top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

קנדי פינת ברלין

מול בית העירייה של רובע שנברג בברלין שוכן בית קפה ודיוקנו של הנשיא ה-35 של ארצות הברית של אמריקה תלוי על אחד מכתליו אחר כבוד.


הנשיא קנדי הגיע לברלין [שהייתה תחת משטר בנות הברית מאז סיום המלחמה ] בשנת 1963 לביקור עידוד בחלק המערבי הנצור .ביקור שהיה התרסה כנגד מדיניות ברית המועצות ומדינת הבובה שלה גרמניה המזרחית.


צילום אבי גולברג


תום מלחמת העולם השנייה היה גם סיום פרק קצר ומיוחד ביחסי מדינות המערב עם ברית המועצות, שיתוף פעולה להבסת האויב הנאצי. סטאלין רוזוולט וצ'רצ'יל הצליחו לגבש חזית אחידה באופן חד פעמי שנשענה בעיקר על יכולתה הכלכלית האדירה של ארצות הברית. מרגע שארה"ב קבלה על עצמה לסייע לבנות בריתה ,זכה הדוד ג'ו סטאלין ממוסקבה לסיוע אדיר מהדוד סם מניו יורק. המשורר היהודי רוסי זוכה פרס נובל לשירה יוסף ברודסקי, שהיה ילד בעת המלחמה בלנינגרד מספר בזיכרונות הנעורים שלו[less than one] על שפע הגי'פים ומשאיות סטודיביקר שכוכב לבן של צבא ארה"ב מוטבע עליהן משוטטות בעירו לאחר המלחמה.


הרומן עם האדומים לא ארך וכפי שהכריז צ'רצ'יל מספר חודשים לאחר תום המלחמה " מסך ברזל" יורד על המדינות ששוחררו מעול הנאצים ושועבדו מחדש על ידי הבולשביקים הרוסיים. ברלין המערבית נותרה מבודדת בלב גרמניה המזרחית וב-1948 נעשה ניסיון גס לנתקה ממערב גרמניה. שוב יצאו האמריקאים והפעילו את עוצמתם האדירה . רכבת אווירית ובה הספקה להצלת תושבי העיר שכנעה את האדומים שעליהם להשתפר אם ברצונם לאיים על האינטרסים של הדוד סם.


ב-1961 הקימו הסובייטים באיוולתם את חומת הפרדה שכיתרה את ברלין המערבית. פרט לסבל ושנאה לא יצרה החומה דבר ,והנשיא קנדי שניצב על מרפסת עיריית שנברג ביוני 1963 הכריז לאות הזדהות עם תושבי ברלין הסובלים "Ich bin ein Berliner"


בית עיריית שנברג ברלין צילם אבי גולדברג


ירדתי לארכיב לבית העירייה לבדוק תיק בניין שנבנה בשלהי המאה ה-19 כמו הרבה מהבניינים בברלין.

מסמכי הבניין נגנזו בחמישה קלסרים עבים וכללו היסטוריה פרטית של בניין אחד .בקלסר המכיל תיעוד משנות השלושים והארבעים של המאה שעברה ,תקופת הרייך השלישי, נפער ריק היסטורי כל המסמכים הנושאים את חותמות הרייך נתלשו היו כלא היו. בשנת 1954 מופיע רישיון בניה לשיפוץ הבניין שניזוק קשות על ידי הפצצות בנות הברית.


בעוד מערב ברלין נאבקת על חייה המוזרים כמובלעת בתוך מדינת הדיכוי ,במרחק של קילומטרים מזרחה מבית העירייה של שנברג ,מעבר לחומה ,בליבו של רובע העמלים Hohenschonhausen נסגרו מספר רחובות והוכרזו כשטח אסור לכניסה , ברחוב גנסלר הוכשר בית כלא ובניינים סמוכים שהוחרמו על ידי שרות המודיעין הסובייטי הועברו לידי השטאזי ותפקדו כמתקן חקירות ועינוים למתנגדי משטר הדיכוי של ה ד. ד .ר [הרפובליקה הדמוקרטית של גרמניה]


"בסרט חיים של אחרים" זוכה האוסקר לסרט הזר 2007 נחשף העולם למנגנון המציצנות ,דיכוי ואכזריות של השטאזי שפעל מאותם בניינים שברובע הסגור.


פרידנוולדר 17 צילם אבי


בית הכלא הפך מוזיאון להנצחת משטר הרשע. הבניינים שעל ידו עומדים בשיממונם. לוח הנצחה דהוי שלפני הבניין שבפרידנוולדר שטראסה 17 ,מסביר כי הבניין שהיה בעבר מפעל מכונות הוסב לשימוש השטאזי כמתקן לחקירות. הבניין עומד סגור מאז נפילת השלטון לפני עשרים וחמש שנים. המסמכים שהיו בו נטחנו עד דק לפני שהבניין ניטש. הבניין הישן עומד סגור מאז, לוחות עץ חוסמים את פתחיו, כתובי גרפיטי מקושקשים על קירותיו והוא ניצב מאיים בריקנותו. נזקקנו לצרור מפתחות למנעולי שרשרת הנועלים את שער הכניסה החלוד ופנסים כדי לראות את תוכו של הבניין שגם בשעת יום הוא חשוך . סיבוב בבניין שרק כתובות מספר ברוסית וגרמנית מזכירים את עברו ,חדרי חקירות מטים ליפול ואווירת נכאים נותרו מהעבר המפוקפק של הבניין בו נגזרו גורלות על ידי קציני שטאזי אכזריים.


אבי גולדברג ברלין 2015



צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page