top of page

שערי עזה פרק שביעי

  • תמונת הסופר/ת: אבי גולדברג
    אבי גולדברג
  • 1 במאי
  • זמן קריאה 6 דקות

פרק שביעי :  ירושלים

אבי גולדברג

                         סיפור על תככים ומזימות באוריינט בהמשכים

 

                                       תקציר הפרק הקודם:

דימיטריוס היווני מונה בלונדון לסוכן חשאי אקס מפליג במשימה אל חופי פלשתינה א"י לאחר שהייה בפריז, בתא מעופש של ספינת הקיטור הצחורה סופיה . כדורים פורחים בעמק יזרעאל, והמתקפה שסוכלה, המפגש המרתק בין בלה הסיבילית לדימיטריוס בפינת רחוב הכובשים בת"א .

 

 

הנקישות העזות  על דלת דירת המגורים של בלה הסיבילית בכיכר סטרומה בחולון ,הרעידו את בובות הבלרינה שעמדו על מפת רקמה בלקנית קטנה הפרושה על שידה לצד מיטתה.

מעבר לדלת נשמעו קולות רמים " משטרה לפתוח". סוכן חשאי איקס דימיטרי התגלגל מהמיטה והתבצר מתחתיה כשגופו העירום מרעיד. די היה לו בסיוט השיט שחווה בדרך לפלשתינה על מימי הים התיכון, כשנכבל לדרגשו.

בלה היתה נינוחה והשיבה  לקריאות מעבר לדלת:      wait a minute George I'm coming   

דימיטריוס האזין בדריכות לדו השיח בין בלה שפתחה את הדלת לבושה רק בחלוק החושף את חמוקיה לבין שלושה גברים שבכניסה לדירה.

ג'ורג' הבלש שהנחה את החבורה פנימה הכיר היטב את המיטה של בלה אך שמר על  סבר פנים חמור:

"גברת בלה, אנו מחפשים את הגבר שבא עימך אמש לדירה. הוא מוזמן לפגישה דחופה אצל הנציב העליון בירושלים"

כאן התערב קולו של  גבר אחר שדימיטרי לא יכול היה לראותו מהמקום בו התחבא שאמר: " מסרי לסוכן איקס את המעטפה הזו ואת תודתנו על שסיכל את התקפת הכדורים הפורחים מעל עמק יזרעאל"

גבר נוסף במעיל גשם אפור ומגבעת [מן הסתם איש בולשת ] התערב בשיחה

"גברת בלה, מכיוון שיש לך קשרים כה טובים בחוגים חתרניים ולחלונות הגבוהים, אולי תוכלי לרמוז בהזדמנות חגיגית זו היכן מסתתר שטרן? היכן המפקדה של הטרוריסט, היכן הסליק הגדול ובו מרגמות וחומרי הנפץ? אנא עשי כפי שעשה חברך דימיטרי המתחבא  מתחת למיטתך, והצילי את הארץ הזאת מפני אימתו על האוכלוסייה והשלטונות. "

"הקצין מורטון", השיבה בלה לבלש האנגלי הקשוח: "איני שטינקרית ואם אתה רוצה לתפוס את יאיר תצטרך לענות את החברים שלו בשיטות  הישנות, אז אולי מישהו מהם יפצה פיו".

הם נפרדו לשלום ובקידה עמוקה ונשיקה על גב ידה, שאפשרה לכל אחד מהגברים להביט ולשאוף את ניחוח חזה השופע.

"דימיטרי צא מהמחבוא מעתה אתה איש חשוב, הוזמנת לארמונו של הנציב העליון הבריטי בירושלים שיעניק לך את אות מסדר פטרישיה. הקדושה המגנה על קטינים מפני פדופילים."

 היא המשיכה להקריא לו את ההזמנה שקיבל: "לאות הוקרת האימפריה על  מסירותך ותושייתך בכך שהתרעת מפני התקפת מרצחים מעופפים בכדורים פורחים הצלת אלפים מתושבי העמק וגם את הצאן והחציר. טכס הענקת האות היום בשעה 18:00 בארמון הנציב בירושלים נא לבוא בלבוש טכסי ובלוויית בת זוג כמקובל."

נ.ב. מכיוון שאותות המסדרים האחרים אזלו נאלצנו להעניק לך את אות מסדר הקדושה פטרישיה, עימך הסליחה, דברנו עם חבר בכיר בקונגרס הציוני והוחלט שכאשר תוקם מדינה ליהודים או לערבים או לשני העמים תוזמן כפיצוי לטקס הדלקת משואות או שריפת  דגלי הכחול לבן, הראשון מביניהם ".

בלה ירדה למרכז וקנתה את הג'רוזלם פוסט ובעמוד השער הופיע תיאור הקרב שניטש אמש בעמק, מכונות ירייה של משטרת העמקים וגדוד הכלניות  התשיעי, פצחו בירי אל על והפילו ארבע עשרה כדורים פורחים מדגם אוגוסטה 2 ובהם כוחות חמושים שאיימו להשמיד את מתיישבי המושבים והקיבוצים בעמק יזרעאל. עוד נמסר מפי יו"ר הסוכנות היהודית ח. וייצמן דוקטור כי הוחלט להקים במקום בו התרסקו הכדורים בית ספר חקלאי בשם הסמלי  כדורי. שמו של דימיטרי לא הוסגר בכתבה והאנונימיות שלו נשמרה.

