שערי עזה פרק שמיני

שערי עזה

אבי גולדברג

                          סיפור בהמשכים על תככים ומזימות באוריינט

                                     פרק שמיני ולפני האחרון

אדמונד בלומגרטן ישב שוב  בחדר הישיבות המרווח בקומה השנייה של מיניסטריון המושבות הקולוניאלי בדאונינג סטריט מספר 2 והמתין לכניסתו של תת סגן שר המושבות – סר ארצ'ימבולד. לפני מספר שבועות מינו השניים בטעות  איש צעיר, דימיטריוס קולו פליט יווני, במקום את הרקול פוארו בלש בלגי קטן במהדורת אגתה כריסטי, לפתור בעיות שמקומן בין הצללים של התככים הבינלאומיים  ולא על דפי העיתון. אך מאז אותו יום מר ונמהר, משך מסעו של הסוכן החשאי X [כפי שכונה בפיהם דימיטריוס קלו] מזרחה לפלשתינה, תשומת לב לא קטנה.

בפרק הקודם אף זכה דימיטריוס הסוכן הלא חשאי  בכבוד ובקבלת פנים ועיטור מסדר  כלשהו, והסב לקומזיץ בחברת הנציב העליון הבריטי בפלשתינה, הקוף של הנציב ורעייתו[של נציב] בחצר ארמון הנציב בירושלים. עתה הפך  סיפורו האישי של הפליט היווני שנמלט מציפורני התורכים מאיזמיר - סמירנה עיר הולדתו, לסיפורו של גיבור היוצא לנקום בהם בשירות הבריטים, כפי שפורסם מעל דפי הפלסטיין גאזט. הצלת עמק יזרעאל ממתקפת כדורים פורחים בסגנון הסוס הטרויאני, הביאה לו פרסום ויוקרה כאיש רציני הראוי לתואר סוכן חשאי X  ולחסדי הנשים שהשתרעו פרקדן למרגלותיו השעירות.

עכשיו עם עלות השחר נועדו יחדיו שני הגברים בעלי הסמכות הגבוהה במושבות הכתר של המלך האנגלי, להתייעצות אחרונה בטרם יגיע אותו דימיטריוס שמינו לסוכן האימפריה, סוף סוף למבצע אחרון בעזה.

 סילביה, מזכירתו הנאמנה של  סגן תת השר, ישבה כהרגלה  על שרפרף מוגבה בחצאית שחורה הדוקה על ירכיה המשוכלות וחולצה צחורה מאריג משי טהור מתוחה על פלג גופה העליון. היא עשתה מלאכתה נאמנה ורשמה בשפת הקצרנות כל מילה שהוחלפה בין האורח למארחו. היא הקשיבה בדריכות לדברי תת סגן השר שהיו כתמיד מעורפלים ואף חסרי שחר למרות שאור השחר הפציע בחלון. מבטה נדד מבעד לחלון לעבר האוריינט ממנו עלה האור עורגת לדמיטרי העושה שם חייל. זיכרון הלילה הסוער שעשתה בזרועותיו המסוקסות במלון בפריז כשהתחזתה לנסיכה הרוסייה בת רומנוף, אנסטסיה, רק התעצם ככול שחלפו הלילות והתרחקו  מאותה מיטה מכוסה באפיריון. כששמעה אודות הליל אותו  עשה אהובה היווני בדירה הקטנה בכיכר סטרומה בחולון, שטף אותה גל של קנאה והעביר רעד של תשוקה בגווה הזקוף. מה שהיו רק שמועות על כך שהוא מצא משכן במיטתה של בלה מרחוב הכובשים, הפך כעת לדיווח יבש בין שני גברים בגיל העמידה שהחליפו חיוכי זימה ביניהם, כשהם מציצים לעברה ולחלוחית בעיניהם. היא התגברה על הקנאה שאחזה בה ולא נתנה לדיווח להעכיר את רוחה. היא ידעה כי היה זה צורך מבצעי, וכי ליבו של דמיטרי נתון לה.

"מחר בבוקר יצא דימיטריוס בחשאי למבצע בעזה, הפרטים ימסרו לו על ידי אנשינו המכירים היטב את הזירה לאחר שנלחמו לכיבושה במלחמת העולם הראשונה וסילקו את הצבא התורכי ממנה."

"תיק מבצע יימסר לידיו בתחנת הרכבת היוצאת מיפו לעזה עם שחר. הרכבת תגיע לעזה בערך בצהרי היום אם לא תתקל בגמלים על המסילה. על פי הוראות המבצע הוא יחליף את בגדיו ויהיה לבוש בלבוש של בני המקום,שמלה ארוכה  צחורה, כמו כן ולהגברת האוטנטיות וההשתלבות במרחב, הוא צויד בערכת זבובים שיאפפו אותו בעת השהות שלו שם, ויגיע למטרה שנמצאת במוצאי עזה רכוב על גמל לצד האיש שלנו המחופש למדריך תיירים הרוכב על גמל "

סילביה כחכחה בגרונה

"כן סילביה?"

