על שני קברים אוקראינים
לגור בפריז כשאתה צעיר, זו חניכה מאושרת שתאיר את המשך חייך, כך פחות או יותר , התבטא היינריך היינה ,והחרו אחריו סטפן צווייג ,[העולם של אתמול ]וארנסט המינגווי [חגיגה נודדת] . אבל למות, את זה השאירה האמרה העממית לנאפולי "לראות את נאפולי ולמות"..
שני אוקראינים, סמיון פטלורה ונסטור מאכנו, נטלו חלק פעיל בתקופה הסוערת שתחילתה עם פרוץ המהפכה הרוסית בשלהי 1917 ועד לסיפוחה של אוקראינה לברית המועצות וסיום חייה הקצרים של הרפובליקה האוקראינית העצמאית ב1920.
סמיון פטלורה ונסטור מאכנו, שני יריבים פוליטיים אוקראינים, סיימו את חייהם בפאריז. הראשון נרצח על ידי ה"נוקם" שלום שמואל שווארצברד בשנת 1926, בגין אחריותו למעשי הטבח, הפוגרומים ביהודי אוקראינה בעת אותה מלחמה גדולה בין רוסיה לאוקראינה ופולין ובין "לבנים" ל"אדומים", בין אוקראינים לבין אחיהם, לפני מאה שנים. ובכל מקרה דמם של עשרות אלפי יהודים שגרו שם שימן את המאורעות שנמשכו בין 1918-1920.
שלום שמואל שוורצווברד שרצח את פטלורה במאי 1926, בפינת שדרות סן-מישל ורחוב ראסין בפריז, היה יהודי מבסרביה שהתאזרח בצרפת. שווארצברד הועמד לדין בשל מעשה הרצח בו פגע בחמישה כדורי אקדח בגופו של הנשיא האוקראיני לשעבר שגלה בפריז. הוא לא הכחיש את המעשה אלא הצדיק אותו כנקמת דם אלפי אחיו היהודים שנשפך באשמתו של פטלורה באוקראינה . משפטו בפריז שוב שיסע את דעת הקהל בצרפת , עיתונות השמאל הצרפתי עמדה לצידו של הנאשם היהודי ובמעשיו, והוא הסתייע בייצוג של אחד מטובי הסנגורים ברפובליקה הצרפתית, הנרי טורז, איש שמאל מובהק. כנגד תומכיו התייצבו תנועות הימין הצרפתי הלאומני -אנטישמי, וקריאות להרשעתו שבאו לביטוי קולני בעיתוני הימין שהתגייסו, כמו בעת משפטו של דרייפוס, לפגוע ביהודי שעמד לדין. הוא זוכה בידי חבר המושבעים בפאריז לאחר שנשמעו עדויות בדבר הרג אלפי יהודי אוקראינה בעת שסמיון פטלורה שימש כהטמן, נשיא המדינה האחרון של הרפובליקה העממית של אוקראינה, קצרת הימים.
פטלורה נצרב בזיכרון היהודי כצורר אוקראיני נוסף אחרי קודמו חמלניצקי הידוע לשמצה ולפני איוון דמיניוק הרוצח האכזר מסוביבור וחיילי הדיוויזיה ה14 האוקראינית [הגליצאית] שהוקמה על ידי הגרמנים.
באוקראינה הוא זכור לטוב כמדינאי פטריוט. הוא קבור בבית הקברות של מונמרטר בפריז.
ומי האוקראיני הקבור בבית הקברות הידוע פר לה שז? אותו מכירים רק מעטים.
לאחר המהפכה הראשונה, הדמוקרטית, בפברואר 1917 הוקמה בקייב באוקטובר 1917 ה'מועצה' (הראדה – Ukrainska Tsentralna Rada).
