top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

שפינוזה פינת קפלן


איך רלוונטיים "דברי הכפירה" של ברוך שפינוזה מ-1670 לחופש הדעה ב-2023


אבי גולדברג יוני 2023


היו זמנים בהם הקהילה היהודית החשובה בעולם הייתה קהילת אמסטרדם.

המאבק המדמם של ההולנדים באימפריה הספרדית של קרלוס החמישי והניצחון בו, באו לידי מימוש בחתימה על הסכם אוטרכט 1579 בין המחוזות המשוחררים שהצהיר בין היתר על איסור רדיפה בשל דעות דתיות. הסכמת השלטון ההולנדי החדש באמסטרדם לקבל אליה יהודים נרדפים, אנוסי האינקוויזיציה מאיבריה, ופליטים יהודיים מפולין-אוקראינה ניצולי פרעות ת"ח ות"ט, הפך אותה ל'ירושלים של הצפון'.

באמסטרדם זו פעל מנשה בן ישראל, בשכנות לידידו רמברנדט, ויהודים השתלבו היטב במסחר הקולוניאלי של הרפובליקה הפורחת, במערכת הבנקאות ובחיי התרבות. הותר ליהודים להקים את בית הדפוס מהחשובים באירופה שהדפיס ספרי תנ"ך לנוצרים באנגליה, וספרים באידיש לקהילה היהודית במזרח אירופה.



בעיר זו שהשתחררה מהעריצות הספרדית קתולית , שהייתה הפלורליסטית בהליכותיה ובדעות החופשיות שרווחו בה, נשמעו גם דבריו של הפילוסוף הגדול, היהודי ברוך שפינוזה. בספרו מאמר תאולוגי מדיני, הוא מערער על היות משה מחברם של חמשת חומשי התורה ועל התגלות האל במעמד הר סיני. אין הוא מקבל את הדוגמה המקובלת הן על היהודים והן על הנוצרים בדבר בריאת העולם על ידי האל כמסופר בספר בראשית . קולו של שפינוזה היה הקול של העת החדשה, שהצטרף לקולות שהבקיעו מבעד למסך הדוגמתי של הממסדים הדתיים היהודים הקתולים והפרוטסטנטיים על פלגיהם, חזרה לפילוסופיה היוונית בדבר נצחיות היקום . מובן היה שיוחרם בשל כך על ידי רבני הקהילה היהודית פורטוגזית, ובהמשך על ידי השלטון ההולנדי שהכריז על שפינוזה ככופר ואסר על הפצת כל כתביו.


דבריו במבוא לספרו מאמר תאולוגי מדיני על תפקידו של הממסד הדתי בהתקבעות אמונות תפלות, ושעבוד דעותיו החופשיות של האדם לאמונות שווא, יפים גם כיום.


הרקע לכתיבת הספר היה חששו של שפינוזה לפגיעה בהישגי הסובלנות, חשש מעריצות שלטונית ופגיעה בחופש מכפיה דתית, חרדה לחילוניות ההומניסטית שהחלה נוטעת שורשים בהולנד של המאה השבע עשרה. דרכי חיים שנקנו במהלך המאבק בעריצות הקתולית, אך החלו להישחק בשל מאבקים פוליטיים פנים הולנדיים, בהם השתתפו חוגי האורתודוקסיה הנוצרית.


הסברה היא כי הקדמה זו נכתבה בתגובה להרשעתו בדין של אדריאן קורבך, בשל חילול הדת הנוצרית, ומותו בתא הכלא, שנתיים לפני ששפינוזה פרסם את המאמר התאולוגי מדיני ב-1670, ספר שכאמור נחשב לכתב כפירה בעיני פרנסי הקהילה היהודית ובעיני נוצרים כאחד.


יש לזכור כי הספר יצא לאור לאחר משבר האמוני היותר קשה של אותה עת, פרשת שבתאי צבי משיח השקר שסחף אחריו אלפי מאמינים יהודים כולל בני קהילת אמסטרדם ויצר קרע של ממש בקהילות ישראל, ואכזבה בהתאסלמותו בשנת 1666.


כך כתב שפינוזה הרציונליסט, שנוא נפשה של היהדות האורתודוכסית באמסטרדם בפתח ספרו מאמר תאולוגי מדיני :


"אין דבר השולט בהמון ביתר יעילות מאשר אמונה תפלה: לכן ניתן בנקל לתמרן את ההמון באמתלה של דת: פעם אחת להעריץ את שליטיו כאלים, ופעם אחת לקללם ולנאצם כמגפה. כדי למנוע את הרעה הזו, [של תהפוכות דעתו של ההמון] שקדו עליה על הדת-האמיתית או הכוזבת שקידה יתירה להתקין לה הדר פולחן וגינוני טכס, עד שתהא נחשבת כנעלה מעל כול הספקות, והכל יהיו זהירים תמיד בכבודה. ובעיקר הצליחו בכך התורכים, [שפינוזה מסווה בכך מן הסתם את ביקורתו על השלטונות ההולנדים ] שאפילו ויכוח נחשב אצלם לחטא והם עוטפים את שכלו הישר של כל אדם בדעות קדומות רבות כל כך, עד שלא נשאר במוחו שום מקום להגיון בריא, והכל הופך לספק בלבד.


אבל אפילו אם עיקר סודותיו של משטר מונרכי הוא להוליך שולל את נתיניו ומטרתו בכלל היא להסוות במעטה של דת את הפחד שבו צריך לרסנם, כדי שילחמו על עבדותם כאילו היתה תשועתם, וכדי שיחשבו ככבוד נעלה, ולא כחרפה, להקריב את דמם ונפשם לשם התרברבותו של איש אחד, הרי בקהילה חופשית אין להעלות על הדעת או לנסות דבר עלוב מזה. כי שלילת חופש הדעה עומד בסתירה גמורה לחירות הציבור. אין לאסור על חופש הדעה של איש על ידי משפטים קדומים, או תחבולה כלשהי. ולעניין המרידות המתגלעות באמתלה של דת, מקורן בלי ספק בכך בלבד, שנקבעים חוקים בענייני דעה כך , שדעות נחשבות לעבירה המחויבות בעונש כאילו היו עבירות פליליות ומגיני הדעות הללו והנוטים אחריהן מובאים קרבן וכו'......"




החרם של הקהילה היהודית באמסטרדם שהוטל על הפילוסוף היהודי שהיה השנוי במחלוקת במאה השבע עשרה, ברוך שפינוזה, טרם הוסר ככול הידוע לי. אך ב"עולם החילוני" נחשב שפינוזה לאחד מגדולי המחשבה.


הציטוט מתוך ספרו של ברוך שפינוזה בתרגומו של פרופ' חיים וירשובסקי והתרתי לעצמי לשנות מספר מילים לעדכניות יותר, להדגיש ולהעיר ולהדגיש.

10 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

קור ארקטי

קור ארקטי מאת ארלדור אינדריסון על מות  המהגר כמי שאינו אמון על פענוח  תת המודע החברתי ,מעוררים שני ספרי מתח שקראתי  לאחרונה ושעלילתם מתרחשת  באיסלנד הקפואה והאחר בישראל ושבשניהם מהווה המהגר הזר יעד לר

bottom of page