שר המתנות חנוכה
גם ילדי ישראל רוצים את סנטה קלאוס
ניקולס הקדוש (סנטה קלאוס), צילום: אבי גולדברג
אבי גולדברג
דצמבר 15, 2015
השנה מתקרבת אט אט אל קִצה, החורף הגיע וקור עז משתרר ברחבי העולם המערבי, הימים המתקצרים משאירים מעט שמחה בלב המבוגרים. אולם דווקא אז גואה לב הילדים, התאריך הולך וקרב, ילדי העולם מצפים בכליון עיניים לבואו של חג המתנות. זמן רב אני חש שיש צורך עמוק להסדר כולל של נושא המתנות גם בישראל. לצערי, הממשלה עסוקה במתווה הגז ולא במתווה המתנות, ואילו הנושא המטריד את אלו שאין להם עדיין זכות בחירה – הילדים – נותר יתום. הבה ננסה להבין את המתרחש בתחום הפרוץ: תחום התשורות לילדים. הזנחה רבת השנים גרמה לכך שהמתנות ניתנות על פי מועדי השנה היהודית: בראש השנה מעניקים, בדרך כלל, כלי בית מיותרים שאין בהם לשמח לבב ילדים; ממנהג מתן דמי חנוכה, לצערם של הקטנים, מתעלמים רוב המבוגרים; משלוח מנות בפורים מבוסס על החלפת דברי מאכל בלבד. גם מתנות לימי הולדת, שריבויים גורם לזילות השי, אינו פתרון למאווי הנפש של הקטנים. ובפסח, האפיקומן, מבייש זאטוטים היורדים על ארבע בחיפוש עקר אחר מצה יבשה, בתקווה לזכות במתנה מהסבא. בקיצור הזנחה גמורה. לא, איני דורש להקים ועדת שרים, שהרי אנשים בתפקידים ציבוריים רמים במדינתנו הכשרה, התרגלו לקבל מתנות כדבר של יום יום, ולא יבינו את מצוקות האזרח הקטן. לכן דרוש מינוי מיידי של שר המתנות! הפתרון המומלץ מבוסס על ניסיון שנצבר בארצות נאורות. יש למנות איש מבוגר, נשוא פנים, לבן זקן, לבוש באדרת אדומה, רכוב על מרכבה קלה רתומה לשישה איילים, המגיע בסערה מהקוטב הצפוני, כשבאמתחתו אין ספור מתנות לכל הילדים. ברור שקול צעקה רם יעלה למשמע ההצעה. המקפידים על טוהר העם היהודי ישללו את מינויו של הקשיש החביב על רקע עברו הנוצרי, והצדק עמם. שכן חלילה וחס, אין אנו יכולים לסמוך על הערלים. מדוע שלא ננסה את פתרון הגיור? הרי בעבר כבר נוסה פתרון זה בהצלחה במכבי תל אביב ובקבוצות ספורט אחרות. הן הכשירו ערלים, והטבילו אותם ליהדות ספורטיבית. לקבוצת מכבים מנצחת דרוש לפעמים ערל מגויר כהלכה, כך גם בתחום המתנות. אם דואגים אנו לאושרם של ילדינו, יש לפעול לאלתר. עלינו להביא את המומחה מספר אחד בעולם למתנות: סנטה קלאוס. ואם יש שמץ של נוכריות בדמות הזו, הבה נגיירה גיור כהלכה. שחקן החיזוק המומלץ היה הקדוש ניקולס שחי במאה הרביעית לספירה באסיה הקטנה, היא טורקיה האסלאמית של היום, שהייתה בעבר הרחוק חלק מהאימפריה הרומית הפגנית, טרם כניסתה תחת חסותו של היהודי הצלוב ומאמיניו הנוצרים. ניקולס הגן על קהילת הנוצרים הקטנה בעוז רוח ועשה מעשים טובים כמצווה על כל נוצרי, ובכללם מתן עזרה וסיוע חומרי למאמינים. שמעו ותפארת מעשיו יצאו למרחוק, ולאחר מותו הפך לקדוש כמקובל בכנסייה הקתולית. מעריציו מהצד השני של האימפריה, סוחרים מהעיר בארי שבדרום המגף האיטלקי, הגיעו לקברו של הקדוש שהסתלק ב-6 בדצמבר (הוא יום ניקולס הקדוש), והעבירו את שרידיו בחשאי לקבורה בעירם. בבארי קברו אותו ברוב פאר, והקימו לכבודו בזיליקה מפוארת העומדת על תילה עד היום. זכרו של הקדוש לא נשכח לחלוטין, והוא קשור, אמנם בקשר רופף בלבד, לאיש המצחיק בעל הזקן הלבן והכרס, המחלק מתנות לילדים, סנטה קלאוס, המוכר גם בשם Noel Père או St. Nick. חלפו אלף שש מאות שנים ויותר, ודמותו של הקדוש הנוצרי שינתה צורה ותוכן. הקדוש של קהילות נוצריות הותמר, בסיוע סופרים אמריקאים וקריקטוריסט חביב בשלהי המאה התשע עשרה, לקוסם מהאגדות, שכל מטרת קיומו היא להגיע אחת לשנה ולשנות את החג המשמים – יום הולדתו של המשיח מבית לחם – ליום חג שמח לילדים. אני מציע למנות לאלתר, בטרם תצא שנת 2015 לריק, את סנטה קלאוס לשר המתנות ובנוסף להעניק לו את הסמכויות של יו"ר קק"ל, על מנת שייטע כבר בט"ו בשבט הקרוב יערות אשוח, מהם אפשר יהיה לכרות די עצים שיוצבו בבתי ישראל ויקראו chanuka bush כמיטב המסורת של אחינו יהודי אמריקה הנבונים, תחתם יערמו מדי חג חנוכה מתנות לרוב לכל ילדי ישראל.