top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

ד"ר  ג. מאת אבי גולדברג

ד"ר  ג.

 הסיפור לקוח מהספר חוף בלי ים

אבי גולדברג

חלומה של אמא פולנייה הוא שני בנים, האחד רופא והשני עורך דין, התממש במשפחתנו. אף  שהצופה שעקב יובל שנים אחר שני זאטוטים סוררים מתל אביב, ציפה שלא חלום פולני יתממש אלא סיוט...

בשנות השישים העליזות, כפי שמכונה העידן שבו צמח מקליד שורות אלה עם אחיו הזוטר (ד"ר ג. כיום) במחוזות הצפוניים של תל אביב, כמטחווי קשת מנחל מוסררה המוכר היום כתעלת השופכין המשתרכת לאורך נתיבי אספלט האילון, אותה עת זרמו להם השופכין בזרימה אטית ומצחינה בין קני סוף, שיחים, עצי ערבה ואיקליפטוסים קשישים, מאגרי אשפת בנייה, שברי ריהוט וקונדומים משומשים. בעיני הדרדקים שהיינו, היה נתיב הוואדי אזור ציד פראי, שטח  בתולי, כר לדמיון ילדותי בטרם נבנה במגדלים ונסלל בנתיבים.

ההשראה שנסך בנו הג'ונגל המתואר הביאה להחלטה נמהרת של שני בני תשחורת, להפוך לציידים בג'ונגל שעל גדות המוסררה. בהיעדר הורינו מהבית נפרצו קופסאות הפח 'דן חסכן',  קופות החיסכון שלנו, בעזרת מברג ומהן משכנו את הלירות שהצטברו שם כדמי חנוכה זמן מה קודם לכן. כשמחצית מהסכום מרשרשת בכיסי, חציתי את מרחבי העיר הלבנה ברכיבה על אופניי,  לכיוון חנות בעלי החיים שבסמוך למסעדת 'קליפורניה' ברחוב פרישמן. לאחר משא ומתן ארוך עם סוחר החיות, המרתי את החסכונות בגור כלבים חום בעל אוזניים ארוכות ומשייות, שאמור היה לגדול לכלב ציִד אמיץ.

אחי (ד"ר ג. לעתיד) פנה דרומה לעבר התחנה המרכזית הישנה, כשמחצית מקוּפת החיסכון המרוקנת בכיסו, ורכש בחנות לכלי הנשק 'להב' רובה-אוויר בעל קת עץ כהה וחלקה, שבאותה עת טרם נחשב לאמצעי לחימה מסוכן אלא לרוגטקה מתקדמת.

מצוידים ברובה ציד וכלב ציד שבנו לביתנו. מובן שהיתה גם הסצנה של הכנסת גור משלשל ופורם שטיחים וכן נשק תקיפה חם לדירה צפופה בקומה ג' בבית משותף, אך ההורים הוכנעו בלית ברירה. לאחר תקופת אימונים קצרה בחצר הבית המשותף בירי על בקבוקי סודה ריקים,  ולאחר שאולף גור הכלבים בקריאות גרוניות שצוטטו מסרטי טרזן שראינו אין-ספור פעמים, לצוד חתולי פחים מקומיים, יצאנו לספארי בג'ונגל מוסררה (האיילון) שמעבר לכביש. רובה-האוויר כוּון ליונים מפוטמות, לחתולים מנומרים ולשאר יצורים אומללים שניתרו בין גלי האשפה, שלוליות  הסחי וקני הסוף המרוטים. בשר ציד או שלל כלשהו לא הבאנו ממסענו.

לאחר מסעות ציד מאכזבים אחדים, הסתבר כי הכלבלב החלשלוש לקה ב'תסמונת-וַאדי',  שאף גרמה לו לדכדוך והקאות, דבר שהִצריך טיפול וטרינרי. התערבות 'עץ או פַּאלי', הטלת מטבע, חרצה את גורל אחי לחפש לכלב סיוע רפואי. וכאן מתחילה ההשתלשלות שהביאה את הצייד עול הימים אל עבר המקצוע הנכסף על ידי אִמו הפולנייה. הצעיר הגיע עם הכלב אל מרפאת החיות של ד"ר ש', וטרינר שבחן את הכלב והודיע כי עליו לבצע בו מיד שטיפת מעיים,  לפני שיתפגר עוד באִבו. לאחר מכן, הדגיש, יש לתת לו תרופות לחיזוק. לאחר התעסקות רבה והצלת חיי הכלב, ביקש ד"ר ש' כמקובל תשלום עבור טרחתו. אחי היה כמובן מרוּקן כיסים, שהרי חסכונותינו אזלו עם רכישת הגור והרובה מקופת 'דן חסכן' שנפרצה. קיצורו של דבר, אחי חויב להגיע פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים אל קליניקת הכלבים והחתולים של ד"ר ש', ולסייע בניקיון ובשטיפת כלי ההתערבות הכירורגית ועוד משימות בזוּיות, עד לפירעון מלא של חשבון דמי  הטיפול.

