top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

הקריירה הפיננסית שלי

סטיפן ליקוק

תרגום והערות אבי גולדברג


כשאני נכנס לסניף בנק אני נעשה עצבני. הפקידים גורמים לי לעצבנות, האשנבים הקטנים שבדלפקי הכספרים מגבירים את עצבנותי, מראה הכסף מעצבן אותי, הכל מעצבן אותי. מרגע שאני נכנס בדלת הכניסה לבנק ומנסה להסדיר את ענייני הכספיים שם, אני הופך לאידיוט חסר תקנה. אני יודע זאת בטרם אני נכנס שם, אבל משכורתי החודשית הועלתה לחמישים ושישה דולר וחשתי שמקומו הבטוח של הכסף הוא בבנק.


אז פסעתי פנימה משרך רגלי בהיסוס מתבונן בביישנות סביבי ,אל הפקידים.

היה לי מושג מה עלי לעשות על מנת לפתוח חשבון בבנק. על הלקוח להוועץ קודם לכול במנהל.

נגשתי לדלפק שמעליו הופיע כיתוב "מנהל חשבונות " .מנהל חשבונות הלקוחות היה ברנש גבוה, מסוייג. די היה במראהו כדי לעשותני עצבני.


קולי היה עמוק וחלול כשאמרתי "אוכל לראות את המנהל?" והוספתי ביובש 'לבדי".

לא ברור לי מדוע הוספתי "לבדי"

"בוודאי " השיב הכספר והלך להביא את המנהל. המנהל היה איש בעל הבעה רצינית, שקטה.

לפתי בתוך כיסי את חמישים ושישה הדולר מגולגלים ומהודקים בכף ידי הקפוצה.

אתה המנהל? שאלתי, אלוהים יודע שלא הטלתי בכך ספק.

"כן" הוא השיב.



" נוכל לשבת? לבד? " לא רציתי לומר שוב "לבד" אלא שללא התוספת העניין נראה פשטני .

המנהל התבונן בי, נראה שהוא נדרך. מן הסתם הבין מדברי שסוד נורא עומד להתגלות בפניו.

"בוא אחרי" הוא אמר והוביל אותי אל לשכתו .הוא נעץ את המפתח ונעל את הדלת .

'אנו מוגנים עתה מכול הפרעה " אמר " שב בבקשה"

התיישבנו שנינו והבטנו האחד ברעהו. לא יכולתי להוציא הגה .

"אתה מפינקרטון [1] אני מניח, אמר לבסוף.

הוא הסיק מהתנהגותי המסתורית שאני בלש. שערתי מה עלה בדעתו ,וזה הפך את המצב לגרוע יותר.

"לא, לא מפינקרטון " אמרתי אבל דברי נשמעו כאילו אמרתי 'אני מסוכנות בילוש המתחרה בפינקרטון.'

"להודות על האמת " אמרתי כאילו התפתיתי לומר דבר שקר, "אני אינני בלש כלל וכלל . באתי בכדי לפתוח חשבון. בדעתי להחזיק את כל כספי אצלכם בבנק."

המנהל נראה כמי שרווח לו מייד אבל שמר עדיין על הבעתו הרצינית. הוא הניח מן הסתם, עתה, שאני בנושל הברון רוטשילד או גולד הצעיר [2].


"חשבון נכבד, אני מניח" הוא אמר.

"נכבד למדי" לחשתי "אני מציע להפקיד חמישים ושישה דולר עכשיו ומידי חודש חמישים דולר באופן קבוע "

המנהל התרומם ממושבו, פתח את הדלת . הוא קרא בקול רם מדי למנהל חשבונות הלקוחות

"מר מונטגומרי,"

"הג'נטלמן הזה יפתח חשבון בנק . הוא יפקיד חמישים ושישה דולר, בוקר טוב"

התרוממתי ממקומי. דלת כספת ברזל הייתה פתוחה לצד הלשכה.

"בוקר טוב" השבתי ופסעתי אל תוך הכספת.

"צא החוצה " הורה לי המנהל בקרירות ,והראה לי את דרכי לצד השני של הלשכה.

