אבי גולדברג 2014
המטמורפוזות אינן רק נושא ליצירות אומנותיות של אובידיוס ושל קפקא אלא מתרחשות לנגד עינינו . לפני 100 שנה כשפרצה מלחמת העולם הראשונה וה"האיש החולה " האימפריה העותומאנית המושחתת קרסה,היה העם הערבי שתחת שלטונה ישות כנועה וכבושה שהפכה במהרה לכור לוהט הניזון מלהט החמסינים של המזרח התיכון, ומייצר תנועות טרור ורצח בסרט נע . כמו אוניברסיטה מכובדת המייצרת חוקרים הקוטפים פרסי נובל , כך מייצרים הערבים טרוריסטים למכביר,בחסות ובמימון בארות הנפט מהמדבר. מאדישות ואפטיות ללהט רצחני של ספטמבר השחור,גדודי אל א דין אל קסאם אל קעידה, טליבן חמאס הג'אעד האסלאמי והחזית הדמוקראטית ,חלק מתנועות הטרור הפכו ל"מדינות" כך היה אצל קדאפי הקצב מלוב ,וכך כנופיית המרצחים "ממשלת סודן" שעסקה בג'נוסייד עשר שנים ועד המחסל סדאם חוסיין והרופא מסוריה שטרם סיים לטבוח בעמו. רק ניערנו מהגב את החמאס והחיזבאללה וכבר ניצבת המפלצת כורתת הראשים דאע"ש ומפחידה את העולם.
פולין
כבן של ניצולי ,הייתה פולניה [לפני שנקראה פולין] עבורי , אם רצחנית מהמיתולוגיה היוונית ,כזו שבגחמת רגע שורפת את שלושת מיליוני בניה . לכן לא חיפשתי שורשים בפולין כי הם נגדעו נשרפו עד אפר ופוזרו מסביב לאושוויץ . בשקט הזמני שהשתרר מעל כיפת ברזל ,טסנו לקרקוב ,מרחק שעת טיסה מברלין. העיר העתיקה מושב מלכי פולין ובירת הגנרלגוברנמנט של הנאצים במלחמת העולם השנייה , מוצפת תיירים. קלנועיות מתרוצצות ,גדושות מטיילים , בין העיר העתיקה, לגטו היהודי ושלטי פרסום מעטרים את דופנותיהם "אושוויץ 84 זלוטי הגטו 34 זלוטי ,בית החרושת של שינדלר .... "
זכר השמדת בניה היהודים הפך את העיר לעסק תיירותי משגשג. שמות הרחובות והרובעים מזכירים את שמות גיבוריו של חנוך לוין :פודגורצה ,פרזיגיניה פארזולטוביץ'... והלחם השחור הערב לחיך והשמאלץ המרוח עליו בנדיבות הנמכר בדוכני השוק הזכירו לי את המטבח של אמא בילדותי .
בייגל פולני מקורי צילם אבי בקרקוב
מטמורפוזה של הבייגל הפולני לבייגל ניו יורק [רק לקס וגבינת פילדלפיה יכולים להציל את טעמו התפל]
צילם אבי
בשבת אחר הצהריים פסענו אל הגשר שמעל הוויסלה הזורמת בעצלות של שלהי קיץ, למרגלות ארמון ואוול, תרתי בעיניי אחרי קרפיונים [שהרי אותם ודאי שהביאו שרידינו מכאן] אבל רק זוגות צעירים בבגדי חתנכלה צדו את עיני מצטלמים בטרם חופה על רקע המים השלווים ותולים מנעולים על מעקה הגשר שמעל נהר הגפילטה פיש האבוד. מצב הרוח הרומנטי שנסכו עלי הזוגות הביאו אותי לפנות ולברר על מעונה של ויסלבה שימבורסקה, המשוררת עטורת פרס נובל לספרות שמתה בביתה שבעיר לפני כשנתיים, המבטא הפולני שלי הקשה על שומעי להבין את רצוני, אבל לאחר בירור הסתבר שביתה של שימברובסקה טרם הפך למוזיאון כבית ביאליק או מעונו של עגנון ועל כן הסתפקנו ברכישת ספרי שיריה בלשון המקור בחנות מקומית, מתנת יומולדת לאמי הפולנייה שבתל אביב.
מהגטו היהודי שבעיר,שמעבר לנהר, לא נותרה אלא רחבת בטון ליד תחנת רכבת. את שרידי הרובע היהודי העתיק חסר החן, מנסים לאושש במאמצים גרוטסקיים, בית קפה ה"חדר" חנות המוכרת ספרי דיכאון על העבר היהודי ובתי כנסת עליהם השתלטו חבדניקים ורודי לחיים הגובים 5 זלוטי בכניסה.אני לא משלם דמי כניסה כדי להיכנס לבית כנסת, על כן רכשתי במקום דמי הכניסה בייגלה' טרי ופריך מעגלת רוכלים, שרק צל מטעמו התממש בבייגלה' התל אביבי או הבייגל הניו יורקי התפל [מטמורפוזה]
שבת שלום סופשבוע רגוע
אבי, ספטמבר 2014