יום אחד סר לקליניקה צעיר מלווה בכלב קוּלי יפהפה. למי שאינו בקי במיון כלבים לסוגיהם,  קולי הוא הולך על ארבע הידוע יותר בשם 'לאסי' (מאז הסרט המפורסם). הוא ביקש להתייעץ  דיסקרטית עם ד"ר ש', אך  אחי הצליח להאזין לתוכן השיחה.

"ד"ר ש'," פצח הצעיר בעל הקוּלי המפואר שרעמת שיער רך על צווארו ולועו המוארך מקרין אצילות של יצור טבע מופלא, "הכלב הזה, שהוא זָכר כמו שאתה רואה, מתנהג בצורה מוזרה. כשהוא צריך להטיל מימיו הוא עושה זאת בדרך מביכה..." כאן היסס לרגע, "הכלב מתכופף ומטיל מימיו ככלבה. מעולם לא הרים רגלו והשתין!"

ד"ר ש' אימץ את שרירי פניו וחשק שיניו כדי לא לפרוץ בצחוק רם, "ולמה זה מפריע לך?"  הוא שאל את האיש הצעיר.

"ובכן," השיב לו הבחור, "הבאתי את הלאסי לתערוכת הכלבים השנתית בגני התערוכה ושם פסלו אותו על הסף, בטענה שהצגתו בפני קהל תגרום לצחוק וללעג."

"בסדר," אמר לו הרופא, "אתן לך עצה ואפילו לא אחייב אותך, כי מדובר בפסיכולוגיה של בעלי חיים ואני לא גובה עבור עצות בתחום בו אינני עוסק. כשאתה או בני בית אחרים, זכרים,  עושים פיפי, השאירו את דלת השירותים פתוחה קמעה כדי שלאסי יראה כיצד אתם משתינים. וכשאתם משתינים הקפידו להרים רגל כמו שעושה כלב זָכר. תוך כמה חודשים ישנה הכלב את מנהגו וישתין כגבר!"  

במשך חמש-עשרה דקות לאחר שיצאו הקוּלי ובעליו לא הפסיקו ד"ר ש' והסייע הצעיר שלו ג. לצחוק.

אלא שהדברים התפתחו בצורה דרמתית. יום אחד, כעבור חודש מהאירוע עליו סופר, התקשר בעל ה'לאסי', ובקול בוכים סיפר לד"ר ש' הווטרינר על אשר אירע. אביו של בעל הכלב, איש  מבוגר למדי, נצטווה על ידי בנו שקיבל את עצת וטרינרוֹ, להרים רגל בשירותים ולשמש דוגמה  ומופת ל'לאסי'. האיש עשה כמיטב יכולתו אך רגלו הסתבכה במכנס והוא נפל ושבר רגלו. עתה יש  לטפל בו ולסייע לו בכל דבר והצרה גדולה.

ד"ר ש' שהיה רחום וחנון, הרגיש כי הרחיק לכת בעצה שנתן, והחליט לעשות כמיטב יכולתו לסייע לשבוּר-הרגל. לכן קם ושלח את הסייע הצעיר של מרפאתו (קרי ג.) לסייע לאיש פעמיים בשבוע אחר הצהריים, במקום לסייע לו בקליניקה.

ברור לקורא שלאחר נעורים סוערים בנבכי קליניקה וטרינרית וצבירת ניסיון ברפואת כלבים  חולים, ולעתים גם סיוע לבעלי כלבים סוטים, נטש אחי את קריירת הציִד ופנה לתחום הרפואי.

 

 

 

 

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אתנחתא, בית בעולם

אתנחתא, בית בעולם אבי גולדברג חלום החופשה הישראלי העדכני השתנה. טעמם של הישראלים התעדן, לא עוד שהייה בבתי מלון מפוארים, די למועדוני "הכול כלול" על חופי ים לבנים. את מקומם ממלאים רכיבת אופניים אתגרית,

bottom of page