נגשתי אל הדלפק של הכספר ודחפתי את הכסף הצרור ככדור בתנועה מהירה ופתאומית כאילו בצעתי להטוט. פני היו חיוורים כפניו של מת "הנה ,אמרתי לו "הפקד אותו"

נימת הדברים הייתה כאילו אמרתי לו

"בוא נעשה את הפעולה הכואבת הזו כל עוד אנו במצב רוח לעשות אותה"

הוא נטל את הכסף, והעבירו לפקיד אחר. הלה הורה לי לכתוב את הסכום המופקד על פיסת נייר ולחתום את שמי בספר הקופה. כבר לא ידעתי מה אני עושה. ראשי היה סחרחר עלי והבנק היה סב הולך וקרב לנגד עיניי.

הסך הופקד?' שאלתי ,חלול ורוטט היה קולי.

"אכן כן " השיב הכספר.

"אני רוצה למשוך המחאה".

הרעיון היה למשוך שישה דולרים לצרכי היומיומיים . מחיה . מישהו החליק לעברי פנקס המחאות דרך אשנב קטן . פקיד אחר לימד אותי כיצד לרשום את ההמחאה.

צוות הבנק סביבי היה תחת הרושם שאני מיליונר בעל לקות כלשהי .שרבטתי דבר מה על ההמחאה, והפקדתי אותה בידיו של פקיד.

הוא התבונן בהמחאה ושאל מופתע

" מה? אתה מושך את כל הסכום?"

רק אז הבנתי כי שרבטתי את הסכום של חמישים ושישה דולר על גבי ההמחאה, במקום שישה דולר. בשלב זה הרגשתי שכבר מאוחר מידי להסביר באופן הגיוני את הטעות. חשתי שיהיה זה בלתי אפשרי לתרץ את טעותי.

כל צוות הבנק שבת ממעשיו והתבונן בי ,בחוסר אחריות ובכאב החלטתי : "כן את כל הסכום".

"אתה מושך את כל כספך מהבנק?"

"כן, עד הסנט האחרון"

"לא תפקיד שוב בעתיד בבנק?"

שאל הפקיד נדהם.

"לעולם לא".


מחשבה טיפשית חלפה במוחי שהם עלולים לחשוב שמישהו העליב אותי בעת שמשכתי את ההמחאה וכי שיניתי את דעתי עקב כך. עשיתי מאמץ עלוב והעליתי ארשת פנים בכדי להראות בעיניהם כאיש חסר פחד ונוח לכעוס .

הפקיד עסק בהכנת הכסף לתשלום. "איך תרצה אותו " שאל.

"את מה?" השבתי.

"איך תרצה לקבל אותו " שאל שוב הפקיד.

"הא" ירדתי לסוף דעתו ,והשבתי במהירות מבלי לחשוב לרגע

"בשטרות של חמישים " .

הוא נתן לי שטר של חמישים דולר .

'ואת ששת הדולר הנוספים?" שאל ביובש

"בשישייה " השבתי לו .

הוא נתן לי את ששת הדולרים ואני נחפזתי אל מחוץ לבנק. משנטרקה דלת הכניסה מאחורי שמעתי את שאגת הצחוק מהדהדת עד תקרת הבנק . מאז אינני נכנס לבנק יותר. אני שומר את כספי במזומן בכיס מכנסי. את חסכונותיי אני אוגר במטבעות כסף ומאכסן בגרב.


[1] פינקרטון הייתה סוכנות החקירות הגדולה באמריקה ובין היתר עסקה בהגנה ושמירה על בנקים.

[2] גולד היה אחד מאילי ההון באמריקה של המאה התשע עשרה שהתעשר בעסקי מסילות הברזל.

8 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אחד אחד ובאין רואה

אחד אחד ובאין רואה אבי גולדברג זה התחיל כך , רכבתי על האופניים על רציף תחליף  עץ   סינטטי בנמל תל אביב, חלפתי על פני מסעדת היוקרה "מול ים" ובזווית עיני אני קולט את נחמן יוצא מדלת צדדית של המסעדה  צועד

חור במציאות

חור במציאות/ סיפור קצר מאת אגי רגנר  [לקוח מספר הנושא אותו שם] אגי רגנר הוציאה לאור שלושה ספרים, קבצים של סיפורים קצרים : חור במציאות , מה שאתה רוצה, רק לא תה. סיפוריה שופעים הומור ואופטימיות מהסוג ש

bottom of page