בחדר המדרגות המתין לה שליח הדואר ובידו טלגרמה המיועדת לדמיטרי. היא חתמה ומסרה את המעטפה לדמיטרי שהתקלח . הנייר נרטב מיד במים חמים שקלחו, אך בטרם נמס הדיו מעל הנייר הספיק לקרוא את ההוראות שקיבל מסגן תת השר בלונדון סר ארצ'ימבולד, האיש שגייס אותו לשירות החשאי של האימפריה הבריטית.

" שמנדריק יווני קטן! הצלחת! שלא לשמה בא לשמה ,מה שמה? ועכשיו לעבודה.

אחרי שתקטוף את התהילה בארמון הנציב או תהרג בפיצוץ במלון ידוע בעיר, תלוי היכן תהיה באותה שעה, תצטרך להתפנות ולהתמקד במשימה האמיתית לשמה נשלחת לארץ הברחשים והחמסינים. רק שלא תדבק בסינדרום ירושלים, כי אז הלך עלינו. ואל תשכח, או'דונל האירי המסתורי יצא מקושטא- איסטנבול- קונסטנטינופול ובידו תיק מבצע שיכשיר את הקרקע לשובם של העותומנים לפלשתינה. הם לא נואשו מחיסול הכדורים הפורחים, ושמים שוב יהבם על הגרמנים שבבית לחם גלילית, ברחוב קפלן, ובמושבה הגרמנית בירושלים.

עליך לשרוד את הביקור בירושלים. מחר בתחנת הרכבת לעזה תימסרנה לך ההוראות האחרונות. אנו לא יכולים להסתכן ולשלוח הוראות בטלגרמות שהדוורים קוראים ומוכרים את תוכנן לכל מאן דבעי או לכל מנדבוש תמורת שלוש מטבעות חמישה מיל עם חור. כשתגיע לעזה כבר ימתינו לך חברי הצוות למבצע הגדול."

על החתום

כבוד תת סגן שר המושבות סר ארצ'ימבולד

ד"ש מסילביה מתה עליך [ומתחתיך]

 

"מי היא סילביה" שאלה בלה הסקרנית כשטיפות הדיו האחרונות נשטפו לפתח יציאת המים מהמקלחת.

הלוואי שהייתי יודע מי היא, כפי שאיני יודע מי את , אני פוגש רק נשים בעלות פני יאנוס ואיני בטוח בזהותן. בכל מקרה תודה על האירוח, אשמח את תוכלי לגהץ את בגדי לקראת הביקור בבית הנציב העליון הערב."

"הצחקת אותי, אתה צריך לקנות בגדים חדשים ההולמים את אירוע הענקת העיטור האימפריאלי ולהופיע עם בת זוג . נצא לעיר ונקנה לך"

הם נסעו לתל אביב ופנו לכיכר. החמסין היה בשיאו, לכן הוקל להם כשנכנסו לכל בו אקמן . לאחר חצי שעה ליד המאוורר הוחלט  שאת החליפה ייצוגית  ירכשו בכל בו שוורץ בירושלים, כך יוכלו להעביר יחד את אחר הצהרים באפלת  הנעימה של קולנוע ציון הסמוך.

"את לא תבואי איתי לירושלים בלה. עם כל הכבוד זו עיר קדושה ואת הרי איך לומר זאת בפשטות - זונה, ולו  למראית עין וגוף!"


                                   



  בלה רוכשת חליפה ייצוגית לדימיטריוס בירושלים

" דמיטרי אתה באמת שוטה הכפר ולכן האנגלים מנצלים אותך ושולחים אותך מחר לעזה, לא ידעת שירושלים כבר הוכרזה על ידי הנביא כמקום ההולם את עיסוקי? "איכה היתה לזונה קריה נאמנה?" העיר מושחתת מיסודה, גם המשיח שניסה  לטהר אותה מהמלווים בריבית והסרסורים נתפס והועלה על הצלב. השטויות שלך יכולות למוטט את הכותל המערבי !!"

בלה כעסה עליו מאוד. שהרי ידוע שבתולות סביליות כשרות לחלוטין לבוא בשערי ירושלים . דימיטריוס ובלה עלו לירושלים. שתוקים ישבו במשוריין של ההגנה חבושי קפל"דים. זה היה הסטייל עכשיו, לא דיליז'נסים ולא רכבת, לא שאטלים ולא לימוזינות. רק משוריינים של חטיבת הראל

"על שיפועיך, עיר דוד" כמאמר השיר.

