top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

כרמליתים יהודיים וגמל סומא על הר הכרמל

02 ינואר 2020


לפני מספר שבועות עליתי אל הר הכרמל, אל סטלה מאריס, בו שוכן מנזר הכרמליתים, נזירי הכרמל הקתוליים שאליהו הוא הקדוש המגן עליהם, אותו אליהו הנביא, המבקר אותנו בסדר הפסח ומגן גם עלינו, הוא שטבח בנביאי הבעל שדמם ניגר לנחל הקישון, כמסופר בספר מלכים "וַיֹּאמֶ ר אֵ לִיָּהּו לָּהֶ ם תִ פְ ׂשּו אֶ ת נְבִ יאֵ י הַ בַ עַ ל אִ יׁש ַאל יִמָּ לֵט מֵ הֶ ם וַיִתְ פְ ׂשּום וַיוֹּרִ דֵ ם אֵ לִיָּהּו אֶ ל נַחַ ל קִ יׁשוֹּן וַיִׁשְ חָּ טֵ ם ׁשָּ ם.".

ואין פליאה בדבר שבאליהו אוחזים היהודים והנוצרים, שהרי יעקוב ועישו מרחם אחד הגיחו "ׁשְ נֵי גֹּיִים בְ בִ טְ נְֵך, ּוׁשְ נֵי לְאֻמִ ים, מִ מֵ עַ יְִך יִפָּ רֵ דּו", הבשורה לרבקה כי בניה יגדלו ויהיו לשני עמים, לשתי דתות, וכי המאבק בין בני יעקב לבני עשו לנצח יימשך, ואכן הקשר הגורדי בו אנו קשורים לא ניתק ומלווה אותנו מאז אותו סיפור מיתולוגי רחוק.



https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=6029774 מאת המנזר בסטלה מאריס חיפה


ומה הביא אותי למחשבות אלו? הפרסום של בית האופרה הניו יורקי המטרופוליטן בדבר העלאת האופרה "דיאלוגים כרמליתים" מאת המלחין הצרפתי פראנסיס פולנק, המבוסס על אירוע מחריד, על גורלן המר של שש עשרה נזירות כרמליתיות ממנזר בקומפניי צרפת, שהובלו לגיליוטינה בתקופת הטרור הרובספיירי במהפכה הצרפתית.


לא רק במהפכה הצרפתית נשפך דמם של נזירי אליהו, הנזירה הכרמליתית אדית שטיין, יהודייה שהתנצרה, הייתה פילוסופית צעירה שהמירה דתה והצטרפה למנזר הכרמליתים. היא נרצחה ב 2491 באושוויץ' ולאחר מותה הוכרה על ידי הוותיקן כקדושה.



מתוך פרסום של המטרופוליטן אופרה ניו יורק: 1212 ינואר Dialogues des Carmélites



ואי אפשר לעמוד שם על הר הכרמל ליד המנזר ולשכוח יהודי נוסף, שהיה לנזיר כרמליתי ,האח דניאל, שהציל במלחמת העולם השניה יהודים בפולין ובבלארוס, שמו בישראל שמואל אוסוולד רופאייזן. בקשתו להכיר בו כיהודי על פי חוק השבות נדחתה על ידי בג"ץ על אף היותו בן לאם יהודייה ועל אף פעולתו להצלת יהודים. הוצעה לרופאייזן "פשרה" מסלול עלייה ואזרחות כחסיד אומות העולם, אך הוא סירב. [הוא הורשה להיכנס לישראל ולהתגורר במנזר סטלה מאריס אך לא על פי מוצאו היהודי לפי חוק השבות].

ולוואי שהיינו מפשפשים פחות במוצא האזרח, אלא בטיבו ובמעשיו, כפי שקיבל האלוהים את אברם בנו של עובד אלילים, וכפי שקיבל בועז את רות, סבתא רבתא של דוד מלך ישראל, המואבייה .

נשוב לגמל שבכותרת הרשימה. פסע לו גמל בשבילי הכרמל, כך מסופר במסכת סנהדרין בתלמוד הבבלי, עמוס על דבשתו שתי נודות ואחריו השתרכו שני שבויים יהודיים והשובה שלהם. שוחחו ביניהם השבויים אמר האחד לחברו:


גמל זה שמהלך לפנינו סומא הוא בעינו האחת, והנודות שהוא טעון בהן אחת של יין ואחת של שמן. ושני הנוהגים בגמל אחד ישראל והשני נוכרי.


השובה שהקשיב לשיחתם עצר אותם וביקש לדעת כיצד יודעים שבוייו כי הגמל שצועד לפניהם עיוור בעינו האחת. ההסבר שקיבל נחשב להיסק הראשון המוכר בספרות .


מתוך שהיה הגמל מלחך עשב רק מצד אחד של השביל הסיקו השבויים כי הגמל אינו רואה את העשב בצד השביל מצד עינו הסומא. ומתוך כך שטיפות מהנוד האחד נספגו בקרקע הסיקו כי יין הוא ומתוך הנוד השני ממנו נזלו טיפות שנותרו על החול ולא נספגו הסיקו כי שמן הוא הממלא את הנוד. ומדרך שנוהג הגמל שהולך בצד הדרך, זה דרכו של בן ישראל בעוד הנוכרי הולך שופי בדרך.


שמע השובה את ההיסק האינדוקטיבי בירך את אלוהים ושיחרר את השבויים.

המחפשים את שורשיו של הסיפור הבלשי המודרני , והמקורות שהזינו את א.א. פו, ואוגוסט דופן שלו, את קונאן דויל ושרלוק שלו, בדרך ההיסק הנפלאה, רואים בסיפור התלמודי את תחילת הדרך הארוכה של החקירה הבלשית.


עוד על האח דניאל, שמואל אוסוולד רופאייזן:

https://youtu.be/xgmHESAHyGU?list=PL5A5F95541DB0B26C http://www.jewishworldreview.com/cols/twersky080598.html

עוד על אדית שטיין ;

https://sites.google.com/site/edithsteininhebrew

8 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

ביעור חמץ

כמה הערות בענייני דיומא ביעור חמץ, או בדיקת מצפון נראה שלרבים קל יותר לבדוק חמץ מתחת למיטה והארונות מאשר לבדוק את מצפונם. זו אולי מסקנה פשטנית אבל מתבקשת לאור המתרחש במציאות חיינו. אז אולי הגיע הזמן ל

bottom of page