בשחר יום קיץ מהביל יצאתי לשיטוט מוקדם ברחובות השוממים של סופשבוע. רק זוגות צעירים מאחרים בנשף חבוקים חלפו על פני מתנודדים, מחמת האור שהפציע והכה בעיניים או שמא היה זה האלכוהול שטרם התפוגג.
בשדרה המלכותית, מתחת לעצי התרזה, המובילה אל שער ברנדנבורג ניצבו מספר שוטרים משועממים על המדרכה החסומה במחסומי מתכת שלאורך מתחם השגרירות הרוסית, מעשנים סיגריה אחרונה לפני החלפת משמרות. בשדרה דלקו שיירי נרות זיכרון ליד צילומי חללים שהונחו על הקרקע, ושלטי מחאה כתובים בכתב יד לזכרם, במלחמת פוטין באוקראינה.
מעברה השני של השדרה כרזה גדולה על חזית בניין כבד המידות של ספריית ברלין, מבשרת פתיחת תערוכה המוקדשת לסופר, צייר ומוזיקאי א.ת.א הופמן עם מלאת מאתיים שנים לפטירתו.
שמה של התערוכה "הפנטזיה האל ביתית 2022", השימוש במילה הגרמנית אל-ביתי, מבטאת תחושת איום, חוסר נוחות, הנובעת בעת הקריאה באותם סיפורי הפנטזיה של הופמן. במיוחד הושם הדגש לסיפורו "איש החול", שפרויד העמיד אותו כפרדיגמה לאותה תחושת 'האל ביתיות' ,תחושת איום, עירוב של המבעית והביתי, המוכר והמנוכר, וכן את הרגישות המתפתחת לכדי חרדה של ממש לנוכח הנוכחות של יצור ספק אדם- הבובה אולימפיה, האוטומטון, בסיפור "איש החול" , החוצה גבול בין המת לחי, בין המדומה לממשי.
הופמן יצר מגוון גדול של יצירות ספרותיות ומוזיקליות כאחד אך ככל הנראה סיפורו הידוע ביותר משנת 1816, הוא "מפצח האגוזים ומלך העכברים", שהיווה השראה לבלט מפצח האגוזים של צ'ייקובסקי. ברוח דומה, סיפורו 'איש החול' סיפק את ההשראה לבלט "קופליה".
"סיפורי הופמן" האופרה לצלילי המוזיקה של ז'אק אופנבך רק הגדילה את פרסומם של סיפוריו של הופמן, והיא מבוססת על שלושה מהם ועיבודם לאופרה המשלבת את דמותו של יוצרן ,הופמן עצמו ,בעלילת האופרה עצמה.
אדגר אלאן פו נחשב לסופר שהעמיד לרשות הספרות את ראשון הבלשים הספרותיים בסיפורו "רציחות ברחוב מורג" המתרחש בפריז. אלא ש א.ת.א הופמן הקדים אותו במספר שנים כשהציב לא רק בלש ראשון, כי אם בלשית ראשונה, מן גברת מרפל , מרקיזה צרפתייה מבוגרת, בתפקיד הבלשית החוקרת. הגברת האצילה מרחוב סנט הונורה, מפענחת לא רצח אחד אלא סדרה של רציחות. במרכז הנובלה שכתב הופמן , מעשי רצח בהם נרצחים מאהבים עשירים בדרכם אל המאהבות ושוד תכשיטים שהם נושאים עימם כאתנן או סתם כאות לאהבה. מעשי הרצח מזעזעים את עיר האהבה ופוגעים בחיי התענוגות אליהם הורגלו האדונים והנשים הפריזאיות.
