בשבוע שעבר סיפרתי בהרחבה כיצד הגעתי אל הקתדרלה היפה של מילאנו , זה בשל נטייתי להרחיב בזוטות ואת העיקר לדחות. למעשה היה מסע העסקים אמור להביאנו לאזור תעשיה לא הרחק מהעיר ברגמו. משהתאוששנו ויישרנו את בגדינו הקמוטים לאחר שינה טרופה על מדרכה בחזית הקתדרלה ,אמר מתי. "בסוף השארנו את המזוודות בתחנת הדלק."
הבנתי שבדעתו לעשות את כל המסע חזרה אל תחנת הדלק בכדי למצוא את המזוודות שנותרו אמש בתחנת הדלק.
"שכח מזה" אמרתי לו נחרצות "המזוודות מן הסתם כבר פורקו ובגדינו משמשים כבר כסחבות את המתדלק ואיש הסיכה המחליף שמן שחור למכוניות פיאט 600 ולנצ'יה דלתא".
כעבור שעתיים התקלחנו במלון קטן בברגמו. השעה היתה מוקדמת, ומתי לא רצה לטלפן אל קלאודיו, זה שהיה אמור לאסוף אותנו משדה התעופה אתמול, בטרם נרכוש בגדים חדשים. יצאנו לרחובה של עיר. חנות אחת קטנה הציגה לראווה בגדי גברים בדרך שהיו מציגים חולצות בחנויות "אתא " ומשכה את עיניו של מתי שאמר מיד "זו חנות בוטיק, נכנס ונצטייד".
הזבנית צעירה יפה גבהת קומה וקצרת חצאית קבלה אותנו במאור פנים וניסתה לגשר על פערי השפה כמיטב שפתיה "יס, יס סר, ג'נטלמן שירטס, אוף קורס."
מרשף עיניו של מתי הבנתי שיש התאהבות .הוא התאהב לאלתר בבחורה שמעל חצאיתה הייתה לבושה בחולצה לבנה צמודה וסוודר מצמר אנגורה ורוד משובח .החנות קטנה במידותיה אך תקרתה גבוהה לכן היו מדפי החולצות מתגבהים מעלה מעלה וסולם עץ אפשר לזבנית להגיע אל המדפים העליונים ולהוריד מהם חולצות לרוב עליהן הצביע מתי. הוא עמד למרגלות הסולם ואחז בו שמא תיפול הנערה, ושזף עיניו בשרירי שוקיה המקפצים כשהיא עולה ויורדת בסולם הטקסטיל. עד שסיים את בחירת החולצות והמכנסיים ומקטורן ועניבה כבר עמדה השמש ברום השמיים וקלאודיו המיוחל אסף אותנו במכוניתו ,ובדהרה ניווט אל המפעל בו נמצאו המכונות שעמדו למכירה. מכונית הספורט של קלאודיו מתוצרת טלבוט טסה במהירות כשאנו כלואים במידותיה הזעירות ונוף הרחובות חולף מול עינינו כמו בסרט קולנוע שהתחיל להריץ את התמונות במהירות של 72 בשנייה. מתי הרגיע אותי ,קלאודיו נהג מרוצים חובב, אמר כשהרוח מחרישה את אוזני ומנפחת את לחיי. כשבלם קלאודיו את המכונית וקפץ החוצה, ראינו לפנינו התגודדות עשרות גברים ונשים נושאי כרזות. ומשעצרה המכונית התחילו לשאוג כולם בתאום עם צעיר האוחז במגפון ומנופף נמרצות בדגל אדום.
T26 Grand Sport (1950) sergio barbieri from reggio emilia, italia
"אל תשימו לב" כך קלאודיו, ואנו הולכים אחריו בין המפגינים המחרישים אוזנינו ודוחפים אותנו .כשעברנו בשלום את חומת המפגינים ונכנסנו למפעל אמר קלאודיו" בגלל הקומוניסטים האלה והשביתה שהתחילו לפני חודשיים פשט המפעל את הרגל, ועכשיו במקום עבודה יש להם הרבה זמן להפגין ".
מתי בדק את המכונות במהירות וסיכם בלחיצת יד מחיר כולל הובלתן עד לנמל ונציה. בחוץ לא שככו הצעקות אליהן התלוו חבטות עזות בקירות המתכת של המפעל.
"ועכשיו ניסע לנוטריון בברגמו להכין חוזה" אמר ק', אמר אבל לא הסתייע. המפגינים ריתכו את דלת הכניסה למפעל למשקוף.
קלאודיו כחכח "כמו ילדים כשהם כועסים ,הם לא מוכנים שציוד המפעל יימכר" .
"ומה עכשיו" אני שואל אותו.
