החנוכיה של ארסן לופן

                             הקטע לקוח  מתוך הספר "תל-אביב קיץ קטלני"

אבי גולדברג

                   ארסן לופן נגד שרלוק הולמס מאת מוריס לבלנק כריכת הספר

פריז עירו של ארסן לופן. כשנכנסתי, היה האור שנשפך על המפות הצחות וכלי הכסף של מסעדת השף הוותיקה, רך ונעים. אל השולחנות שהוזמנו מראש כבר ישבו האורחים, והשולחן הקטן שהזמנתי ניצב בפינה אינטימית, כמו חיכה לזוג רומנטי שיסעד תבשיל ברטוני ויערפל ראשו ביין בורדו שצבעו אדום עמוק.

האם ציפיתי לאווה?

כאיש חשדן הייתה עבורי  ההיכרות אחר הצהריים בפארק מונסו חפוזה מדי, מקרית או מתוכננת, תהיתי, מדוע שבחורה צעירה תתיישב דווקא לידי מכל באי הגן ותפתח בשיחה גלויית לב. מחשבתי נדדה לאחד מסיפורי ארסן לופן אותו פושע פריזאי, דמות הג'נטלמן בעל אלף הפרצופים המתעתע ביריבו הגדול שרלוק הולמס, וכדי להגחיכו נקרא הבלש הרלוק שולמס, וד"ר ווטסון ידידו עוזרו מכונה ווילסון:

                 עיצוב פארק מונסו המאה השמונה עשרה ציור: מקור ויקיפדיה

בבניין שחזיתו פונה לרחוב מוריו 18 וחדריו נשקפים אל פארק מונסו, מעל הספסל הירוק עליו ישבנו אווה ואנוכי אחר הצהריים, והחלנו לרקום ידידות פריזאית, כמו שנים רבות קודם לכן על אותו ספסל עם מסייה דה סטאניסלאס מתבצע שוד כך פותח הסיפור שגיבורו ארסן לופן ויריבו שרלוק הולמס.

מכל שכיות החמדה שברשות הברון המתגורר בדירה נעלמת רק חנוכייה יהודית. חשדו של שרלוק החוקר את הפשע נופל על האומנת הצעירה שמחלון חדרה נשקף הספסל עליו ישבנו. וחשדי נפל על אווה הפולנייה הצעירה שישבה לצידי על ספסל ירוק שעליו ישב ארסן לופן כשתכנן את תעלול גניבת החנוכייה. כל המחשבות הללו התפוגגו כשבפתח המסעדה הופיעה אווה, לבושה בשמלת ערב שחורה ושערה אסוף, מחפשת אותי במבטה.

המלצר ליווה אותה לשולחן וכבר התמוססו כל חשדותיי והתחלפו, כפי שתמיד קורה בנוכחות נשים מקסימות, בפעילות פרמונים מוגברת.