top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

שוב, אמא  ושירים אחרים נחי וייס

שוב, אמא  ושירים אחרים

נחי וייס

13.3.2024

 

נחי וייס הוא מוזיקאי, יוצר וכותב שירים. נולד ברובע היהודי, גדל במאה שערים בירושלים ועזב את הקהילה החרדית לטובת מסעות יצירתיים בארצות אירופה האהובות עליו.

כיום מתגורר בירושלים ומפיץ את פרויקט הגרפיטי 'קירותיי אומרים שירה', מקליט אלבום ראשון.

ספרו השלישי, אנתולוגיה של שיריו 'מותק החושך – שירים געגועים ומסעות' יצא לאור בהוצאת סטימצקי.

 

במקבץ המובא כאן, על פי בחירתו של הכותב, מופיע  מוטיב האישה החוזר על עצמו בשלושה דימויים :  האישה כאם ילדותו וגעגועיו לילד שהיה, בשיר שוב, אמא.  האישה הזונה החונכת את הנער, טובלת אותו בין רגליה לגברות , היא מרים המגדלית, בשיר ספינה מחוררת. מרים המגדלית  כמופקרת מופיע בכתבי הנצרות והיהדות במאות הראשונות לספירה עד שדמותה טוהרה לחלוטין בידי האפיפיור  והיא קדושה נוצרית למהדרין.

ושוב האישה כאם, כקדושה, וכאהובה -  היא המדונה, האם הגדולה של הנצרות, בשיר המדונה השברירית  .

 

אבי גולדברג

 


 

 

מרים המגדלית בעלת התשובה : דונטלו

מאוסף מוזיאון דואומו

בפירנצה  מעלה היצירה Luca Aless -, CC BY-SA 4.0,

 

 

 

 

שוב, אמא

 

אֲסִיר תּוֹדָה אֲנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ שֶׁל אִמִּי

מַפָּה לְבָנָה וְעוּגַת תַּפּוּחִים

מַעֲדָן חָלָב וּפִתְקֵי שִׁירִים

וִילוֹנוֹת רְקוּמִים

וְתוּתֵי עֵץ בְּכָל מָקוֹם בַּחַלּוֹן

 

בִּשְׁבִיל הַחִידּוּשׁ צָרִיךְ לְהַסְכִּים לִהְיוֹת יֶלֶד

אִם הָיִיתִי יָכוֹל שׁוּב לִהְיוֹת יֶלֶד שֶׁל שַׁבָּת -

מַפָּה לְבָנָה, עוּגַת תַּפּוּחִים וּזְמִירוֹת הַבֹּקֶר

הָיִיתִי חַי אֶת חַיַּי שׁוּב מֵחָדָשׁ

 

שׁוֹמֵעַ אוֹתָךְ שׁוּב, אִמָּא,

כָּל תָּו וְתָו

בִּזְמִירוֹת הַבֹּקֶר

וְקַבָּלַת שַׁבָּת

 

דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה מַנְגִּינוֹתַיִךְ

    עוֹדִי יֶלֶד בְּכָל שִׁיר שֶׁתָּשִׁירִי.

 

 

ספינה מחוררת

 

וּבַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן

מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית הוֹרִידָה אֶת יֵשׁוּ מִן הַצְּלָב

כָּל הָאֲהָבוֹת בָּאוּ אֶצְלִי בַּחֲלוֹמוֹת

 

זָחַלְתִּי לַמִּטָּה שֶׁלָּהּ כְּמוֹ נַעַר, אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה יָצָאתִי גֶּבֶר-גֶּבֶר

וְהָיָה זֶה כְּהַשָּׁקָה לֹא מֻצְלַחַת שֶׁל סְפִינָה מְלֵאָה בְּחוֹרִים

 

אוֹדֶה וְאֶתְוַדֶּה: סָבַרְתִּי שֶׁהַחֹרֶף הָאָפֵל שֶׁל הַנֶּפֶשׁ נִגְמַר

וּכְשֶׁשָּׁכַבְתִּי אִתָּהּ הֻפְתַּעְתִּי שֶׁהָיְתָה בְּרֹאשִׁי אִשָּׁה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב

 

עוֹד בֹּקֶר עָלָה וְהֵרַמְתִּי עֵינַי לִרְאוֹת אִם הַפַּעַם הַשֶּׁמֶשׁ מִתְפּוֹצֶצֶת

אַךְ הָעוֹלָם הִמְשִׁיךְ לְשַׁקֵּר לָנוּ.

 

 

 

המדונה השברירית

 

בְּלֵיל דַּק-יָרֵחַ לֹא יָבַשׁ שֵׂעֲרָה

וְאֶבְרֵי גּוּפָהּ הִתְרוֹמְמוּ לִקְּרַב

דִּבְּרָה וְדִבְּרָה אֶת מָה שֶׁלֹּא יָכְלָה לוֹמַר

נְשָׁמָה שֶׁל פִילוֹסוֹף

וְהַמִּלִּים

כְּדֵי לִגְבֹּר עַל הַמֶּרְחָק בֵּין הַגֵהִינוֹם לְגַן הָעֵדֶן

 

הַמָּדוֹנָה הַשַּׁבְרִירִית מִּתְעוֹרֶרֶת רְעֵבָה לְחִבּוּק עַז

דְלָתוֹת הַנִּטְרָקוֹת עַל פָּנֶיהָ קּוֹרְאוֹת לְהָדְפָן בְּכָל כּוֹחָהּ

לְהִתְגַּלּוֹת עֲלֵיהֶן מֵעֲרוּמִים

עַל הַחַלּוֹן רוֹבֵץ הַקֹּר הַכָּסוּף

חוֹדֵר אֶל תּוֹךְ הָעֵירֹם הַנִּפְרָד

וּמַעֲשֶׂה הַקֹּר הוּא לֹא מַשַּׁב קַיָּם

 

וְאַתָּה, גֶּבֶר,

רַק לָצֵאת לְמִלְחָמוֹת אֲנִי מַתִּירָה לְךָ.

 

 

 

 

184 צפיות0 תגובות
bottom of page