" אטלפן למשטרה ,הם ינהלו איתם מו"מ זה יכול להמשך יום יומיים בסוף יתנו לנו לצאת".
"ואוכל ושתייה? " אני שואל אותו בעקבות החוויות שלנו עם הבריגדות האדומות אמש.
"יש מספיק. במשרד שלי יש מקרר מלא כל טוב".
"תשכחו מזה אני יוצא מכאן היום יש לי פגישה בצ'יטה אלטה ב"טברנת המלאכים של קוליאוני" עם מלאך ששמה עמליה"
"על מה אתה מדבר מתי" אני שואל אותו בעברית. "קבעתי בשעה שמונה עם הזבנית הכי יפה באיטליה דייט במסעדה הכי טובה בברגמו בפיאצה וקיה, ושום דבר לא עוצר אותי"
ערב ירד ,המשטרה התמהמהה והמפגינים בחוץ התפזרו כל אחד לארוחת הפסטה בביתו. קלאודיו ישב במשרד המפעל, ולגם מבקבוק גראפה עד שנרדם בשכרותו.
עכשיו לעבודה אומר מתי. הוא הפשיל את שרוולי החולצה היפה שקנה רק הבוקר בחנות של עמליה חיבר את הרתכת לחשמל ובתוך חצי שעה ניבע חור גדול בדופן המפעל, רחב דיו למעבר אדם.
"עכשיו לתחבורה". הוא ניגש לקלאודיו שהיה שרוע על כורסת המנהלים שלו והוציא מכיס מקטורנו הקמוט את מפתחות מכונית הספורט . "לדרך, אם אתה רוצה לישון הלילה במיטה נוחה במלון לשם שינוי"
עשרים דקות לאחר מכן עצרה הטלבוט הזריזה בפתח המלון "מהר מהר, צא , אני לא רוצה לאחר לפגישה הראשונה עם האישה היפה ביותר באיטליה"
צמיגי הטלבוט יבבו כשמתי לחץ את דוושת הגז עד לרצפה ושחרר את המצמד . הבטתי במכונית נעלמת בצללי הערב פולטת צפירה צורמת לסלק את שאר משתמשי הדרך מאימתה.
כשמתי ועמליה התיישבו לשולחן והשקיפו מטה מחלון הרחב של המסעדה אל אורות העיר שלמטה, ניגש אליהם המלצר קד קידה עמוקה ורשם את ההזמנה לארוחת הפאר בה רצה מתי להרשים את המלאך מברגמו.
"איך עבר עליך היום " שאלה עמליה בחיוך.
מתי התרווח וסיפר לה באריכות על ההשתלשלות המוזרה של העניינים מאז נחתנו במילאנו אמש ועד לכליאתנו במפעל על ידי השובתים היום, וכיצד פרץ בעוז דרכו אל הדרור והאהבה".
"איזה מפעל מתי יקירי?" שואלת אותו המלאך מברגמו .
"מפעל הטקסטיל של קלאודיו ברטה, משפחה ותיקה בעיר את ודאי מכירה"
"סליחה " אומרת עמליה ומתרוממת ממושבה כשהיא מחייכת חיוך מסתורי ויוצאת אל עבר השירותים .
מתי מתרווח ולוגם מהקיאנטי המשובח שהזמין. הדקות חולפות ועמליה איננה שבה. הוא מתבונן בעצבנות בשעון וקורא למלצר ושואל אותו האם הוא יודע היכן הסניוריטה שישבה אתו לשולחן.
"סי " משיב המלצר "היא יצאה מהמסעדה לפני עשרים דקות ,מצטער סֶנְּיוֹרֵה " .
עד שמתי מתעשת מגיעים ארבעה גברתנים ומבקשים ממנו להתלוות אליהם. מידותיהם ופניהם הרציניים והניסיון של הערב הקודם לימדו את מתי שאין מקום להתווכח. הם יוצאים מהמסעדה ונכנסים כולם לפיאט דוקאטו מסחרית ונוסעים ללא אומר חזרה למפעל של קלאודיו".
כשעצר הרכב בפתח המפעל החשוך, הורו לו הגברתנים, ללא אומר, לחזור לתוך המפעל מהפתח אותו ריתך וסגרו אותו בעזרת פח גלי.
קלאודיו כבר התפכח מיינו והמתין לו במשרד.
"סניורה מתי, לא שוברים שביתה איטלקית, עכשיו כבר לא נצליח למכור לך את המכונות"
"אבל איך הם ידעו למצוא אותי?"
"לאחר שסיפרת למלאכית שלך שהיא במקרה הבת של יו"ר וועד העובדים במפעל שלי, מה שעוללת, למה ציפית?"