אבי גולדברג מרץ 2024
המלחמה טרם נסתיימה.
חובת גיוס נשים לצבא הגנה לישראל חלה מאז הקמתו של צבא העם . לאחר שנים רבות של היסוס באשר למקום הנשים בצה"ל הן תפסו מיוזמתן את מקומן לצד גברים בשדה הקרב ביבשה בים ובאוויר.במלחמה עזה הקשה הוכיחו החיילות את יכולתן כלוחמות אמיצות, ללא ספק.
זו הזדמנות להזכיר את הלוחמת הצעירה שנכנסה להיסטוריה כמי שבתעוזתה הצילה את צרפת ואת הכתר הצרפתי במלחמת מאה השנים שהתחוללה בין אנגליה לצרפת במאה החמש עשרה. העלמה הצעירה ג'אן ד'ארק, הובילה את צבאות המלך שארל השביעי לניצחון כששברה את המצור האנגלי על העיר אורליאן ולאחר מכן הניסה את צבא האנגלים הרחק מערבה.
ג'אן ד'ארק אינה אגדה, אלא דמות היסטורית של נערה לוחמת חדורת אמונה, בעלת יכולות פיקוד, סבלנות, ויכולות פיזיות של חייל קשוח.
תהפוכות קורותיה מגיבורת מלחמה ועד העלתה למוקד בידי האינקוויזיציה ככופרת, טיהורה מאשמת כפירה, והעלאתה לדרגת קדושה של הכנסייה הקתולית, הוא פרק היסטורי מרתק, בדרך בה נתפסים מעשי אדם. פעם כגיבור פעם ככופר ולבסוף כקדוש.
הגיבורה הצרפתייה הייתה מושא ליצירות אומנות רבות. אך למרבית הפלא גם מרק טווין הידוע במלאכת כתיבתו שהייתה הומור מושחז וסטירה, בחר באופן מפתיע לכתוב ספר על קורותיה של ג'אן ד'ארק אותה כך מסתבר העריץ. הספר הופיע בתחילה שלא בשמו מחשש לביקורות נוקבות על תעוזתו לעסוק בחומר היסטורי, בפרשה שהתרחשה בצרפת. מסתבר כי טוויין למרות אי הפופולריות של הספר בקרב הקוראים החשיב את יצירתו זו לא פחות מעלילות ההקלברי פין שזיכתה אותו בתהילת עולם.
ג'אן ד'ארק מחזה מאת ג'ורג' ברנרד שואו
[בהוצאת פינגווין]
כריכת הספר הוצאה ראשונה של מארק טווין זיכרונות אישיים של ג'אן ד'ארק 1896 Harper & Brothers
השבוע פורסם כי אחת הסיבות לעיתוי ההתקפה הנלוזה של חמאס על אזרחי ישראל נבעה מהידיעה שאינדונזיה הארץ המוסלמית הגדולה בתבל עומדת להכיר בישראל. בתחילת השנה שהיתי בברלין, יום קודר של מלחמה בישראל ויום השואה הבינלאומי. בערב הודלקו אלפי נרות זיכרון ליד אריחי הזיכרון ליהודי ברלין שנספו בשואה וורד הונח לצידם.
חלפתי על פני בית הכנסת שברחוב קנאק [יש רחוב בשם זה] מאוטובוס מטיילים ירדה קבוצת מטיילים, בשערי בית הכנסת. עצרתי לידם. מי מתעניין בבית כנסת בעת מתוחה זו כשתגובת האסלאם באירופה למלחמה בעזה, כה בוטה וזועמת?
ובכן הייתה זו קבוצת מאמינים, כת נוצרית קטנה "אחיי ישו" שהגיעו מג'קרטה בירת אינדונזיה לסיור בגרמניה בארץ ממנה יצאה בשורת הכיליון של בני העם היהודי. בני הכת נושאים שמות של נביאי ישראל, והזדהותם עם היהדות מעוררת השתאות.
במרכז התמונה אברהם אבי האמונה בין ישעיהו וירמיהו
בשיטוטי בשבילי ההיסטוריה הצטערתי לקרוא [על אף השנים הרבות שחלפו], על המלחמה שהתחוללה בין שני חבלי ארץ המניבים את המשקאות שאני כה אוהב. המלחמה רוויית הדם בין שני טוענים לכתר צרפת, בין ברנאר הדוכס מארמנייאק לבין ז'אן ללא חת הדוכס מבורגונדי. מסתבר שגם יין טוב בכל אחד מהאזורים הללו לא היה בו כדי לשכך את חמת הזעם, הרצון לנקמה ותאוות השלטון.
ארמנייאק הוא אחד המשאות האצילים שאין מרבים לראות על מדפי חנויות המשקאות, שלא כבן דודו של הקוניאק הגדל לא הרחק ממנו, בדרום מערב צרפת.
יינות בורגונדי, הלבנים והאדומים הם לכל הדעות ממיטב היינות המופקים בעולם. בדיעבד אני שמח שהמלחמות בין הצדדים הסתיימו כבר לפני שש מאות שנים וכך ניתן לגפנים מנוח להתאושש ולהתפתח ולהעשיר אותנו בנקטר אלוהי.