top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

האגדה על  החופש הגדול

עודכן: 1 ביולי

                                 האגדה על  המלכה  ששינתה את אורחותיה

                                                 אבי גולדברג

                                                   

מאורעות, מגפות מלחמות משפיעות על תודעת האדם, מביאות  אותו לשנות אם לא את אופיו לפחות את דעתו. בימינו  יותר ויותר אנשים משנים את דעתם לנוכח המתרחש מאז הטבח הנורא בעזה. עובדה- אלפי חרדים מפגינים כדי שצה"ל יגייס אותם! מהם שמסתננים לרצועת עזה מתנדבים בכול. עשרות מיניסטרים נורווגים בממשלת ישראל הצרה תרמו את משכורתם לחיילי מילואים, וכל חברי הכנסת, פתחו ביתם, נערכו לעזור ולסעוד משפחות במצוקה.

זו הזדמנות יוצאת מן הכלל לספר על דבר השינוי הגדול ביותר שהתרחש אי פעם אצל מלכה אחת, דמות נאצלה ורבת השפעה כמו מרים החשמונאית .

כמו המלכה החשמונאית  התגוררה המלכה הזו בירושלים, כמו מרים נדדה בין ארמונות  שבעלותם נשא העם.

המלכה הייתה נשואה לאיש רב כוח ועוצמה  הנתון לחולשות אופי ופחדים כבעלה של מרים החשמונאית, שההיסטוריונים והרופאים חרצו פה אחד כי סבל ממחלת נפש, ממחלת הרדיפה והתפרצויות שבאו לידי ביטוי בשינוי דעתו לעיתים תכופות אפילו פעמיים באותו יום.

המלכה  שאת שמה לא נסגיר כדי להותיר את חסדיה כאותם מעשי ל"ו צדיקים הנעשים בסתר, נדהמה ממלחמה נוראית שנכפתה על נתיניה. ליבה הגדול נכמר, לא יכול היה להכיל את הסבל שנגרם לאלמנות והיתומים והצעירות שנאנסו, ומשפחות שיקיריהן נפלו בשבי של האויב המר ונמכרו לעבדות ולזנות.

בוקר לא עבות אחד, כשעמדה על פסגת הר הצופים והשקיפה על מדבר יהודה המתפרש לפניה, על הכפרים הרבים על צריחי מסגדים מזדקרים מבין הבתים הנמוכים הצפופים. עשן הטבונים האפור הסתלסל עם שחר, וניחוח הפיתות הגיע אל נחיריה הרגישים, חשה בהתעלות רוח כמו בשיר שהולחן לכבודה "מעל פסגת הר הצופים..." ואז נהפך ליבה.

מיד פנתה אל מפקד כיתת שומרי ראשה, ששמר עליה מפני קושרים, מפני חונטה צבאית מתוסכלת. ובשפת הציווי בה הייתה מורגלת;

"הובילו אותי במהירות הבזק במרכבת הברזל אל מנזר אחיות נוטר- דאם של  ציון."

למחרת בבוקר כבר עטתה הגבירה גלימה רחבה ושביס נזירי, ומאפרת התאימה את גווני האיפור למלבושיה החדשים, לשה וצבתה את לחייה כדי להקנות להם רעננות נעורים של נזירה צעירה

ציוותה הנזירה\מלכה החדשה  :

" הבו לי את הקפטן.

בשעת צהריים הגיע טייס הממונה על מטוס הממלכה העומד שומם במשך חדשים

"לפקודתך הגבירה" אמר בדחילו ורחימו

" לא גבירה אני, שוטה שכמותך. מעתה אני נזירה המצווה על מעשי חסד"

"כן כבוד הנזירה, מה רצונך ויעשה"

"שוטה, אני יודעת שרצוני ייעשה, אל תתחנף ללא צורך, מעתה מדי יום ועד תום החופש הגדול אתה תטיס קבוצות של יתומים, מפונים מבתיהם, ואומללים שאיבדו כול  שהיה להם במלחמת חורבות חלודות, לאי היפה שמנגד, לציפרוס, ושם תעניק להם גוד טיים ותחזיר אותם לעת ערב לארצנו המדממת".

לאחר שהסתלק הקפטן החנף, קראה אליה את מנהל הארמון שעל גדת הים התיכון.

בשעת ערב מאוחרת הגיע מנהל הארמון אל שערי המנזר, והנזירה יצאה אליו לחלות את פניו באומרה:

"אפרים, אני מוחלת לך על כך שתבעת אותי לדין, סולחת על הנזק שגרמת לאוצר הממלכה ששילמה לך פיצויים ביד נדיבה, מעתה אתה מגויס עד לתום החופש הגדול. "

היא התנשמה בכבדות, באשר ההליכה בשבילי המנזר הכבידה על רגליה הרגילות להסתופף במכוניות משוריינות.

"עליך לכנס מדי יום חבורת ילדים שנאלצו לנטוש את בתיהם והם מתגוררים בחדרים צפופים כבר חודשים רבים ולאפשר להם ליהנות בבריכת השחייה שלי, לאכול מעדני על האש מהמנגל  שעל שפת הבריכה, ולשתות משקאות מהמרתף שלי. מידי  יום תשמח קבוצת ילדים, הבנת אפרים?"

"כן גבירתי, לו יהי כדבריך"

ומאז משייט לו מטוס כבד גוף ומטיס ילדים מאושרים לאי ואפרים משגיח על חבריהם המשכשכים להנאתם בבריכת הארמון כל יום מימי השבוע,

ומדוע אינכם יודעים על כך?

א.   מפני שמעשי צדיקים נעשים בהסתר

ב.    משום שהתקשורת עוינת ולא מדווחת על מעשי חסד

ג.      מכיוון שהחופש הגדול טרם החל

ד.    מכיוון שזו אגדה

  

 

 

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אחד אחד ובאין רואה

אחד אחד ובאין רואה אבי גולדברג זה התחיל כך , רכבתי על האופניים על רציף תחליף  עץ   סינטטי בנמל תל אביב, חלפתי על פני מסעדת היוקרה "מול ים" ובזווית עיני אני קולט את נחמן יוצא מדלת צדדית של המסעדה  צועד

חור במציאות

חור במציאות/ סיפור קצר מאת אגי רגנר  [לקוח מספר הנושא אותו שם] אגי רגנר הוציאה לאור שלושה ספרים, קבצים של סיפורים קצרים : חור במציאות , מה שאתה רוצה, רק לא תה. סיפוריה שופעים הומור ואופטימיות מהסוג ש

bottom of page