דמותה הדמיונית של "מדמואזל סקודרי" "Das Fräulein von Scudery" היתה מרקיזה בחצרו של לואי ה14. כנגד הדימוי של האישה השקטה, הפסיבית והפואטית, מהמאה התשע-עשרה מדובר בגברת אצילה המתחרה בהצלחה בעמיתיה הגברים על ידי שימוש בהיגיון ובתכונות נשיות מובהקות אינטואיציה, וחמלה, לצורך פתרון התעלומה . ההשקפה המסורתית כי מסייה דופן גיבורו של אדגר אלן פו הוא האב-טיפוס הראשון של בלש, שגוייה מן הסתם. הטקסט של הופמן הוא הסיפור הבלשי המודרני הראשון שבמרכזו עומדת בלשית נשית מעודנת אך נמרצת. הנובלה הבלשית של א.ת.א הופמן זכתה לעיבודים למחזה וסרטים.
הרוזנת מדליין דה סקודרי, דמות היסטורית ששימשה לסיפור בלשים
א.ת.א הופמן היה יליד קניגסברג פרוסיה, עכשיו קליננגרד, המובלעת הרוסית שעל חוף הים הבלטי. נזכרתי בסופר יליד פרוסיה אחר בן אותה המאה ,תאודור פונטנה. גם תאודור פונטנה כא.ת.א. הופמן יצר דמות נשית מהידועות והמרתקות ביותר בספרות הגרמנית, אפי בריסט.
אפי בריסט היא ה"אנה קרנינה של פרוסיה", ה"מדאם בובארי של ברלין". מדהים הדמיון בעלילה וצורת הביטוי המגדרית, הכמעט אחידה שנתנו שלושה הסופרים, טולסטוי הרוסי, פונטנה הפרוסי, ופלובר הצרפתי, לאותן שלוש נשות המעמד הבינוני במאה התשע עשרה, בה הם כתבו. נשים המנסות לחרוג מהמסגרת הנוקשה בה חיו, בתקופה בה היו תלויות לחלוטין במעמדן, בבעל ובמוסכמות חברתיות. כל ניסיון להיחלץ ממסגרת חייהן הקפואה היה בלתי אפשרי ,כל שהתאפשר להן הוא קיום רומן מחוץ לנישואין שלא הביא לשחרורן מכבלי החברה והמשפחה ,לא הביא לגאולתן, להיפך, הניסיון הרומנטי של שלושתן הסתיים בהרס וכיליון.
מוצא משפחתו של פונטנה שנולד על אדמת פרוסיה בעיר קטנה מצפון לברלין נוירופין, הוא צרפתי, בן למשפחת הוגנוטים , צרפתים קלוויניסטים. הורי הוריו שנרדפו בצרפת בידי הקתולים, התקבלו בברכה בפרוסיה של פרידריך הבוחר מברנדנבורג והתיישבו בברלין. באותה עת היוו בני הקהילה הצרפתית שהיגרו כעשרים אחוז מאוכלוסיית ברלין הקטנה, ורישומם ניכר עד היום הן במבנים המרשימים בכיכר הג'אנדרם מרקט, במילים הצרפתיות שהשתרבבו לשפה הגרמנית, ובהשפעה של בני הקהילה החרוצים שהשתלבו היטב בפוליטיקה, בתעשייה ובצבא.
בברלין מצויים מספר בתי העלמין של הקהילה הזו, ובאחד מהם, זה שברחוב ליזנשטראסה קבור הסופר תאודור פונטנה.
מצבות על קבריהם של תיאודור פונטנה ואשתו
באותו בית קברות צרפתי מצאתי גם אנדרטה לזכרם של לוחמים הוגנוטים שמוצאם מצרפת ,שנלחמו בצבא פרוסיה כנגד צרפת במלחמת 1870- 1871, בה איבדה צרפת בין היתר את אלזס. הנאמנות המוחלטת של בני הקהילה הצרפתית שהתקבלה בזרועות פתוחות על ידי הפרוסים זכתה להערכה ונאמנות.
"היה נאמן " כיתוב על מצבת הנופלים
vhv
לזכר בני הקהילה ההוגנוטית שלחמו בשורות צבא פרוסיה נגד צרפת 1870-1871