אבי גולדברג
אנטוורפן צילם אבי
מקובל בעולם היהודי נוצרי המונותאיסטי, שההתגלות האלוהית ודברו של האל, הם מקור העולם, ומקובל כי השפה הקמאית בה נברא העולם ובה השתמש האל אבדה. האגדה הקדומה על מגדל בבל, בו התיימרו בני האדם לערער על מקומו הנשגב של האלוהים בבריאה, הביא לקטסטרופה לשונית בה נעלמה השפה הטהורה בה נתן האלוהים את העולם ואת ברואיו לרשות האדם, והפכה לערב רב של לשונות, של ניבים, של קולות. עונש שמימי שעד היום מנסים לאחות את שבריו בחיפוש אחר המקור, אחר השפה הקדומה.
חוקרי לשון, פילוסופים ותאולוגים, כולם ניסו לחזור ולגלות בזמן את אותה שפה טהורה ראשונית בה נברא העולם, השפה בה היתה זהות בין המילים לדברים בין המסמן למסומן, שפה בה המילה ,הדיבור, הלוגוס, הם שיצרו את המשמעות . משמעות המילים הראשונית.
העבודה המדעית שנעשתה בידי הפילולוגים, הביאה למציאת משפחות של שפות, ותאוריות בדבר פרוטו שפות. פענוח שפות שנעלמו וכתבי יד עתיקים וסימנים קמאיים מקבלים משמעות שונה מפעם לפעם, בהתאם לסמכות החוקר ויכולתו להפיץ את תורתו המדעית, ובהתאם לרוח הזמן.
Museum Plantin -Moretus
בביקור בעיר הנמל אנטוורפן לפני שנים ספורות, סרנו למוזאון שהיה לפני כן בית דפוס והוצאת ספרים, ואבן שואבת למשכילים ואינטלקטואלים, במשך שלוש מאות שנים. מאז המאה ה16 עומד בית המידות העתיק במרכז העיר ששימש את בני המשפחה לדורותיה להפיק את מיטב הספרות, כתבי הגות, מדעי הטבע ,מפות, ספרי התנ"ך. סביב הבית והמשפחה שניהלה אותו התקבץ חוג הומניסטים, בלשנים תאולוגים, גאוגרפים והוגי דעות, שפעלו באמצעותו להפצת משנתם. זהו המקום המושלם לאוהבי ספר תרתי משמע ,את תוכנו ואת הממשיות שבו, את הנייר, את הכריכות, את הפונטים את ריח הדפוס. המוזאון הוא בבואת זמן של תקופה בה שמשו ארצות השפלה מרכז של נאורות, של קדמה, צומת דרכים להשכלה להומניזם ולמדע העולמי. אוכלוסייה בורגנית שניצלה בחריצות את יכולותיה וכשרונה לסחר לבנקאות ולהובלת טובין ,כדי להפיץ ולספוג ידע , וכדי לבסס את מקומה של החברה העירונית בחברה האירופאית אל מול הכנסייה ושלטון הקיסרות הספרדית.
אחד מבאי הבית והשותפים להוצאה לאור של ספרי מדע, היה הרופא הידוע יוהנס גורפיוס בקנוס, שגילה עניין בשפות ילידיות וזהויות לאומיות כתגובה לשלטון העריצות הספרדי. האיש המשכיל ורב הידע נסחף והגה תאוריית שפה חריגה, שמסקנתה היא כי הדיאלקט האנטורפאי, הברבנטי, ניב של ההולנדית, היא השפה העתיקה בתבל. העיר אנטוורפן להבנתו נוסדה על ידי צאצאיו של נוח. בני אנטוורפן, הם צאצאי נוח שלא נטלו חלק בהקמת מגדל בבל, ועל כן לא העניש אותם האל בבלילת שפתם לג'יבריש. בני אנטוורפן המייסדים האגדתיים צאצאיו של נוח יכולים היו להמשיך ולהשתמש בשפתם ולשמור על טהרתה וקדמותה, בעוד שאר קיבוצי האדם איבדו את שפתם. מסקנתו היא כי השפה הנוהגת באנטוורפן היא העתיקה בתבל אף מהעברית.
יוהנס גורפיוס בקנוס
התאוריה של יוהנס גורפיוס בקנוס זכתה לביקורת רבה, אך גם המחמירים עימו מסכימים כי עבודתה האטימולוגית ,מציאת הקשרים בין השפות היוותה התפתחת של הבלשנות, חקר השפה וקדמה את לימודי הפילולוגיה ההשוואתית. לייבניץ, הפילוסוף הגרמני דחה אותה בשל השימוש בה לקידום מטרות לאומיות ואו דווקא מדעיות.
והיכן נמצא גן העדן. כאן יש צורך במעט היסטוריה וגאוגרפיה. העיר אנטוורפן ואף בריסל ובעצם חלקים נכבדים של צפון בלגיה ודרום הולנד של היום השתייכו לנסיכות ברבנט. ברבנט התפצלה לארבע מחוזות ושפתה היא הולנדית בניב ברבנטי אותו מייחס גורפיוס לשפה הקדומה.
שמו של גורפיוס הוא לטיניזציה של שם כפר הולדתו הקטנטן גורפ הנמצא כיום בפאתיה הדרומיים של הולנד על גבול בלגיה. כבר בכתביו רומז גורפיוס כי כפר הולדתו המוקף ביערות ובטבע רוגע הוא גן העדן ממנו גורשו אדם וחווה. תושבי הכפר מעודדים את ה"מסורת " הזו ומחפשים "עדויות" לכך שהמקום הרגוע בו הם מתגוררים בלב טבע הוא למעשה גן העדן המקראי.הנה פרסום מהעיתון המקומי משנת 1998
The imagination of the Brabant 'Paradise', in 'Gorp'
restored to its former glory near Hilvarenbeek!
The Hilvarenbeek resident 'Johannes Goropius Becanus',
(1519 - 1572) 'proves' that the Earthly Paradise was 'Gorp'.
Hans van der Haring
Hans van der Haring in a photo from the Brabants Dagblad of 19-8-1998,
(photo: Ralph van de Lisdonk)
אגדה נוספת מהמאה השלוש עשרה הנקשרת למחוז זה, ברבנט, לקוחה מהמיתוס פרציפל שנכתב לראשונה על ידי וולפרם פון אשנבך. הפרק במיתוס המספר על אביר המגיע להציל את הנסיכה, בתו של דוכס ברבנט, מנישואים שאינה רוצה בם, הוא אביר בשריון נוצץ, המגיע בסירה רתומה לברבור, ושמו לוהנגרין. הסיפור עובד לאופרה ידועה בידי ריכרד ווגנר .
על רעיון השפה הקדומה, השפה היוצרת, בה המילה יוצרת את הדברים אפשר לקרוא במסה של הוגה הדעות היהודי ברלינאי וולטר בנימין על הלשון בכלל ועל לשונו של האדם וכן בחילופי המכתבים שלו עם גרשום שלום.
רחבה על שם וולטר בנימין ברחוב לייבניץ ברלין: צילם אבי