הניג מרקל, סטיג לארסן
בימים אלה התחדש הוויכוח על מעשיו מחדליו של קסטנר בהונגריה, האם הציל יהודים או ביצע עסקה עם השטן הנאצי והציל את עורו ומקורביו והקריב את אחיו יהודי הונגריה. לא נכנס לעובי הדיון המטריד אבל ננצל את ההזדמנות להזכיר שמו של איש מיוחד ויוצא דופן, אחד מבני המשפחות העשירות באירופה שבחר להציל את יהודי הונגריה והצליח להוציא רבים נהם מציפורני המפלצת הנאצית. הואיל וגורלו אינו ידוע באשר נלכד על ידי כוחות השחרור כיבוש של הצבא האדום ומאז נעלם לתמיד, הרי כל תאריך ראוי להעלאת זכרו.
שטוקהולם באביב: צילם אבי
יש משהו בשבדים. מתוך השקט הצפוני מתוך החברה הרוגעת שלווה לכאורה ,ניחתים עלינו מידי פעם ההפתעות. הדמות האפורה דיכאונית של השבדי מבית היוצר של אינגמר ברגמן ,הגבר הנורדי השקט המסורס נוכח החופש המיני המאיים, שקיומו תלוי בתרפיית דיבור מתמדת או בצריכת אלכוהול התחלף בשמחת החיים של אבבא. מתוך התדמית של החברה העמלה חרושתית המייצרת מתכת וולוו אפורה ושמרנית צצה H&M צעירה ובועטת.
הניג מנקל קדם לסטיג לארסן בכתיבת מותחנים. הסופר בעל התודעה החברתית העמוקה [שהיה על סיפון המרמרה וביקש כי ספריו לא יתורגמו לעברית], נחשב לסופר המותחנים הטוב בעולם אליבא הטיימס הלונדוני ומבקרי ספרות רבים אחרים. דמותו של המפקח קורט וולנדר המרופט והרגשן, מוכרת למיליוני קוראים [לעברית תורגמו "רוצחים ללא פנים" ו"הסחת דעת"] .
סטיג לרסן הלך בעקבות מנקל ויצר אפוס שבדי גדול. הסופר שמת לפני שזכה לתהילת עולם שבה את לב קוראיו בטרילוגיה "מילניום" וריתק כבר בכרך הראשון "הנערה עם קעקוע דרקון" , מיליוני קוראים העולה על מספר תושבי שבדיה.
רבות נכתב על המיניות, הסצנות האלימות והתחכום בהשתלשלות העלילות רוויות הגוויות בספריהם של מנקל ולרסן , העומדות בניגוד לחברה אזרחית מאורגנת ולאווירה הפסטוראלית של הערים הקטנות בהן מתרחשות רבות מהסצנות. במדינה שנחשבה שנים כסמל לחברה שוויונית, חברה המנמיכה את האגו היזמי ,המעקרת כל ביטוי אינדיבידואלי למען אידיאל הקהילתיות, ממדינה צפונית דלילת אוכלוסין זו, מציירים הסופרים הללו ציור שונה לחלוטין, ציור עומק של חברה מאוימת, של חברה המשלמת על משמעת וסדר וחיי קהילה מושלמים ויכולת טכנולוגית גבוהה מחיר של סטיות יחידים, בהתפוררות האינדיבידואל . קעקוע הדרקון נתקל בחומת שמרנות צרות מצח ונקמנות ממסדית.
הן קורט וולנדר המפקח הגרוש הלבוש ברישול והנתון לחוסר שינה תמידי, הפועל מתחנת משטרה בעיירה קטנה בדרום והן העיתונאי החוקר האורבאני המעודכן מיכאל בלומקוויסט הם גיבורים חברתיים. שניהם נלחמים בחוליי החברה השבדית. באמצעות העלילה הבלשית מפשיטים שני סופרי המתח את החברה השבדית ממחלצותיה עד אבסורד. כל פרמטר הידוע לנו על שבדיה נרמס בידי הסופרים עד דק. שבדיה הארץ השלווה השוכנת לבטח על גדת הים הבלטי שומרת על ניטרליות פוליטית, היא קן צרעות לקבוצות נאציות הרוחשות בה מתחת לפני השטח וזוכות למימון תאגידי. בשבדיה שהמערכת הסוציאלית שלה והתמיכה החברתית נחשבות למעולות, יש ניצול ילדים וגילוי עריות בחשאי. הארץ שהיא הסמל לשחרור וחופש מיני הינה גן עדן למתעללים שוביניסטים, לדיכוי נשים במשפחה. גברים אלימים אל מול משטרה חלשה ,מוסדות חינוך וסיוע הקורסים מחוסר תקציבים. רמה גבוהה של ממשל תאגידי? איקאה, וולבו סקניה, סאאב, לצד התדמיות הללו מוצגת חברה תאגידית מושחתת, רמאויות פיננסיות, שלטון משפחות הון, ספקולציות והונאות.
אל מול דמותו של מיכאל בלומקוויסט המייצג את האידיאל השבדי ,גבר חופשי המנהל מערכות יחסים מגוונות, חופשיות ונטולות כפייה מתרחשות פרשיות של סדיזם ניצול ודיכוי מיני שמאיימות על אושיות החברה ומוסתרות היטב על ידי מי שתפקידם לחשוף אותן. אל מול שלוות העיר הקטנה, העיירה הנידחת בדרום שבדיה סחופת הרוחות בין בתי איכרים מתרחשים מעשי זוועה ורוע קיצוני המאיימים על המרקם ההולך ונקרע של החברה השבדית כפי שהיא רואה עצמה.
שבדיה השלווה לכאורה, המנותקת מסכסוכי העולם ,מזוועות בוסניה ומרעב באפריקה, חיה במציאות מאוימת. האיום הסובייטי ממזרח שליווה את שבדיה במשך עשרות שנים, לא נמוג עם התפוררות הגוש הסובייטי. האיום אך התחלף. אם בעבר שימרה שבדיה את כוחה הצבאי ובעיקר במערכות מודיעין כמשושים לאמוד את הסכנה האדומה שמעבר לגבול, אם הפחד האדום הביא בעבר תסיסה פוליטית שהוסטה לרציחת ראש הממשלה בעל נטיות פוליטיות שמאליות, ההווה שלאחר התרסקות הקומוניזם הוא הווה מאוים על ידי אוכלוסיות של מקבלי מחסה פוליטי פליטי חרב ויחידים שהצליחו להסתנן מהמדינות הבלטיות ומיוגוסלביה, פושעים שפעלו מעבר לגבול אך היו מזוהים כאויב ועתה פועלים בשבדיה. סחר של נשים ,סמים וכנופיות של גלוחי ראש מחליפים את הרוגע הירוק של היער השבדי. מבני תעשיה נטושים, זכר לתעשייה שנדמה ונדדה לארצות המזרח משמשים כאתרי מחבוא לסחורות גנובות. עולם התחתון השבדי שהיה מבוקר ולא אלים התחבר לפשיעה הקשה. תם ועבר עידן התמימות.