על הקמת 'רפובליקה עממית' מנגד הכריזו הבולשביקים בפברואר 1918 בחרקוב, וממשלה יריבה. במלחמת האזרחים שהתלקחה ב-1918 לפני תום מלחמת העולם הראשונה , השתלטו כוחות הגרמנים על רובה של אוקראינה, לפני כניעתם בנובמבר, השלטון ברפובליקה האוקראינית השסועה התגלגל לידי סמיון פטלורה והקרבות נמשכו בבולשביקים "האדומים" הרוסיים ותומכיהם. בסוף 1919 השתלטו הבולשביקים, לאחר מלחמה עם הפולנים שרצו אף הם נתח מאוקראינה, על רוב אוקראינה, ובהסכם השלום שנחתם ב-1920 סופחה רוב אוקראינה לברית-המועצות כרפובליקה סובייטית, ווהלין וגליציה המזרחית סופחו לפולין ובוקובינה לרומניה.
בין לבין, פעלה בדרום אוקראינה תנועת איכרים אנרכיסטית בראשותו של נסטור מאכנו שנלחמו פעם בצבא האדום הרוסי ופעם בצבאו של פטלורה האוקראיני, ובמשך חודשים החזיקו האנרכיסטים חבלים נרחבים של אוקראינה כצבא העם האנרכיסטי. אפשר לקבוע כי מעולם לא הצליחו אנרכיסטים באף מקום בעולם לשלוט על טריטוריה ולנהל חיים מדיניים למשך תקופה מלבד אירוע זה באוקראינה.
קברו של נסטור מאכנו בבית הקברות פר לה שייז פריז
קברו של סמיון פטלורה בבית הקברות
מונמרטר פריז
נסטור מאכנו נולד למשפחת איכרים דלת-אמצעים, בגוליאי-פוליה שבדרום-אוקראינה. מגיל צעיר היה רועה, פועל חקלאי ומאוחר יותר היה פועל בבית-יציקה, כמו צעירים רבים הלהיטו אירועי מהפכת 1905 את רוחו הוא עבר אינדוקטרינציה סוציאליסטית ואנרכיסטית, נעצר באשמת רצח קצין משטרה ונכלא לכל ימי חייו. מהפכת 1917 קנתה לו את חירותו לאחר חמש שנות מאסר במוסקבה.
אוקראינים רבים יחסית החזיקו בדעות אנרכיסטיות ודחו את עול הבולשביקים ואת הכפייה האידאולוגית שלהם. הם מאסו בכל שלטון ורצו לנהל את חייהם ללא נוגש. הקבוצה אליה השתייך מאכנו נאבקה בכוח להשיג מטרות אלו ,כצבא גרילה , חבריה היו מהפכנים-לוחמים. מטרותיהם היו "להיפטר מהמיתוסים של מפלגות אחרות ולהנהיג את המהפכה החברתית".
.
נסטור מאכנו על עטיפת הספר "תולדות התנועה המאכנוביסטית" מאת ההיסטוריון האנרכיסטי פטר ארשינוב, המנטור של מאכנו
האם הייתה התנועה המכנוביסטית אנטישמית והשתתפה אף היא בפוגרומים בהם נטבחו עשרות אלפי יהודים ? האם נסטור מאכנו שהיגר לפאריז השתתף או התיר רצח יהודים?
תשובה על כך מנסה לתת אהוד [אנגל] עין גיל איש מצפן , בספרו "דגלים שחורים באוקראינה". [1976] טענתו העיקרית היא כי " במקורות רבים בולשביקיים , במיוחד במקורות סטאליניסטיים או… ציוניים, מתוארת התנועה המאכנוביסטית כ"פוגרומיסטית". אין ספק כי בקרב צבא המורדים האנרכיסטיים היו איכרים רבים, שהיו נגועים באנטישמיות. ......אני מוכן אף להאמין שאיכרים תומכי-מאכנו ביצעו פוגרומים; אך כאן נשאלת השאלה ‒ אם ניתן היה לקשר את התנועה המאכנוביסטית לפוגרומים אלה?"
דגלים שחורים באוקראינה
על האנרכיסט היהודי אבא גורדין, בן הרב הליטאי הגאון המכונה "ראש האנרכיסטים הרוסיים " חברו של לב טרוצקי וקמינייב, ברשימה אחרת.