ברחוב יפו בכניסה לעיר, חילצו את עצמותיהם, והמשיכו למרכז העיר. דמיטרי הופתע לראות את העיר שבה הלך המשיח יחף, על אף שמדרכותיה היו מזוהמות. העיר דמתה לערים אותם הכיר באסיה הקטנה וביוון, בתי אבן נמוכי קומה, זבובים, רוכלים, חמורים, אנשי צבא, ילדים מתרוצצים בכול מקום, נזירות נחפזות למנזרים ובתי כנסיות ויהודים בשחור נושאים סלי מזון וגם ערבים. הרבה ערבים בבתי קפה מוצצים נרגילות ומעבירים בין אצבעותיהם חרוזי תפילה. הכל היה רועש וצבעוני והוא חש ממש בבית. רק השפות שבהם דיברו היו בליל שלא הכיר, לבד מהנזירים היוונים האורתודוקסים שחלפו נחפזים בקבוצות קטנות, אותם זיהה מקילומטר, על פי ריח הקטורת העז שדבק בם.

באופק מעל פסגת הר הצופים הלבינה האוניברסיטה הצעירה.

"מרכז החוכמה של היהודים " אמרה בלה. הם לא מוותרים היהודים. כאן בסמטה, הראתה לו כשחלפו על סמטת החבשים, גר הגורו שלהם בן יהודה, מטריף את הנוער, עומד על כך שידברו כמו נביאים בשפת הברית הישנה. הם עלו במונית מצ'וקמקת אל הר הצופים, כדי לצפות בים המלח.

"קבעתי פגישה על פסגת ההר  עם חבר מחתרת היד השחורה שיודע מי הרוצח של דה-האן המשורר ההולנדי שנרצח ליד בי"ח שערי צדק, וכן לקבל ממנו מידע על הרצח הבא בחוף ימה של תל אביב של אחד ארלוזורוב"

"על מה אתה מדבר דימיטרי? רק הרוצח יכול לפתור את תעלומת רצח דה-האן ובטח  לצפות למי ידפוק כדור בראש בהמשך. אתה לא תדבר עם מלשין אלא עם הרוצח עצמו"

 




                                             ארמון הנציב בירושלים

 

"אני איש המודיעין הבריטי, סוכן זר. יש לי קופה קטנה, מקרן  יהודה איש קריות, בבנק אוף אינגלנד. אפילו הנציב העליון בפלשתינה והבולשת המקומית לא מכירים את הקרן הזו. רק בלומגרטן ותת סגן שר המושבות בעניינים האלה ובעזרתה פותרים את כל התעלומות ולא בדרך ההיסק והמעקב. "

"והם סומכים עליך דימיטרי?"

"כן, כי הם חושבים שבסוף המבצע בפלשתינה יתקעו לי כדור בראש ובכך ייסתם הגולל על הפרשיות האפלות שאחשוף "

"כולם מלאי שנאה בפלשתינה, יהודים על ערבים, ערבים על יהודים, שמאל על ימין וימין על ימין קיצוני, אנגלים על אירים, יד איש על חברו.

 לכן אפגש גם עם אנשי ברית שלום, הדוגלים בכך שבתחילת כל מפגש יש צורך לברך במילה שלום ולא להתנשק ולהסתחבק כמו שכולם עושים כאן בפלשתינה. נמרחים אחד על השני ונועצים סכין בגב, כפי שאמר הנביא "איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו"

"טוב דמיטרי מספיק עם השטויות הפוליטיות שלך, מה עם גלידה?"

עגלת הגלידה "גוגל ומוגל" ברחוב  הנביאים הציעה גלידות במבחר צבעי מאכל.

הם הזמינו גוגל בצבע אוכמניות ומוגל בצבע וילון חרוזים, עבד המוכר החייכני הסביר להם בערבית  שזו הגלידה הראשונה בירושלים ויצרו אותה הכמרים הפרבוסלביים  במגרש הרוסים לרגל ביקורו של ניקולאי גוגול בעיר ירושלים. 

 




גלידת גוגל מוגל ירושלמית


השמש נטתה לשקוע הרחק במערב, וצילם הארוך של  הרים הוטל על העיר.

בלה עטויה בגלימת סבילה משכבר הימים ודמיטרי בפראק שנרכש במעיין שטוב הגיעו לארמון הנציב לטקס המרגש. הנציב הקביל את פניהם כשעל ראשו כובע שעם ובחליפה טרופית לבנה, ועל כתפו קוף. לצידו עמדה אשתו הגוצה.

הנציב גבה הקומה הציג בפני אורחיו את מרקו הקוף, "מתנה שקיבלתי מתושבי גיברלטר כשסיימתי את תפקידי שם טרם מוניתי לנציב ליהודה- פלשתינה. ואז הצביע על אשתו והציג אותה: "גם אותה קיבלתי במתנה מאביה כשהיתה כבר מעוברת. היא אם לתאומים הלומדים באנגליה ונושאת בתואר אקדמי  AM FM לתקשורת בין קופים ובני אנוש, ומאוד ייצוגית ומשתלבת היטב עם מרקו בקבלות פנים.

עד שעת ליל מאוחרת ארחו הנציב העליון, אשתו ומרקו את דמיטרי ובלה לקומזיץ מסורתי בחצר הארמון.



   בשבוע הבא יפורסמו שני הפרקים החותמים את הסיפור המסעיר שערי עזה ובהם יתפרש גם מקור השם שניתן לסיפור זה.

 

 

 

Comments


bottom of page