Free minds 119
הסופר דוד שחר זכור למעט קוראים ותיקים,וכמעט נותר אלמוני לקוראים הצעירים . גורלו של היוצר הירושלמי ולימים הפריסאי, כגורלם של יוצרים רבים בתרבות הישראלית ,ספריהם נשכחים מלב ואינם נמצאים למכירה כלל בחנויות הספרים ומורדים אט אט גם ממדפי הספריות העירוניות ועוברים עם מדבקה מודפסת "מחסן" למעבה החשוך של השכחה ולאחר מכן נגרסים. יצירתו הגדולה של שחר היכל הכלים השבורים משתרעת על תשעה כרכים ומזכירה בהיקפה את יצירתו של מרסל פרוסט בעקבת הזמן האבוד.
מי שקרא שיצביע....
הכלים השבורים שלי חולקים גורל משותף עם יצירתו הגדולה של שחר . כשגרפתי עלי שלכת ראשונים שכבר נשרו בקיץ אל הרחבה בפתח הבית ב"מטאטא כביש" רחב, ניתקה מברשת הטאטוא לאחר שתי תנועות מהמוט הנעוץ בה בהברגה רופפת . כל ניסיונותיי לאחד את המטאטא עם המוט הנעוץ בו עלו בתוהו לא נעיצת מסמר ולא חיזוק בחבל .וכך הושלך מטאטא כמעט חדש לאשפת התוצרת התעשייתית הגרועה שרובה מגיעה מבית היוצר הסיני ונמכרת לנו במחירים נוחים. שוב ושוב מתפרקים כלי בית מאיכות ירודה ותורמים בכך למעגל צריכה וחידוש מטורף.כל העת יש צורך לחדש ולרכוש מוצרים לאחר שמוצרי הבית מתכלים ומפסיקים את תפקודם לאחר חיים קצרים להפליא.
באחד האמשים האחרונים בהיתי במסך הפלזמה בתוכנית אמריקאית בה מועלים באוב כלים ישנים בדרך של מסחורם כאנטיקות .המומחה בחן רובה מוסקט צרפתי ארוך קנה מהמאה השמונה עשר ,והסביר לצופים שאותה עת, שימש הרובה במשך שישים ,שבעים שנה לעומת כלי הירייה של ימינו המתיישנים מידי עשור ומוחלפים בדגם משוכלל יותר. כלומר דורות של חיילים השתמשו באותו רובה מוסקט, שהחליף ידיי חיילים רק כשנהרגו ונמסר לטוראים צעירים שואפי קרב. הרובה הישן עבר מדור לדור של לוחמים.
מכשירי טלפון אלחוטי שהחליפו את הטלפונים הישנים מפסיקים לשדר לאחר כמה מאות שעות שימוש, מחשבים זולים "נופלים" ומסכי טלפון נייד נסדקים. מצלמות יצאו מכלל שימוש עם החלפת הטכנולוגיה לצילום דיגיטלי ולאחר מכן עם השתלת המצלמה בכל טלפון נייד ,כמעט סיימו תפקידן לחלוטין. מדפי הבתים עמוסים טלפונים ניידים ,מסכי מחשב ,צעצועים משחקים ומזוודות שלאחר שימוש קצר נפגמו או שאבדו עניין המשתמשים בהם, זבל תעשייתי שלא הוציא ימיו וכבר הוא מוצב מאובק על מדפי הארונות. כמו כרכי הספרים של שחר וסופרים אחרים הם נשכחים מלב "יוצאים מהמחזור" ונמצאים על מדפים מאובקים בתחנה אחרונה בדרך לכיליון העולמי במחזור חומרים .
אבי גולדברג אוקטובר 2013