"אני רוצה לרשום בפרוטוקול מי הוא האיש שלנו בעזה, היו לנו שם כמה כבר וכולם נעלמו בחולות, ורק זיכרונות נותרו מהם, מי הוא אם כן האיש שלנו בעזה? מי ימתין לדימיטריוס?"

הגברים החליפו מבטים, למעשה גם הם לא ידעו מי האיש שלהם בעזה.

"סילביה תשאירי נקודה זו באפלה, נברר מי האיש שלנו בעזה בהמשך ונוסיף לפרוטוקול"

סילביה ידעה כי אין לשניים שמץ של מושג בדבר השליחות אליה נשלח דימיטריוס. היא ידעה שזיכרונם הקלוש אינו יכול לחזור לפרק הראשון של העלילה הסבוכה, בה רקמו קנוניה לתפיסת האירי מקדונ'ל  וכי עם חלוף הפרקים הם אבדו כול עניין בשליחות ורק המתינו בחוסר סבלנות לסוף השבוע בו יחלו משחקי הטניס  בווימבלדון .

בינתיים, אלפי קילומטרים מזרחה משם, יצא דימיטריוס מהעיר הקטנה שעל החולות-חולון באוטובוס הראשון ליפו. בלה ציידה אותו בכריכים ונקניק לא כשר, ומלפפונים שכבשה בעצמה, לדרך.

 "דימיטרי אל תאכל בעזה דבר, שלושה סוכנים של האנגלים כבר הורעלו שם כשאכלו בחומוסיות מקומיות. רק אוכל שאני מציידת אותך ואם לא די בו תכנס לטברנה יוונית.  אחרי התבוסה התורכית ב1917 נותרו חיילים תורכים רבים בעיר. הם שרפו את מדיהם והתערו באוכלוסייה המקומית. הם עדיין חדורי שנאה לאנגלים. הנה גם חפיסה של קונדומים, אם יגבר עליך היצר, זכור את שמשון והנפילה שלו כשלא כבש יצרו התמסר לספרית עזתית ימ"ש והסתפר אצלה.

כשעצר אוטובוס השוסון  ליד תחנת הרכבת יפו, ראה דימיטריוס, כי על אף השעה המוקדמת, ציפו לבואו עשרות אנשים . משימתו הייתה בגדר סוד מוחלט בהחלט והוא לא ציפה לקהל מקבלי פנים שימתין בשעת בוקר מוקדמת לבואו.

כשירד מהאוטובוס התנפלו עליו העיתונאים והמצלמות סנוורו את עיניו  בהתלקחות המגנזיום של תאורת הפלאש, ריח חריף וענן עשן ריחף סביבו. הוא פילס את דרכו אל עבר קרון המחלקה הראשונה ללא שענה על השאלות שנזרקו לעברו

" אתה יוצא לנקום את נקמת  תושבי תל אביב שגורשו מהעיר ותבוא חשבון עם משפחתו של  אחמד ג'מאל פאשה האכזר, או לנקום את מותם של חברי ניל"י? "

"האם אתה יוצא לחפש את שרידיו של אבשלום פיינברג?"

"אתה תמנע ממקדונ'ל לפתוח סניף מתחרה לבורגר ראנץ' בעזה?"

 דימיטריוס לא השיב, הוא לא ידע מי הם אותם אנשים שלגביהן נשאלו השאלות. הוא גם לא ידע מה משימתו. הוא המתין לקבל את תיק המידע למשימה לפני שיגיע לעזה בתיק ג'ימס בונד כמקובל בסרטים שראה בילדותו. בעודו ממתין ליציאת הרכבת מהתחנה ביפו הביט מבעד לחלון. נוסעים רבים עלו על הרכבת עמוסי חבילות וצרורות, רובם ככולם עלו לקרונות של המחלקה השניה השלישית ושל המחלקה לעבודות ציבוריות .

כשענן עשן התאבך מארובת הקטר, וצפירה עזה נשמעה, החלה הרכבת להתגלגל באיטיות על המסילה בדרכה דרומה דרך ארץ פרדסים מכתימה, לעבר עזה.

רק עשר דקות לאחר שיצאה הרכבת לדרכה, נכנס לקרון המיוחד בו ישב עובד הרכבת לבוש מדים צחורים ושאל אותו באם ישתה משקה כלשהו. כשחזר הדייל הלבן נשא  עימו על טס מוכסף  כוס ארוכה, אוזו קפוא מלבין בתוכה, וצלוחית חרס חומה ובה זיתים סוריים דפוקים. וכלאחר יד הגניב לו גם מעטפה חומה חתומה בחותם שעווה.

"זה נמסר עבורך לפני צאת הרכבת על ידי גבר גבוה לבוש בהידור" אמר הדייל המשופם.

