שערי עזה פרק אחרון

הגמל פסע באיטיות בתוך המון האדם שגדשו את רחוב עומר אל מוכתר ,דימיטרי  חיפש את איש הקשר שיפגוש אותו. השמש כבר עמדה ברום השמים. הוא קשר את הגמל לעמוד חשמל חלוד ומעוקם, והחליט hiלהמתין בחומוסייה שוקקת חיים בשם ״אבו נאסר״.

אדים עלו מסיר חומוס ענק שממנו דלו מנות נדיבות של גרגרי חומוס חום ועגלגל , ארבע נשים בשחור שישבו על הרצפה כתשו במיומנות אותם לעיסה סמיכה של חומוס עליה יצקו בתנועה סיבובית של פרק ידן, שמן זית. מלצר זריז הגיש ללא אומר את מנות החומוס המהבילת עם פיתה גדולה, בצלחות פח אפרוריות. כל באי המקום לעסו את הפיתות בהן נגבו את החומוס  ללא מילים. לא היו כל תוספות או מנות אחרות במקום הגדול שדמה לחדר אוכל צבאי . מאוורר חשמלי הסתובב באיטיות מתחת לתקרה הניס זבובים וניווט את מעופם אל עבר הסועדים שנופפו בידם הפנויה והגנו על החומוס מהפולשים.

איש צעיר בעל זקן קלוש שנראה כמודבק התיישב לצדו של דמיטריוס, ובקול גבוה ביקש אותו להתלוות אליו אל מחוץ למסעדה.

"רק מסיים לשתות את הטמפו ויוצא,״ השיב דימיטרי והגיר את המשקה  התוסס מבקבוק הזכוכית בעל חימוקים אל קירבו ופלט גרפץ משמעותי שגרם ליושבי המסעדה להשתטח מיד על הקרקע.

"הפחדת אותם, כולם כאן פוסט טראומטיים, אחרי המלחמה האכזרית לכיבוש העיר על ידי האנגלים והאוסטרליים, יימח שמם. כל רעש מקפיץ את אלה שנותרו בחיים" הוא הצטלב.

טוב ידידי מי אתה?"

שאל דמיטריוס כשהתרחקו השניים מהרחוב הסואן לפינה שקטה בין ההריסות. הצעיר הסיר במשיכה את זקנו המודבק : אני דלידה, אמא שלי קראה לי כך על שם סבתה המצרייה .כל שאר אחיותיי נקראות ע"ש דלילה העזתית."

"כמה אחיות יש לך?"

"יווני, באת לעבוד או לבחור כלה עזתית?, עכשיו לעבודה!"

"נכון, אחרי מסע כה ארוך מלונדון עד עזה, אני צריך משימה המתאימה לאודסאוס,כמו לחסל את כל מחזרי פנלופה, או לפחות להרוג את ביל חלק שני!"

״יפה דברת אז עכשיו תקשיב לי ותפעל בהתאם , אחרי!"

"איך אדע שאת דלידה ולא דלילה ולא תסבכי אותי עם העזתים – הפלישתים הנוראיים ,וסופי יהיה כשל שמשון ?"

"יפה יווני, ואיך אדע שאתה יווני? נגעת בעיקר משימתך, בטרגדיה של שמשון. משימתך תתמקד בכך מעתה ועד להשלמתה"

 כדי להוכיח לצעירה את היותו יווני אסלי, פרץ דימיטרי בריקוד סירטקי מסחרר אליו הצטרפו מספר נערים שמצאו בכך פורקן מהמתח והתלאות בהן היו נתונים.

נו ראית דליה או דלידה ? אני יווני!

אז מה את\אתה מקשק אודות שמשון? מה לי ולו.אני הלני,יש מספיק עתיקות וגיבורים מיתולוגיים ביוון אם אני רוצה להתעסק בכל זה. הייתי מעדיף לחלץ את ארכימדס מהאמבטיה, ולהגיש לו מגבת כדי שלא יתרוצץ ערום ויזעק אאוריקה! או להשתתף בתחרות על ליבה של הלנה היפה. אני לא ארכאולוג וכל הסיפורים אודות שמשון ועזה אינם נוגעים לי. אולי תעזרי בטנטן הקטן ,הנה אני רואה אותו כאן מעבר לסיבוב "

"הייתי נעזרת בטנטן, אלא שהוא בדרכו לפרמידות,ומפליג עוד שעתיים מכאן דרומה לאלכסנדריה״!דלידה חייכה אליו בסלחנות "תקשיב, הלילה הוא ליל ירח, והאושן אניית המלחמה של הצי האנגלי תגיע אל מולי חופי עזה לאסוף אותנו עם המטען שעלינו לשלוח לאנגליה, לבריטיש מוזיאון" .

