כָּל מִלָּה כְּמוֹ אִישׁ נִפְעָם

בֶּן אָדָם מַה לְךָ נִרְדָּם

זָכַרְתִּי אָז כָּל מִלָּה בַּשִּׂיחָה , זָכַרְתִּי חֲוָיָה

אֲבָל הַכֹּל נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי כְּלֹא הָיָה

 בלפור חקק : בעקבות שיחה עם הסופר דויד שחר, שבה הגעתי לבשר לו שזכה בפרס ברנר מטעם אגודת הסופרים העברים (1996). מתוך: רשות לתיקון עולם,2016  

הקדשה של דוד שחר לבלפור חקק

 על גבי ספרו על הנר ועל הרוח

בלפור חקק "לא השלים" עם חתימת מסכת היכל הכלים השבורים, עם סגירת שערי היצירה המונומנטאלית.

כשנשלמה מלאכת בנית ההיכל עם צאתו לאור של  הספר האחרון  על הנר ועל הרוח, ייחל לספר נוסף שיכתוב דוד שחר בבחינת "פתח לו שער בעת נעילת שער"  וספר נוסף ייכתב.

הנה השיר שכתב בלפור חקק על תקוותו להוצאת ספר נוסף  :

 לוריאן חדש/ בלפור חקק

בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָמַד הַהֵיכָל

עַל שְׁעָרָיו לְתִפְאָרָה

יָשַׁבְתִּי בְּתוֹךְ הַשְּׁעָרִים

שֶׁל הֵיכַל הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים

וְסֵרַבְתִּי לַבְּשׂוֹרָה.

בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁאָמַר הַסּוֹפֵר

לְהַשְׁלִים כְּתִיבַת הַלּוּרְיַאן

הָיָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית.

וּבָאוּ אֵלָיו  הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים

וְאָמְרוּ לוֹ: אִם גְּזֵרָתְךָ

גְּזֵרַת בָּשָׂר וָדָם

יָצִיף הַשֶּׁפַע אֶת הָעוֹלָם.

פִּי הַבּוֹר שֶׁל הַלּוּרְיַאן

יְסוֹדוֹ מִתְּהוֹם רַבָּה

וְאַל יִשְׁקְעוּ מֵעַתָּה הַשְּׁעָרִים.

פְּתַח מֵהֵיכַל הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים

אֶת הַלּוּרְיַאן הַבָּא.

בָּכָה הַסּוֹפֵר דָּוִד שַׁחַר

שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל הַלּוּרְיַאן

אֶל הַשַּׁעַר הָאַחֲרוֹן

שֶׁהַהֵיכָל הַשָּׁבוּר נִשְׁלְמוּ מִלּוֹתָיו וְכֵלָיו

שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לִסְגֹר שְׁעָרָיו.

שָׁב הַסּוֹפֵר  אֶל רְחוֹב הַנְּבִיאִים

אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל לוּרְיָא

סָגַר שַׁעַר הַבַּרְזֶל

כְּמִי שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם מֵרוּחוֹ

וְקוֹרֵעַ אוֹתוֹ שְׁבָרִים מִתּוֹכוֹ.

רָאָה דָּוִד שַׁחַר כִּי דָּמוֹ

שֶׁל הַהֵיכָל נִגְרָשׁ

רָאָה כִּי דַּם הַהֵיכָל הַיָּשָׁן נִדְרָשׁ

וְהִתְחִיל לִכְתֹּב לוּרְיַאן חָדָשׁ.

מתוך: רשות לתיקון עולם, 2016

ואכן לימים כתב דוד שחר פרקים  ביצירתו האחרונה, רומן שבכתיבתו עסק לפני מותו 'אל הר הזיתים'' שהיה צריך לשמש כפי שהעריך בלפור חקק שער הסיום ב'היכל הכלים השבורים'.  

כאמור ספרו האחרון של דוד שחר לא הושלם והוא בבחינת "כלי שבור", ספר  שגלל את האבן על פי הבאר ממנה שאב את מי יצירתו  שהרוו את קוראיו וחתם בה את ההיכל.

אל הר הזיתים מאת דוד שחר, פורסם לאחר מותו