משהסתלק הדייל  מהתא בו ישב דימיטריוס, פתח האחרון את המעטפה וחותם השעווה נשבר ורסיסיו התפזרו על רצפת התא. המסמכים שהיו במעטפה הכילו מכתב ותצלומים.

דימיטריוס היקר שלום

מאת : איני יכול להזדהות כמובן אבל אני איש הקשר שלך.

לפני מספר ימים חיסלנו את ג'אמל פשה  בטביליסי. זו נקמת הארמנים על השתתפותו של הנבל התורכי ברצח העם הארמני. אנחנו מציעים גם לך כאיש הלני נאמן לארצו ומולדתו לנקום את נקמת גירוש היוונים מסמירנה, לנקום את דמם של אחיך הזועקים מאנטוליה ממנה גורשו לאחר שהתגוררו בה מאות שנים לפני שמוחמד נביאם של התורכים בכלל נולד. ומכיוון שג'אמל כבר חוסל, אנו מציעים לך מטרה אחרת וכי תפעל מהר ותסייע לנו לחסל את מנהיג יתרת התורכים המסתתרים בעזה מאז תבוסתם הצורבת במלחמה ומתכננים להשיב את פלשתינה לידיהם, והוא אישית עומד להצטרף למפלגה הנאצית –שמו הוא אוברגרופ פירהר הרבסט פון דנציגר, שארגן את הגנת החזית הימית בחופי עזה נגד הצי האנגלי .

הם, התורכים הנאלחים בהנהגתו, מכשירים את הפלשתינאים העזתיים, ומבטיחים להם שפלשתינה תהיה ארצם מולדתם לאחר שהנוגש האנגלי יסולק מהמזרח התיכון. הם מתכננים משטים של פעילי שלום לעבר החוף, ועוסקים בחימוש פלאחים מקומיים במשגרי אר . פי. ג'י לקראת מלחמה נוראה שעתידה להתחולל.

לידיעתך, התורכים  נעזרו בקצינים גרמניים שהביאו את הצבא התורכי במהלך המלחמה האחרונה אל גדות תעלת סואץ, ורק במאמץ רב ובהקרבת חיי חיילינו האמיצים נדחקו אחורה מהתעלה לעבר עזה ששוחררה לאחר קרבות עזים מהתורכים ומהגרמנים שהנהיגו אותם.   ועכשיו הגרמנים  מסייעים שוב בחשאי  בבניית התשתית להגשמת מטרה זו של קימום תורכיה המובסת לשוב להיות תורכיה הגדולה מקושטא-איסטנבול –קונסטנטינופול ועד מכה.  בעזרת קומץ גרמנים הגרים בולהלה בית השגריר הגרמני בדרך אילת ליד בית רומנו בתל אביב ובסיוע הטמפלרים המתחזים לעובדי אדמה פרוטסטנטים תמימים נרקמת מזימה לפרעות ביהודי חברון ולהפלת הנציב העליון והשלטון האנגלי בפלשתינה.

אנו מצרפים למכתב זה צילומי אוויר שצילם  הטייס האוסטרלי שעוטר ב"צלב ויקטוריה", טייס שהמריא למשימת הפצצת עזה ב-במרץ 1917 ונפגע. הוא  נחת וחילץ  טייס אחר והצליח לנחות באל עריש דרומה לעזה ובמצלמתו די תיעוד מצולם שאפשר את כיבוש העיר. אם תבחן באמצעות זכוכית מגדלת את התמונות תוכל לזהות את פון דנציגר ,הגבר במדים ומונוקל כשיד שמאלה מורמת בזוית של ארבעים וחמש מעלות ותקועה במקומה. זוהי פרוטזה שקובעה למצב אחד לכבוד הר אדולף, רב"ט שכבר מתכנן מלחמת עולם שנייה.  

תמונה קבוצתית של הטייסים האוסטרליים שהכריעו את הקרב על עזה ב1917

הצילום מתוך אתר ההנצחה באוסטרליה

דימיטריוס בשוק  עזה

השימוש בתצלומים הללו יסייע גם לך להגיע למחוז חפצך, למקום בו שוכנת המפקדה הסודית של פון דנציגר ושל הקושרים התורכיים. הם נמצאים שם ליד שרידי טנק בריטי מדגם ראשוני שפוצץ במהלך ההתקפה על עזה ושחרורה ונמצא מחליד בחולות.

בהצלחה, היד השחורה [נפגשנו בירושלים זוכר?]

דמיטרי הבין כי המכתב הוא הסחת דעת ואין בו ממש. ליתר ביטחון החליף את בגדיו בגלימה צחורה ובכפיה וירד בתחנת הרכבת  ג'אבליה, שם הזמין גמל באוּבֶּר למספר שעות ויצא בדרכו בשביל חולי בין משוכות צבר לעזה. לפני שעזב את הרכבת השמיד את המעטפה ותכנה שהושלכו לתא ההסקה של הרכבת בין גחלים רוחשות.

בפרק התשיעי האחרון יבוא הסיפור לקיצו.