הוא הביט בה בתמיהה, אישה צעירה פועלת כסוכנת נועזת ,כמוהו, בטריטוריה עוינת ללא מורא,

 "דברי מיידלה', אני נוטה להאמין שאין מדובר במלכודת תככים אורינטלית שאת טומנת לי, אלא במשימה הראשונה ומן הסתם האחרונה שלי בעזה בין כל המשוגעים שהורגים אחד את רעהו ללא הרף "

 הם צעדו בסמטאות הצרות,השמש קפחה על הכפיות שלהם, ילדים התרוצצו יחפים ומבוגרים ישבו בכריעה מזרחית וגרשו את זבובי רפיח הירוקים שלא הניחו להם.

"מאז כיבוש עזה ופלשתינה מנסים האנגלים להעביר ללונדון את שרידי שערי עזה  שנפלו על שמשון ושוביו הפלישתים או כפי שקוראים להם פלשתינים, אלא שעד כה נכשלו במשימתם. נותר גרעין קשה של לוחמים תורכים בהנהגתו של קולונל פון דנציגר הגרמני שהתבצרו בסוף המלחמה על הדיונות שמתחתן  נמצאים שרידי השערים, והם רוצים להעבירן תמורת תשלום כופר למוזאון ההיסטורי הגרמני באי המוזאונים שבברלין. מדובר במאבק בו מעורב הרבה כסף ופרסטיז'ה בין הגרמנים והתורכים מצד אחד לבין בריטניה הגדולה השולטת בעזה. בגלל המאבק הזה  אין מי שיוציא את השרידים ההיסטוריים מידי המחתרת התורכית גרמנית הזו שהתבצרה על הדיונות. והם כמו פיראטים מעלים תביעות דמיוניות כדי לשחרר את העתיקות. הם רוצים אוטונומיה לעזה וקבוצת כדורגל. לכן החליטה בריטניה לא לבזבז זמן, ולנצל את השליטה שלה בפלשתינה ולחלץ את העתיקות בכוח צבאי בטרם יפוג המנדט שיש לה באזור. יש לי מפה מפורטת של המתחם, של היעד ותוכנית פעולה שאתה אמור לפקד עליה הערב"

"רגע ,רגע אני לא חייל, ובטח לא מפקד!"

"שטויות, תראה את היהוד בפלשתינה, גם הם לא חיילים ותראה מה הם עושים לבריטים? תראה את הצעיר שתום העין שלהם.."

"מי , צ'יהולי זכוכית?"

לא, מוסא דיין, זה שמחליף את הגיבור הקודם שלהם שנלחם ביד אחת וכבש את תל חי"

" לא מכיר, אולי לילנבלום, את מתכוונת ללילנבלום? או לנלסון?"

"מה אתה מקשקש יווני, שב לידי ואסביר לך מה עומד להתרחש. אנחנו נפעל כמו שרה ומשפחתה האמיצה מזיכרון יעקוב, נעמוד בקשר עם האושן, נאותת למשחתת הבריטית, נסמן להם בגוזניקים היכן להפציץ את החוף ולהבריח את פון דנציגר וחבר מרעיו התורכים  מהגבעה שתחתיה קבורים השרידים של שערי עזה. אתה תפקד על כוח מיוחד של לוחמי פלמ"ח שמחפשים אקשן, ורוצים ללמוד מלחמה בשטח בנוי, בסמטאות . המפקד שלהם אריק רוצה להשתמש בניסיון שירכוש בפעולה, כדי להשתלט על עזה לאחר גירוש האנגלים מפלשתינה. אתם תכנסו למשלט התורכי במנהרות שחפרו חמסניקים שהעסקתי במשך מספר חודשים כדי להכין את תת הקרקע למבצע. תפרצו ותעלו על הקרקע ממש ליד אתר העתיקות, ותחזיקו בו עד לשעה 02:00 אז ינחתו חיילי חיל החפרים הסקוטי ויקבלו את האתר מידיכם ויעמיסו את השרידים על גשר הגלילים ושיירת ג'יפים אמפיבית שתרד למים ותביא אותם לאושן"

היא התנשמה בכבדות בשל החום הכבד, "הבנת?"

