פסיפס כנסיית נס הלחם והדגים [צילום הויקיפדיה]
במגבעת רחבת תיתורת מצויצת חייך מתחת לשפמו,
מצויר על קופסת סרדינים צהובה, מפורטו.
במשיכה פערתי את מכסה ארון המתים המתכתי,
ושלושת הסרדינים נשמו לרווחה לשמחתי.
לאחר שתי וודקות ושני סרדינים, נותרנו שניים,
הסרדין האחרון ואני, זה בזה נועצים עיניים.
אמר הסרדין: "קברו אותי בקופסא ,אני ישו,
ושבתי לשולחן החיים. עכשיו אעלה לשמיים,
תבלע אותי חיים וכך אמות פעמיים.
"אבל עם חתיכת בצל" אמרתי לו מחויך ,
"זו קבורה מכובדת לסרדין." הוספתי כך .
דצמבר 2020