ברלין 2015–2025

בית העירייה שנפלד ברלין צילם אבי

בחינה של מדיניות ההגירה של גרמניה ותוצאותיה

התפרסם באתר ג'וקופוסט

אבי גולדברג

עשר שנים חלפו מאז ההכרזה של קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל, "Wir schaffen das" – "אנחנו יכולים לעשות את זה" – כלומר אנו יכולים לקלוט את נדכאי העולם, פליטי החרב מסוריה, עיראק ואפגניסטן. הקנצלרית הכריזה כי תשאיר את גבולות גרמניה פתוחים וכי גרמניה תוכל לקלוט את המהגרים החדשים ולשלבם לתועלת החברה הגרמנית.

והם אכן נהרו לגרמניה, שפתחה זרועותיה אליהם ורוקנה את אוצר המדינה עבורם. ב-2022 קרא הקנצלר מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית שולץ, שבא אחרי מרקל, לקלוט בסבר פנים יפות כמיליון  פליטים מאוקראינה שברחו מהמדינה לאחר פלישת רוסיה אליה.

בקצב המואץ של חיינו המודרניים עשר שנים הן עידן, תקופה שיש לבחון אותה ולסכם את תוצאותיה. כך עשה העיתון הגרמני "הדוייטשה וולה", שבחן עשר שנים של פתיחת גבולות, מאז 2015 ועד היום.

בנאום שנשא לפני מספר ימים הקנצלר הנוכחי של גרמניה פרידריך מרץ, הוא הבטיח לשקם את הכלכלה הגרמנית ולחלצה ממשבר האנרגיה והתסבוכת האוקראינית כמו גם להטות את מדיניות ההגירה הפתוחה ולבלום את שטף הזרים המגיעים לגרמניה. הוא אמר כי אינו מרוצה מהישגי ממשלתו מאז עלתה לשלטון בחודש מאי האחרון, וטען כי בינתיים רק מדיניות ההגירה החדשה שלו מראה הישגים חלקיים.

הוא התכוון לחידוש ביקורות הגבולות, שנועדו לצמצם את ההגירה הבלתי חוקית, השעיה לשנתיים של איחוד משפחות עבור מי שזכו במעמד של הגנה כפליט, ביטול האפשרות להתאזרחות מהירה לאחר שלוש שנים של שהייה בגרמניה ואף תחילת הליך גירוש של מהגרים שהורשעו בפשעים.

במצטבר קלטה גרמניה מיליוני מהגרים בעשור האחרון. תוצאות ההימור בנושא ההגירה עדיין שנויות במחלוקת. לא כל המהגרים הם נטל על המדינה הגרמנית. חלקם, בעיקר צעירים משכילים, השתלבו במהירות ורוצים להיות חלק מהעולם החדש שקלט אותם. אך האמפתיה של הציבור הגרמני והתמיכה שלהם בפליטים הולכת ומתפוגגת במהירות. בתגובה קמה מפלגת הימין הקיצוני המתנגדת להגירה "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD). בבחירות האחרונות זכתה מפלגה זו להתחזקות דרמטית.

ברלין הבירה משכה אליה מאות אלפי מהגרים מוסלמים, ואלה הצטרפו לקהילות מוסלמיות, רובן ממוצא טורקי, הקיימות בעיר עשרות שנים. הנטל הכלכלי-תרבותי הכבד המוטל על תשתיות העיר, שממילא מתמודדת עדיין עם שיקומה מפיצולה בין מערב למזרח ועם אבטלה גבוהה. חוסר הנחת של תושביה מג'נטריפיקציה מזה ומהשפעת האסלאם על רובעים שלמים בעיר מזה גבר. מקרי הפשע בעיר, בין עבריינות מין למעשי רצח ושוד, רק התרבו, וזאת על רקע התמודדות לא פשוטה עם מחסור בשוטרים ועם בתי משפט שידם קלה. אמצעי מעקב וזיהוי הנהוגים כיום בכל כרכי העולם טרם מצאו את מקומם בברלין, שברצונה לשמור על פרטיות והגנת הפרט מפחיתה את הסיכוי להילחם בעבריינות רחוב ולמגר עבריינות וסחר בסמים של כנופיות פשע מזרח תיכוניות.

אם אפשר היה לצייר חומה מטאפורית של ברלין במקום החומה שנפלה שהפרידה בין מערב למזרח, הרי החומה הווירטואלית שחוצה היום את העיר היא בין רובעים שבהם המוסלמים הם עדיין מיעוט לבין רובעים שבהם המהגרים המוסלמים ואורח חייהם הפכו לכוח פוליטי אגרסיבי שמתבטא בייצוג בסנאט של ברלין.

לרוע המזל, המוסלמים בברלין הצליחו להפוך את  מלחמת השבעה באוקטובר  להון  סימבולי. הקריאה ל"הצלת עזה" איחדה את הקהילה המוסלמית בעיר. הסיסמה ""Free Palestine היא רק מסווה לשאיפות לאומיות, אתניות ודתיות רחבות – להפוך את ברלין מקהילה מוסלמית מתרחבת למאחז אסלאמי פונדמנטליסטי איתן בלב המדינה הגרמנית. המוסלמים שזה מקרוב באו יודעים לנצל את הדמוקרטיה הגרמנית, שעדיין ספוגה בערכים הומניים שנועדו לשרש את העשבים הניאו-נאציים. אסלאמיסטים חסרי כל זיקה לערכי מדינה דמוקרטית יצרו שיתוף פעולה ציני עם האגף השמאלי המוחלש של הפוליטיקה הגרמנית, שקפץ על האוכף של "שחררו את פלסטין" כדי לשקם את רעיונותיו המרקסיסטיים רדיקאליים ויצר גוש פוליטי גדול בסנאט של ברלין המסייע לבניית זהות תרבותית דתית אסלאמית קיצונית.

הרצון להפוך את ברלין למרכז אסלאמי במדינת הכופרים הנוצרית מתבטא בקריאות להכניס את לימודי הדת לבתי ספר ולאפשר לראות בחגי האסלאם חגים שיש לחגוג אותם כמו את חג המולד ולתת להם פומבי ברחבי החברה הברלינאית.

אני עצמי הגעתי לפני מספר שבועות לברלין והזמנתי הסעה ב"אובר". חלק מנהגי האובר שהיו זמינים להסעה משדה התעופה הזדהו לא בשמם, כנהוג באפליקציית ההסעות, אלא בזהותם: "מוסלמי", כמו לומר, יהודי-ישראלי אינך מוזמן לקבל שירות במונית שלנו.