"הבנתי דלידה, ואני לא מתכוון להתחייל הערב ולבצע פעולה צבאית. תשכחי מזה. אני נשלחתי בעקבות אירי בשם למשימת ביון ומאז מטילים עלי כל מיני משימות צדדיות ."

אם לצורך כך שלחו אותי לאוריינט אז אני חוזר לפריז. אם תרצי להצטרף, את מוזמנת ,קולך ערב ותוכלי להיות זמרת. בפריז אוהבים זמרי ג'ז שחורים, וזמרות מזרחיות, ההצלחה מובטחת לך. לי יש עיטור האימפריה הבריטית שהעניק לי הנציב העליון של פלשתינה, ולכן אתקבל הסבר פנים יפות על ידי שירות הבטחון הצרפתי. נוכל לחיות יחד בדירה קטנה במונמרטר, להכיר את פיקסו ולתפוס ראש עם איב מונטן וז'וזפין בייקר. עברתי בפריז בדרכי לפלשתינה, ממליץ בחום."

ss ile de France

" גם כאן חם מאוד.ומה עם המבצע המורכב עליו עבדתי חודשים? מה עם הארכיאולוגים האנגלים על סיפון האושן המצפים לשערי עזה ,או שרידים מהם?"

דלידה, תחליטי או להיות עזתית או משת"פית של הבריטים או אולי להיות זמרת מהוללת בפריז. תחליטי מיד כי הרכבת חזרה לתל אביב יוצאת עוד חצי שעה. אני מקים קומונה במונמרטר במקום הקומונה ההיסטורית. סילביה מלונדון מצטרפת אלי וגם אשתו של תת סגן שר המושבות האנגלי וגם בלה מחולון, ואשתו של הנציב העליון והקוף שלו, ביחד נחיה . גם פאריד אל עטרש או חוזליטו יגיעו ויצטרפו, והנכדה של דזירה .יחד נהיה בריגדה בינלאומית אנרכיסטים בסטייל פריזאי, אם נרצה אקשן ניסע לברצלונה להילחם בפשיסט פרנקו או לדולומיטים להילחם במוסליני השחצן. יש מספיק אקשן בפריז בלי חולות וזבובים ודיונות וחול בנעלים ובתים הרוסים ,ותורכים."

"מה את אומרת?"

Josephine Baker by Jean Chassaing (1905–1938)

דלידה היססה, היא לא ידעה מה בדיוק מציע לה היווני החתיך שהגיע בשליחות הוד רוממותו מלך אנגליה לנהל מבצע חילוץ עתיקות ועכשיו הוא מדבר בהגיון ודמיון על בריחה לפריז.

"איך נגיע לפריז?" שאלה

איך הגיע לנין לסנקט פטרסבורג?  איך הגיע נפוליון לקרב האחרון בווטרלו בבלגיה? איך הגיע הרצל לירושלים?" שאל השיב לה דימיטרי.

"איך באמת?"

״כל אחד בדרכו, לנין בקרון רכבת אטום, נפוליאון בכרכרה, הרצל בארון קבורה, כל אחד על פי מה שיעד לו הגורל . ובאשר לנו אין בכלל בעיה. אני נושא דרכון דיפלומטי שניתן לי לצורך משימה שאין בדעתי לבצע, נגיע ברכבת החיגא'זית לנמל חיפה ומשם באניית הפאר איל דה פראנס לרביירה הצרפתית ומשם ברכבת הכחולה לפריז. את תאהבי את החיים הטובים ,תשכחי את עזה והמזרח התיכון, ותהיי זמרת מפורסמת כמו אום כולתו'ם וג'ורג' מוסטאקי. "

"אני אצטרך להתמסר לך ? "

״לא ממש , לא , מסתבר שנשים ממילא מחפשות את קרבתי, ובאניית הפאר וברכבת הכחולה השירות כולל צחצוח נעלים, אז את פטורה מהכול"

״נשמע טוב חוואג'אה דימיטרי"

״עכשיו לפני שיבינו מה שקורה, עלינו לשאת רגלים ולהסתלק מכאן"

את הסיפור על תשעת פרקיו שמעתי מנכדו של דימיטרי ודלידה בבית קפה קטן בבלוויל  פריז ב19 באפריל 1989. פרטים אינטימיים שנודעו לי אודות דמויות ידועות שהתרוצצו בפלשתינה בכובעי טמבל והטיפו לציונות וירדו למנהטן או שהפכו ליהלומנים ברמת גן או לבעלי בארים בהמבורג, הותרתי באמתחתי עד שתגיע השעה לפרסם אותם.